שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
סיפורו מסמר השיער של גבריאל דדון, הבריחה מהכלא הנודע לשמצה – 'לוס טקוס' – אחד מבתי הכלא המסוכנים בעולם.
"אף אחד לא יודע מי זה הרב ברלנד – אין בו שום השגה, זה מלאך ה'."
בין סיפורי הניסים הרבים שקשורים לשמו של כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א התפרסם מאוד סיפורו של האברך רונן דבש שהצליח לברוח מאחד מבתי הכלא הקשים בעולם – 'ארתור רוד' שבמומביי, הודו, בזכות הרב ברלנד שליט"א. לאחרונה התפרסם סיפור שעד כה היה ידוע רק לחוג מצומצם, סיפור הבריחה הנורא של גבריאל דדון.
לפני שמתחיל גבי להעיד על מה שקרה עימו, האברך נחמן לוי מספר בפתח הדברים על עברו של גיבור הסיפור, גבי דדון: "מדובר באדם שכל מי שהיה שוהה במחיצתו הרגיש את הפחד ואת הרטט. הוא היה יושב כשופט בבוררות בין עבריינים מהעולם התחתון ופוסק ומחליט ביניהם. הוא אמנם היה חבר טוב, אבל כשהוא לא חבר זה היה הופך לבעיה גדולה לכל הסובבים אותו. אנחנו היום, לאחר שחזר בתשובה, מכירים אותו בעולם התורה, אבל מעדיפים לא להכיר אותו בעולם אחר."
"חזרתי בתשובה יחד עם אשתי כשנה לאחר הנישואים", מתחיל גבי דדון בסיפורו.
על ההתקרבות לרב ברלנד
"רכשתי שני זוגות תפילין מהמועצה הדתית, של רש"י ורבינו ת"ם. חלמתי חלום ובו ראיתי מישהו עם טלית שהתפילין של ראש אצלו נמצא קצת בצד, הוא הזיז את ידו מול פניי והופיעו שלושה עמודים של אש. לא ידעתי במי מדובר ולא את פשר החלום."
"באותה תקופה היו שיעורים של הרב ברלנד באילת, נכנסתי לשיעור הזה. מיד עם כניסתי אמרתי לחבר שלי, 'הרב הזה (הרב ברלנד) הוא זה שבא אליי לחלום'. את פשר החלום הבנתי לאחר שבדקתי את התפילין, שני התפילין של ראש, הן של רש"י והן של ר"ת היו פסולים."
"סיפור נוסף שהיה לי עם הרב ברלנד היה בזמן שאימי גססה בביה"ח, אמרתי לאחי שאני רוצה להיכנס לרב ברלנד באופן אישי. הוא אמר לי שזה קשה כרגע, אבל נסעתי למרות זאת במסירות נפש. נכנסתי יחד עם אבי וגיסי, הרב ברלנד ישר התחיל לספר לנו סיפור: אובדת ילדה בשבת מה עושים, מותר להזמין משטרה או שאסור? הרב מסיים את דבריו במילים, 'בסוף הילדה חוזרת'."
"שבת, כמה חודשים אח"כ, לאחר שאימי נפטרה, הגעתי שוב לרב ברלנד ואיתי הגיע אח של השכן מלמטה שאומר לרב, חטפו את מרים הבת שלי. היא הייתה על הנדנדה, מישהו הרים אותה ורץ איתה משם. רצתי במדרגות שבראשי עוברות המילים: 'מותר להזמין משטרה או שאסור?' לבסוף התברר שכל העניין היה חוסר הבנה, אבל המילים שהרב ברלנד אמר לי מס' חודשים לפני כן היו כמו נבואה על העתיד להתרחש."
סיפור התפיסה של גבי דדון
"נסעתי להביא סמים מוונצואלה, נתפסתי שם ונשפטתי לעשר שנים. בבית הסוהר, באקט של התרסה, גילחו לי את הזקן והפאות בשבת. אמרו לי, אם לא תשב אנחנו נושיב אותך בכוח. הכלא הזה, 'לוס טקוס', אם לא הייתה לי את האמונה בה' לא הייתי מחזיק מעמד שם. אין מציאות להחזיק שם מעמד בלי ה', הייתי מוצא את עצמי בכל יום קורא שלושה ספרי תהילים, וכל הבוסים והבית סוהר אהבו אותי. שם אין עוררין על הבוסים, כולם רוצחים, אני נמצאתי באגף יחסית טוב לאנשים עם כסף, אבל יש אגפים שאין בהם מה לאכול. מי שמת בכלא הזה גוררים אותו מהרגליים ושומעים את הראש שלו רוקד על המדרגות, לא חוקרים מי רצח אותו, אין דין ואין דיין."
"הרב ברלנד התקשר אליי לכלא פעמיים. אשתי הייתה מעבירה לרב ברלנד פדיונות, והוא אמר לה שאני בחינת יוסף הצדיק והפלא שאני השתחררתי בפרשת מקץ – הרגשתי שהרב ברלנד נמצא איתי כל הזמן, הוא גם היה אומר לי את זה."
"הרב היה מספר לכולם על גבריאל דדון שבוונצואלה, אבל אני הייתי מתבייש בזה. אחד שאל את הרב למה אתה כל הזמן מדבר עליו, הרי הבן אדם הלך להביא סמים?"
"ענה הרב ברלנד: את מי הייתי יכול לשלוח לשם? רק אותו! רק גבריאל יכול לשרוד שם, רק הוא יכול לנסוע לשם."
"פתאום אחד מהכלא אומר לי: יש פה כמה ספרים בעברית, נראה לי שזה מהדת שלך. זה היה סט של ספרי הזהר, שם גרסתי את כל הזהר. ה' נותן חן וחסד, שמרתי שם כשרות, עשיתי דברים של מסירות נפש."
גבריאל ממשיך לתאר את הוויי חיי הכלא הקשים והמורכבים, את האינטראקציה עם אנשי העולם התחתון ועל הדרך שהצליח לשרוד שם. ואז חזר לספר על הקשר עם הרב ברלנד ועל דרך ההצלה שלו.
"יום אחד הרב ברלנד אמר לאשתי שיותר לא צריך להעביר פדיונות, היא אמרה לרב: יש תכנית בריחה עם דרכון מזויף."
"הרב ברלנד: אבל שיגיע עם דרכון ישראלי."
"אשתי: אבל הרב, שלמנו הרבה כסף על דרכון מזויף!"
"הרב ברלנד מתעקש: כן, אבל שיהיה טוב, שיגיע עם דרכון ישראלי – וכך באמת היה!"
והמשיך הרב ברלנד: "אני אשבש להם את כל המחשבים, הכל ישתבש שם, אל תדאגי הוא יגיע לפה בשלום."
"אשתי: הרב, אני רוצה שתגיד לי מתי בדיוק גבריאל יבוא. תביאי לי אותו בטל', הרב אמר לי: תוך 30 יום אתה בבית, בנר שני של חנוכה."
"שלמתי שוחד לרופא בכדי שימציא לי מסמכים לפיהם אני צריך לצאת לביה"ח, ולרופא שיעיד בביהמ"ש שאני צריך להתאשפז. ביום המשפט מודיעים לי שאין משפט בגלל יום אידם של הנוצרים. גם בימים קשים כאלה הייתי מרים עיניים לשמיים ואומר, אבא תודה, אני מקבל באהבה וזה מגיע לי ואף יותר. בשש בערב נתתי שוחד לסוהר שייתן לי לצאת לדבר עם העו"ד שלי."
"העו"ד מספר לי על נס: טוב שלא הלכנו למשפט היום, כי לא היינו יכולים להשתמש ברופא ששיחדנו, השופט הביא מומחה מטעמו. כשנכנסתי למשפט עם הכיפה השופט שאל אותי אם אני יהודי. עניתי שכן והוא אמר שגם לו יש שורשים יהודיים. באה הפקידה של השופט ושואלת גם את אותה השאלה ואומרת, אתה יודע שאני בתהליכים של גיור? חכה אני אדבר עם השופט!"
"במשפט אמרתי שאני חולה סופני וכל המשפחה באה מישראל להיפרד ממני, בבקשה תן לי למות בכבוד. הרופא העיד גם כן שאם אני נשאר בכלא אני אמות. הרופא הלך להתייעצות ובינתיים כולם אומרו לי שאין סיכוי שהשופט הזה ישחרר אותי. והנה הוא חוזר ומודיע לי שהוא משחרר אותי לאשפוז בלי שמירה, בלי ליווי, בלי כלום."
"אחד מהקהילה לקח חדר במלון בוונצואלה על שמו, בכדי שלא יוכלו לאתר אותי. המתנתי שם יומיים, נסענו 12 שעות עד הגבול לקולומביה, אבל שם היה קשה לי לדבר בספרדית ברמה שמתאימה לאדם עם דרכון מוונצואלה. בהשגחה ענקית עברתי את הגבול, אבל בקולומביה אמרו לי שהדרכון שלי הוא ישן ואני צריך לחזור לוונצואלה ולקבל דרכון חדש. עם מה שהיה לי יכולתי לטוס לבוגוטה, עיר הבירה של קולומביה. התקשרתי לרב פוסק שאישר לי לטוס שעתיים לפני כניסת שבת בגלל הפיקוח נפש שהייתי בו."
"לדאבוני, אותו שוטר שאמר לי שאני צריך להחליף את הדרכון עמד עתה בשדה התעופה. הוא ראה אותי, חטף לי את הכרטיס ואמר לי לעוף משם. זה שהיה איתי אמר לי בא נצא מכאן, אבל אני בעזות נכנסתי לחדר שלו שלפתי חבילת דולרים שנראו כמאות, אבל היו הרבה פחות. הוא לקח אותם ואמר לי: תנסה לצאת מקולומביה דרך בוגוטה, ואם לא תצליח תחזור להנה ואני אוציא אותך מפה – הוא ידע שהדרכון שלי מזויף."
"הגעתי לבוגוטה, חיכו לי כמה עם כיפות ירושלמיות וחליפות שחורות שלקחו אותי למלון ממש לפני השבת. יצרתי קשר עם הקונסוליה הישראלית, אמרו לי להגיע אפילו בלי תעודת זהות, אבל שהגעתי עשו לי בעיות. לבסוף ירד אליי גיא ניר, רכז החקירות של דרום אמריקה שאמר לי: אתה נכנס עם תעודת זהות מזויפת לקונסוליה ישראלית? עניתי שלא הייתה לי ברירה אחרת. הוא עשה לי תרגיל וכתב על הדרכון, לספרד וישראל בלבד. למעשה המדינות האלו לא צריכות להסגיר אותך, אתה יושב שם את העונש מאסר."
"איך שהוא הגעתי למצב שבו מצאתי את עצמי יושב במטוס, חיפשתי חותמת על הדרכון ולא מצאתי. במקרה כזה אם הייתי מגיע לספרד היו שואלים אותי מאיפה הגעתי ואיפה החותמת?"
"נחתנו בספרד, את כל הנוסעים הפנו לדלפקי החתימה, עברו שם כמה ישראלים שהכרתי בקולומביה ואני עברתי איתם. כל רגע חיכיתי לקול שיגיד לי לעצור, אבל לשמחתי הוא לא הגיע – המשכתי בטיסה לארץ."
"בארץ הייתי בטוח שיהיה לי בלגן גדול, אבל רק שאלו אותי כמה שנים לא הייתי בארץ, עניתי ששלוש – חתמו לי ובנר שני של חנוכה הייתי בבית, בדיוק כמו שהרב ברלנד אמר!"
"עברו עליי שורה של ניסים והשגחות גדולות. אני היחיד מבין 300 אסירים שהעלו אותו לשופט. פתאום הפקידה מתגיירת, השופט מגלה את השורשים היהודיים שלו, הכל התהפך לטובה. זה פעל כמו שהרב ברלנד אמר: זה בחינת יוסף, "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" (בראשית מא יד)."
"אף אחד לא יודע מי זה הרב ברלנד – אין בו שום השגה, זה מלאך ה'."
