פירוש רש"י ברוח הקודש - סוד תחיית המתים | החיזוק היומי

הסיפור הכובש של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מתוך "נפלאות שמשון" של רבי שמשון מאוסטרופולי מציע הצצה לעומק המחשבה וקדושת פירוש התורה של רש"י. הוא מתמקד בחקירת המילה "אתו" בסיפור יוסף ואחיו, מה שמוביל למפגש רוחני עמוק בקברו של רש"י. דרך צער עמוק ותחינה להבנה, נחשפים סודות פמליא של מעלה, הקשר בין נבואת אלדד ומידד לתחיית המתים, והמשמעות הנסתרת של סעודת מלווה מלכה ועצם הלוז הנצחית.

הקושי בפירוש והזעקה על הציון

בת הקול ותעניותיו של רש"י

הסיפור שמספר מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א (מהספר "נפלאות שמשון" מופיע בגרסאות שונות גם ב"מנורת זהב" על תולדות רש"י ועוד) פותח בניסיון להבין את פירוש רש"י על הפסוקים העוסקים ביוסף, שם נכתב "אתו עמו אליו". מדובר בפירוש עליו אומר מורינו הרב ברלנד שליט"א שהוא קשה מאוד להבנה. מתוך צער עמוק על חוסר הבנתו, הלך רבי שמשון מאוסטרופולי לקברו של רש"י, והביע את כאבו על ידי בעיטה בציון.

בת קול יצאה ועצרה את המעשה, כשהיא מסבירה כי האותיות עצמן הן אלו שזועקות אליו. רש"י, כך נאמר, מסר את נפשו והתענה תעניות רבות כמניין תרי"ג מצוות לפני שכתב את פירושו. התוכחה הבהירה כי ללא טוהר הלב ומסירות נפש, אין לגשת אל הקודש.

גילוי רש"י במעמקי הלילה

פמליה של מעלה והמדרשים הגנוזים

לאחר תפילת ערבית ובכי רב על הציון באשמורת התיכון, נשמע קולו של רש"י. הוא העיד כי כל מילה שנכתבה בפירושו לוותה על ידי מלאכי השרת ופמליה של מעלה. משה רבנו בעצמו, כך נאמר, הדריך את הכתיבה. רש"י הסביר כי קיימים אינספור פירושים לכל פסוק, והבחירה במה להשתמש ומה לכתוב נעשתה על פי הנחיה אלוקית ישירה, דבר ההופך כל אות בפירושו לנצחית ומשמעותית.

נבואת אלדד ומידד במחנה

הסוד הגנוז של תחיית המתים

כדי להבין את העומק, יש להתבונן בסודם של אלדד ומידד. כאשר התנבאו במחנה כי משה מת, סירב העם להמשיך ללא מנהיגו. אולם הנבואה לא הובנה עד תומה, שכן נבואות מוסרות רק מידע חלקי. הכוונה האמיתית הייתה לתהליך של תחיית המתים שהיה אמור להתרחש בזמן קצר ביותר. אילו היו נכנסים לארץ ללא פחד מהענקים, היו כולם זוכים לגוף חדש בתהליך מהיר ועוברים ישירות למצב של תחיית המתים.

סגולת סעודת מלווה מלכה

עצם הלוז וסעודתו של דוד המלך

הקשר לתחיית המתים נמצא גם בסעודת מלווה מלכה. אכילת שיעור קטן בסעודה זו מזינה את עצם הלוז, המכונה "בתואל", שאינה נהנית משום סעודה אחרת. עצם זו היא הבסיס לתחיית המתים והיא שורדת אך ורק בזכות סעודה זו. יתרה מכך, הסעודה קשורה לדוד המלך, שביקש לדעת את יום מותו ונאמר לו שימות בשבת. לכן, כל העורך סעודה במוצאי שבת מביא נחמה וסיוע לסעודתו של דוד המלך. סוד המילה "אתו" קשור למלאך חנוך ולסודות עמוקים של תחיית המתים.