וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ◇ פרשת ויקהל פקודי מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

לפניכם שיעור מרתק לשבת קודש פרשת "ויקהל פקודי" מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א.

משה לא הסכים לוותר שיחלקו עליו

בְּעִנְיַן הַמַּחֲלקֶת שָׁעלָיו (חַיַּי מוֹהֲרַ״ן תב) שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲנָ״שׁ אָמְרוּ שֶׁמְּאֹד קָשֶׁה לָהֶם לִסְבֹּל מַחֲלוֹקוֹת, כִּי אֲנַחְנוּ כְּבָר רְגִילִים בְּמַחֲלוֹקוֹת! אֲבָל אֵצָל הַרֶבֶּה אֲנָשִׁים הִתְקָרְבוּ מִמִּשְׁפָּחוֹת נִכְבָּדוֹת מְאֹד, וּבַחַיִּים לֹא יָדְעוּ מַה זֶה מַחְלֹקֶת, וְאָמְרוּ: אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לַעְֲמֹד בְּמַחֲלוֹקוֹת שֶׁחוֹלְקִים עִלֵינוּ. אָז הַרֶבֶּה אָמַר לָהֶם: תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם כָּל הָעוֹלָם כְּלּוֹ. הָרַבִּי אָמַר: אֲנִי יָכוֹל לְגַלּוֹת כָּאַלֶּה מַדְרַגוֹת וְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת, כָּאַלֶּה דְּבָרִים נִפְלָאִים שָׁשּׁוּם צַדִּיק לֹא יָכוֹל לְהַרְאוֹת אוֹתֶם. רַק מַה אָעֱשָׂה שָׁאִי אָפְשָׁר לבוֹא לְשׁוּם מַדְרֵגָה בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי מַחְלקֶת.

אוֹתוֹ דָּבָר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ "וַיַּקְהַל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אִם משֶׁה רַבֵּנוּ רַק רָצָה, הוּא יָכַל לְהַרְאוֹת לְקֹרַח שֶׁהָיָה מִנּוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן אָת הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כׇּל עֲדַת" הוּא יָכַל לְהַרְאוֹת לְכָל הָעֵדָה אָת הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ. אֲבָל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר: הֱיוֹת וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה דְּבָרִים שֶׁאִי אפְשָׁר לְהַשִּיג אוֹתָם רַק עַל יְדֵי מַחֲלוֹקוֹת, הוּא אָמַר: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְוַתֵּר עַל הַחֲסָדִים וְעַל הַטּוֹבוֹת שֶׁקּרַח וְכָל הָעֵדָה עוֹשִׂים לִי, אֲנִי לֹא מְסֻגָּל לְוַתֵּר עַל כָּאַלֶּה חֲסָדִים וְעַל כָּאֵלֶּה מַתָּנוֹת.

הַרֶבֶּה אוֹמֵר (שִׂיחַ שַׂרְפַי קדֶשׁ חֵלֶק ב׳ סְעִיף ס״ג) הַשּׂוֹנֵא שֶׁלִּי עוֹשָׂה לִי כָּאֵלָּה טוֹבוֹת, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִכְעוֹס עלִיו? רַבֵּינוּ אוֹמֵר: רַחְמָנוּת עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם לא רוֹאִים אָת הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂים לָכָם! אֲבָל אֲנִי? אֲנִי רוֹאָה אָת הַטּוֹבוֹת שָׁעוֹשִׂים לִי! אִם כֵּן אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִשְׂנֹא מִשָּׁהו? אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִשְׂנֹא אֶת הַחוֹלֵק שֶׁלִּי אִם אֲנִי רוֹאֶה אֵיזָה טוֹבוֹת הוּא עוֹשֶׂה לִי, וְאֵיזֶה הַשָּׂגוֹת אֲנִי מַשִּיג עַל יָדוֹ, וְאֵיזָה סְפִירוֹת אֲנִי עוֹלֶה בִּזְכוּתוֹ. הַרֶבֶּה עוֹלָה לְאַבָּא וְאִמָּא לְאָרִיךְ, לְעתִיק, לְאָדָם קַדְמוֹן, רֵישָׁא דְּלָא אִתְיָדַע עוֹלָם הַטְּהִרוּ עוֹלָם הַמַלְבּוּשׁ, יֵשׁ אֵין סוֹף עוֹלָמוֹת שֶׁמַּשִּׂיגִים אוֹתָם רַק עַל יְדֵי הַחוֹלְקִים !

עַל יְדֵי נְתִינַת צְדָקָה נִמְתָּקִין הַדִּינִים

רַבִּי נָתָן מַסְבִּיר (הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין הֲלַכָה א, זֶה הוֹלַךְ עַל תּוֹרָה ס״ז) שֶׁהַצְדָּקָה חוֹתֶכֶת אֶת הָרֶגֶל שֶׁל הַק׳, כִּי עַל הָמָן נָאֱמַר 'יָבוֹא קוֹץ בֶּן קוֹץ וְיִתָלֶה עַל קוֹץ' (אִסְתֵּר רַבָּה ט ב) (א״ה: לַכַן רַבִּי עֲקִיבָא הָיַה דּוֹרֵשׁ עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּילַי תִּילִין שֶׁל הֲלַכוֹת) הַכֹּל זֶה הַק׳, הָמָן נִתְלָה עַל הָרֶגֶל שֶׁל הַק׳. רַבִּי נָתָן מַסְבִּיר אָת הָעִנְיִן שֶׁל הָרָגֶל שֶׁל הַק', שֶׁהָעְבוֹדָה הִיא לַחְתּוֹךְ אֶת הָרָגֶל שֶׁל הַק׳. כִּי "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקה קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" (הוֹשַׁעַ י, יב) כִּי הַצְּדָקָה הִיא קוֹצָרֶת אָת הָרֶגֶל שֶׁל הַק׳ וְהוֹפֶכֶת אָת זֶה לְה׳, צְדָקָה, צָדָק זֶה הַדִּינִים, צְרִיכִים לַהֲפֹךְ אֶת הַצֶדֶק לִצְדקָה.

לִרְאוֹת אֶת שֵׁם ה׳ מוּל הָעֵינַיִם

רַבִּי נָתָן מַסְבִּיר אֶת מַה שָׁהַרֶבָּ׳ה אוֹמֵר בְּתוֹרָה ס״ז שֶׁחַיָּבִים לַחְתּוֹךְ אֶת הָרֶגֶל שֶׁל הַק׳, הַק׳ זֶה הָאוֹת הַכִי קְדוֹשָׁה. ק׳ ו׳ פ׳ זָה 186 גִּימַטְרִיָּא הֲוָיָ״ה כָּזֶה: י׳ כָּפוּל י׳ (10 10x = 100) ה׳ כָּפוּל ה' (5 x 5 =25) ו׳ כָּפוּל ו׳ (6 6x =36) ה׳ כּפוּל ה׳ (5*5 =25. 100 + 25 + 36 + 25 = 186) לָכֵן צְרִיכִים צְדָקָה לָתֵת בִּשְׁלשָׁה, לַהֲפֹךְ אֶת הַשָּׁקֶר. כִּי הַש' וְהַק׳ וְהַר׳ אֵין לָהֶם תַּחְתִּית, אֵין לָהֶם רַגְלַיִם, הַש׳ יֵשׁ לָהּ רַק שְׁפִּיץ לְמַטָּה, אֵין לָהּ תַּחְתִּית. אָז הַשֶּׁקֶר צָרִיךְ לַחְתּוֹךְ אֶת הָרָגֶל שֶׁל הַק׳, חַיָּבִים לַחְתּוֹךְ אֶת הָרֶגֶל שֶׁל הַק׳, וְאָז זֶה נִהְיָה קֶשֶׁר, נִהְיָה קֶרֶשׁ. הַכֹּל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו בַּפַּרְשִׁיּוֹת שֶׁל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, פָּרְשַׁת וַיַּקְהֵל פְקוּדֵי, הָאֲדָנִים זֶה הָאוֹתִיּוֹת, וְהַקְּרָשִׁים שָׁרִים. הַזּהַר מַסְבִּיר שָׁהַפָּסוּק "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם" (אִסְתֵּר ה, ד) זֶה רָאשֵׁי תֵּבוֹת הֲוָיָ״ה, עַד שֶׁאָסְתֵּר לֹא רָאֲתָה אָת שֵׁם הֲוָיָ״ה הִיא לֹא הֵעַזָה לְדַבֵּר, אָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת שֵׁם ה׳ מוּל הָעֵינַיִם, לִפְנֵי זֶה אָסוּר לוֹ לְדַבֵּר, כְּמוֹ הָמָן, אֵצָל הָמָן כָּתוּב "כִּ׳י כָלְתִָ׳ה אֵלִיו הָרָעָ׳ה" זָה גֵּם הֲוָיָ״ה, אֲבָל זֶה בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת, הָמָן רָאָה שֶׁכְּלְתָה אֵלָיו הָרָעה.

אֲשֶׁר הֶחְמַרְתָּ הֵקַלְתִּי, וַאֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחְמַרְתִּי

יָרבְעִם הָחְלִיט לַעֲשׂוֹת אֶת סֻכּוֹת בְּחֶשׁוָן (מְלַכִים-א פָּרֶק יב פָּסוּק לב), וְכָתוּב שֶׁכֻּלָּם עִזְבוּ אָת הָעֵגֶל שֶׁבְּבֵית אֵל, כִּי הוּא אָמַר: אֲנַחְנוּ נַעֲשָׂה אָת זֶה בַּחֹרֶף בְּתוֹךְ הַגֶּשֶׁם, וְכֻלָּם עִזְבוּ אֶת הָעַגֶל בְּבֵית אֵל, וְהִלְכוּ לְעֵגֶל שֶׁבְּדָן, כִּי אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים דַּוְקִא מְסִירוּת נֶפֶשׁ. לָכֵן הַקְּרָאִים בָּאוּ וְאָמְרוּ: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" אֲנַחְנוּ לֹא נְחַמֵּם אוֹכֶל בְּשַׁבָּת, אָסוּר שֶׁיִּהְיָה נֵר דָּלוּק, אָסוּר שֶׁיִּהְיָה אוֹר, שָׁלֹּא תִּהְיֶה שׁוּם אֵשׁ בּוֹעָרֶת בְּשַׁבָּת. אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (יִבָמוֹת) שָׁהֵם עָשׂוּ אֶת כָּל הַתּוֹעַבוֹת בָּעוֹלָם תַּחַת הַמַּסְוֶה הַזֶּה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: אֲשֶׁר הֶחְמַרְתָּ הֵקַלְתִּי, וַאֲשָׁר הֵקַלְתָּ הֶחְמַרְתִּי.

אוֹרָה שֶׁל 'מִצְוָה קַלָּה'

מִצְוַת סֻכָּה נִקְרַאת מִצְוָה קַלָּה, וּבְמִצְוָה זוּ ה׳ יְנַסֶּה אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (עַבוֹדָה זֵרֶה ב :- ג.) אָמּוֹת הָעוֹלָם יַגִּידוּ: לָמָּה לֹא כָּפִיתָ עלֵינוּ הַר כְּגִיגִית? הֲרֵי אָת עַם יִשְׂרָאֵל לָקַחַת בִּכְפִיָּה, אָמַרְתָּ לָהֶם: פֹּה תִּהְיֶה קְבוּרַתְכֶם. גַּם לָנוּ הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַגִּיד: פֹה תִּהְיֶה קְבוּרַתְכֶם. ה׳ יֹאמַר: טוֹב, מֵעַכְשָׁיו תִּקְחוּ מִצְוֹת. קְחוּ צִיצִית, סֻכָּה, כָּל אֶחָד יַעֲשָׂה. טוֹב, נִקּח וְנַעֲשָׂה סֻכָּה. כָּל אֶחָד לוֹקַחַ כַּמָּה דִּיקְטִים עוֹשָׂה לְעַצְמוֹ סֻכָּה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְאָז ה׳ מַקְדִּיר לָהֶם חַמָּה בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. זֶה מַרְאֶה שֶׁיִּהְיוּ כָּאֵלֶּה הַשָּׂגוֹת, כִּי בַּסֻּכָּה יוֹרְדִים כָּאֵלֶּה הַשָּגוֹת, בִּמְיֻחָד בַּיָּארְצַייט שֶׁל הַרֶבֶּה יוֹרְדִים כָּאֵלֶּה הַשָּגוֹת שֶׁזֶּה חֶסֶד שֶׁבַּנֶּצַח, שֶׁאָדָם בְּסַכָּנָה לְהִשָּׂרֵף.

הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ זֶה צֵרוּפֵי שְׁמוֹת

כָּתוּב שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה מֻתָּר לְהַגִּיד אֶת שֵׁם ה׳ מַמָּשׁ, אֲבָל מִחוּץ לְמִקְדָּשׁ אִם אָדָם הָיָה אוֹמֵֶר אֶת שֶׁם ה׳, הוּא יָכַל לְהִשָּרֵף (סַנְהַדְרִין קא:). אִם אָדָם הָיָה בֶּאֱמֶת זָךְ וְטָהוֹר, הוּא לֹא הָיָה מְגֻשָּׁם כְּמוֹ אֵיזֶה גּוֹי, וְהָיָה מוֹצִיא אֶת שֵׁם הֲוָיָה, מַמָּשׁ הָיָה נִשְׂרָף עַל הַמָּקוֹם. לָכֵן הַתּוֹרָה וְהַגְּמָרָא וְהָרַשּׁ״י וְהַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ״ן, הַכֹּל זֶה צֵרוּפֵי שְׁמוֹת. כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד גְּמָרָא, רַשִּׁ״י, שְׁלְחָן עָרוּךְ, חוֹשֶׁן מִשְׁפָּט, קְצוֹת הַחֹשֶׁן. צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל זֶה צֵרוּפֵי שְׁמוֹת כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יִשָׂרֵף.

כִּי אָדָם צָרִיךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה לְהַלֵל אֶת ה׳, וּלְקַיֵּם "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ". חֲנוֹךְ, עַל כָּל תְּפִירָה וּתְפִירָה מְיַחֵד יִחוּדִים, אֶחָד הַפֵּרוּשִׁים שֶׁזֶּה הָיָה כִּפְשׁוּטוֹ, גַּם הוּא הָיָה סַנְדְּלָר כְּמוֹ ר׳ יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. אֲבָל הַשְּׁלָ״ה הַקַּדוֹשׁ אוֹמֵר (פְּרֶשַׁת חֵיּי שָׂרָה) שֶׁאֱלִיעֶזֶר זֶה חֲנוֹךְ, וְהוּא הָיָה תּוֹפֵר מִנְעָלִים לַשְּׁכִינָה, הַצַּדִּיקִים תָּמִיד תּוֹפְרִים מִנְעָלִים לַשְּׁכִינָה.