סוד ענף הזית: מדוע איבד נח את נשמת משיח בן דוד?

שיעור מס' 161 | *יום ג' פר' וירא, י"ד חשון תשנ"ט - חלוקת פרסים למצטיינים בישיבת "שערי תורה"

מאמר מעמיק על סוד עקבות משיח, עבודת הביטול של נח בתיבה, והטעות שבגללה הפסיד את נשמת משיח בן דוד. דרך דברי הזוהר הקדוש והרב יחזקאל לוינשטיין, מתבאר כיצד הריצה אחר תאוות, גם כשהן רוחניות, מעכבת את הגאולה.

רבי נחמן מברסלב רמז לרבי נתן את כל סוד עבודת הדורות לקראת הגאולה, במשפט שאמר לו ביידיש: "דיין שיך האט א פאטש אין פנים" (הנעל שלך קיבלה סטירה בפנים). בזה הוא רמז לו על סוד העקביים והפנים.

כאשר העקב של הצדיק מתעקם, הדבר מראה כי העקב של כל העולם מעוקם. אנו נמצאים בתקופה של "אשר חרפו עקבות משיחך" – מחרפים את עקבות המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן אפרים. המצב הנוכחי של העולם הוא בחינת "אחור באחור", והעבודה שלנו היא להחזיר את כל העולמות למצב של "פנים בפנים". "כל העבודה שלנו כעת היא לדעת איך להחזיר את העולם לפנים בפנים, לתקן את עולם העקביים".

עפר ואפר - סוד הביטול

כדי להגיע לגאולה, יש להבין את ההבדל בין "עפר" ל"אפר". עפר הוא בחינת משיח בן אפרים (משיח בן יוסף), שכן עפר עדיין ראוי לזריעה. לעומת זאת, אפר הוא בחינת משיח בן דוד.

אפר כבר אינו ראוי לכלום, ואי אפשר לזרוע בו. זהו סודו של משיח בן דוד – הוא יודע שהוא כלום, שהוא לא קיים מצד עצמו והוא לא עושה שום דבר. "עיקר הגאולה תהיה רק באדם אחד שהוא יודע שהוא לא עושה שום דבר".

כור ההיתוך של נח בתיבה

את סוד הביטול הזה אנו מוצאים אצל נח. התורה מעידה עליו בתחילה:

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו".

אך לאחר מכן נאמר רק:

"כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה",

ובסוף נשאר רק:

"אַךְ נֹחַ".

המילה "אַךְ" מרמזת לשם הקדוש אהי"ה. כדי להמשיך את הדורות ולהביא לעולם את נשמת אברהם אבינו, נח היה צריך להגיע למצב של "אך נח" – כבר אין צדיק, אין תמים. הוא שכח מהכל.

במשך שנים עשר חודשים בתיבה, נח עבר גיהנום של ממש. הוא עבד סביב השעון כדי להאכיל את האריה, הנמר והברדלס, ספג מכות ושאגות. הוא היה יכול לגור בנחת על פסגת הר גבוה, אך ה' הכניס אותו לתוך החיות כדי שיגיע לביטול מוחלט. "אדם רץ פה, רץ שם, ופתאום הוא מרגיש שכבר לא נשאר לו שום דבר. נח שכח את התורה, שכח את התפילה, לא נשאר כלום – ורק כך אפשר להמשיך עולם חדש".

ענף הזית ונשמת המשיח

הזוהר הקדוש (בשלח, קס"ה ע"א) מגלה סוד עצום על היונה שחזרה אל התיבה:

"וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ".

אומר הזוהר שעלה הזית הזה הוא נשמת משיח בן דוד.

המפרשים שואלים: מאיפה הביאה היונה עלה זית, הרי הכל נמחה במבול? התשובה היא שעצי הזית לא נעקרו. עם ישראל משול לזית – "כל המבולים, כל הפורענויות, כל השואות וכל השריפות לא יכולים לעקור את עם ישראל שמשול לזית".

כאשר המים התחילו לרדת מראשי ההרים, התברר שעץ הזית נשאר עומד. על כך אמר דוד המלך:

"וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹקִים, בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹקִים עוֹלָם וָעֶד".

משיח משול לזית רענן, שכל הרוחות והמבולים שבעולם לא יוכלו לעקור אותו.

הטעות של נח וההחמצה

אם כן, מדוע נח לא זכה להביא את הגאולה השלמה? מסביר הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, שנח חטא בכך שהתעסק במתנה תחילה.

כאשר נח יצא מהתיבה, נפתחו שערי גן עדן וירדה אליו זמורה של גפן. במקום לנטוע קודם את שאר שבעת המינים שהכין בתיבה – חיטה, שעורה, רימונים וזיתים – הוא מיהר לנטוע את הגפן. מכיוון שלא היו לו מים בהר, ה' זימן לו בעלי חיים, הוא שחט אותם, השקה את הגפן בדם, ובאותו יום פרחה הגפן, הוציאה ענבים, והוא שתה מהיין.

שואל ר' יחזקאל לוינשטיין: מה החטא כאן? הרי זו זמורה מגן עדן! התשובה היא שהיה כאן מניע של תאווה. "את הדבר הכי טעים מגישים בסוף. כשאתה רץ אחרי דבר טעים, אפילו שזה מותר ואפילו שזו מצווה, זה יביא אותך לאסון".

בגלל שנח מיהר אל ההנאה ולא דחה אותה לסוף, הוא הפסיד את הבחינה של "ואני כזית רענן" – הוא הפסיד את נשמת משיח בן דוד. העבודה שלנו היא לתקן את הפגם הזה, להחזיר את העולם למצב של "פנים בפנים", ולזכות לשתי הבחינות – משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, שיביאו את הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 161

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)