סוד הלב הפועם: כיצד עבודת הפנים שלנו מחיה את כלל ישראל

שיעור מס' 69 | מוצאי יו"ט ראשון ט"ו תשרי תשנ"ו שיעור לבחורי הישיבה

כלל ישראל הם גוף אחד, שבו המאמינים הם הלב והרחוקים הם קצוות הגוף. כאשר אנו עובדים את ה' בכוונת הלב ומתוך ענווה אמיתית, אנו מזרימים חיות רוחנית שמחיה גם את הרחוקים ביותר. דרך סיפור התקרבותו של רבי נתן, מתגלה כיצד תחושת השפלות והביטול היא המפתח להצלת נפשות.

ילדים בקיבוץ, כבר בגיל שבע, יכולים לפתע לצעוק: "יש ה' בעולם! על מה אתם מדברים איתנו שטויות? אתם לא מתביישים? ה' מחיה אותנו!". מאיפה זה נובע? רבנו אומר שכאשר אדם עובד את ה' ומתפלל בכוונה, הוא מבטל את האמונות הכוזבות בעולם. על ידי כוונת הלב, האדם מתקן את הלב של ה"חוקרים" והאפיקורסים, ופועל שיהיה להם לב בשר.

אך כדי שזה יקרה, אתה צריך קודם כל לברוא לב אצלך. פעמים רבות אנו ניגשים לעבודת ה' בלי לב. עלינו להתחיל לכוון באמת, וכאשר נברא לב אצלנו – ממילא נברא לב אצל כל הלבבות של עם ישראל.

החיות המרכזית של עם ישראל

כל עם ישראל הם חטיבה אחת, קומה אחת וגוף אחד. בגוף הזה יש איברים פנימיים ויש כאלה שהם בחינת שערות, ציפורניים או עור שבקצות הגוף. פתאום נהיית יבלת, העור מתקלף, שערות נושרות או ציפורניים מתקלקלות. מדוע זה קורה? משום שלאט לאט החיות המרכזית הולכת ונחלשת.

האפיקורסים הם בחינת אותם קצוות הגוף – הציפורניים והשערות – שלאט לאט מתקשים ונושרים. נשירתם היא סימן לכך שהחיות של מרכז הגוף נחלשה. אלו שיודעים את ה' הם המרכז של הגוף, הם הלב. אם לנו היה באמת לב פועם וחי, לא היה שום אפיקורס בעולם.

לכולם יש לב, אלא שאצל חלקם הוא השתתק באיזושהי צורה וצריך להחיות אותו. כאשר אנו מכוונים את ליבנו באמת, אנו פועלים שגם להם יברא לב. הלב שלהם יתחיל לחיות, הם יראו בעצמם שיש ה' בעולם ויצעקו זאת מעומק נשמתם.

סוד הפסולת והענווה

בספר "כוכבי אור" מובא שאחת הסיבות שרבנו הקדוש קירב את רבי נתן, היא משום שרבי נתן החזיק מעצמו כאדם הגרוע ביותר בעולם.

"וזה מה שמסביר ר' נתן בהלכות סוכה (הלכה ד'), שזהו סוד הפסולת של הסוכה. הוא טוען: 'אני הפסולת'. כאשר אדם יודע שהוא הפסולת ואין גרוע ממנו, אז באמת הוא יכול להגיע להצלת נפשות."

כדי לחזק אותו, רבנו הראה לו אפיקורס שהגיע אליו ונשבע שבועות שקר חמורות. רבנו אמר לרבי נתן: "הנה, יש כאן אפיקורסים שגרועים ממך. הם כבר נשבעו את מה שנשבעו, ואתה הרי לא נשבעת שבועות כאלה". כך רבי נתן התחיל להבין שעוד נשאר בו ניצוץ אלוקי.

מכאן אנו לומדים את סוד הביטול והענווה. כאשר מישהו מדבר עליך, עליך להרגיש: "הרי אני לא קיים, מה פירוש מדברים עלי? מי מדבר עלי? אני אינני. לא נולדתי ולא מתתי. הרי כבר אמרו עלי שאפילו אחרי הפטירה שלי, עוד לא התחלתי."

חלק 3 מתוך 3 — שיעור מס' 69

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי)