סיפור מדהים: כיצד השתנתה אפיית המצות של גדול הפוסקים? / סיפור מופלא על סודות

אברך שהשתתף באפיית מצות עם אחד מגדולי הפוסקים, הראה לו תפילה של הרב ברלנד שליט"א. התגובה המפתיעה והשמחה העצומה שהחליפה את החרדה.

סיפור מדהים: כיצד השתנתה אפיית המצות של גדול הפוסקים?

אברך מתלמידי מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א סיפר על מאורע נפלא שהתרחש לאחרונה. האברך השתתף בחבורה של אפיית מצות באחת ממאפיות המצות בירושלים עיר הקודש. באותה חבורה השתתף גם אחד מגדולי מורי ההוראה של העדה החרדית. מדובר בתלמיד חכם וגאון מופלג, צדיק וירא שמיים, שאלפי שואלים משכימים לפתחו מדי יום.

הבקשה המפתיעה של מורה הצדק

במהלך העבודה, האברך אמר תפילות שחיבר מורינו הרב שליט"א על חג הפסח. בנוסף, הייתה בידו תפילה מיוחדת שחיבר הרב שליט"א, המיועדת לאמירה לפני אפיית המצות. מורה הצדק הבחין בכך ושאל אותו: "מה יש לך ביד?" האברך השיב לו שאלו תפילות של הצדיק.

כאשר שאל מורה הצדק מי חיבר את התפילות, ענה לו האברך: "רבי אליעזר ברלנד". למשמע השם, התלהב הפוסק מאוד וביקש: "תן לי, אני גם רוצה להגיד!" הוא לקח את הדפים, אמר מיד את התפילה, החזיר לאברך ואמר לו בחמימות: "יישר כוח".

משמחה של מצווה למוחין דגדלות

ההמשך של הסיפור היה מדהים לא פחות. הנוכחים במקום ראו על מורה הצדק שמחה עצומה לאחר מכן. בדרך כלל, כל זמן אפיית המצות הוא שרוי במצב של יראה ופחד עצומים. כמעט אי אפשר לדבר עמו מעוצם החרדה והזהירות הנדרשת בעבודה קדושה זו, מחשש שמא ייכשל במשהו.

כידוע, רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע הזהיר אותנו ב'שיחות הר"ן' מחומרות יתירות, ולימד שעם כל הזהירות - חובה לשמור על השמחה. ופתאום, לאחר שאמר את התפילה של הצדיק, ראו על הפוסק שמחה ויישוב הדעת נפלא. המשך העבודה נעשה במוחין דגדלות וברוגע.

אי אפשר לשער את ההשפעה העצומה של כל נקודה של התקרבות לצדיק. אפילו תפילה קצרה שחיבר מורינו הרב שליט"א מסוגלת להפוך פחד וחרדה לשמחה של מצווה ולדבקות אמיתית בהשם יתברך.

סיפור מופלא על סודות אפיית המצות של הצדיק

אחד התלמידים מספר על הרגעים הנשגבים והכוונות העצומות של מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א בעת קיום מצוות אפיית המצות. דרך מילותיו הקדושות של הרב, אנו זוכים להצצה נדירה אל העולמות העליונים אליהם הוא מתעלה בזמן הכנת המצות לחג הפסח.

פנים אל פנים מול הבורא

הרב שליט"א מבקש ומתחנן לפני בורא עולם על הזכות העצומה שטמונה במצווה זו. במילותיו הוא אומר: "ריבונו של עולם כל יכול, זכני על ידי אפיית המצות להיכלל באדם קדמון דאדם קדמון". הרב מסביר כי בשעת אפיית המצות ועריכתן, ניתן לזכות לעלות למדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר.

השאיפה היא להגיע למצב של דבקות מוחלטת, כפי שמתאר הרב: "ורק אראה את ה' פנים אל פנים, ואזכה לראות את ה' בשעת עריכת המצות פנים אל פנים ממש". מטרת העל היא להרגיש את נוכחות הבורא בכל רגע ושנייה, בכל חלקי הנפש – בנפש, ברוח, בנשמה, בחיה וביחידה, ולזכות להיות תמיד במדרגת ה"י חידה" הגבוהה.

מעלות גן העדן וסוד האמונה

בהמשך דבריו, חושף הרב את הסודות הטמונים בשלבים השונים של הכנת המצה ואכילתה. הוא מלמד כי בשעת עריכת המצות ואפייתן, אנו זוכים לעלות מבחינה רוחנית לגן עדן התחתון. לעומת זאת, בזמן הגשת המצות לשולחן ואכילתן בליל הסדר, ההתעלות היא עצומה עוד יותר – "אנו עולין לגן עדן העליון ממש".

ההתעלות הזו תלויה בערך הקדושה שאנו זוכים להכניס בכל שלב ושלב: בשעת העריכה, הלישה, האפייה והאכילה. בסיום דבריו, מוסיף הרב פרט הלכתי וקבלי חשוב לגבי צורת המצה. הוא מסביר כי רצוי מאוד שהמצות תהיינה עגולות דווקא. הטעם לכך מבוסס על הפסוק "ואמונתך סביבותיך", המלמד אותנו שהאמונה השלמה היא בבחינת עיגולים המקיפים את האדם.

דברים קדושים אלו של מורנו הרב שליט"א מעניקים לנו פרספקטיבה חדשה ועמוקה על מצוות אפיית המצות, והופכים כל רגע בהכנות לחג הפסח למסע רוחני של דבקות ואמונה.

סיפור על אמונה חושית: הצעקה שהחזירה את האפיקורס בתשובה

"ואזכה לראות את ה'" - זהו הלשון ששומעים כסדר ממורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, וכך הוא גם כותב פעמים רבות. כל מי שזוכה להיות בקרבת הצדיק, רואה בחוש שמדובר באדם שרואה את השם יתברך מול עיניו בכל רגע ורגע. אמונתו החזקה בבורא עולם היא בבחינת ראייה ממש, ואף הרבה יותר מראייה פיזית רגילה.

האפיקורסים של אומן

מדרגה זו של אמונה חושית מזכירה את הסיפור הידוע שהתרחש בעיר אומן בימי רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב זי"ע. באותה תקופה הייתה בעיר קבוצה של אפיקורסים, שכל הצדיקים בדור ההוא הרחיקו אותם מעליהם. אותם אנשים היו רחוקים מאוד וכפרו בעיקר, ולכן איש לא רצה לבוא עמם במגע.

היחיד שקירב אותם היה רבינו הקדוש, אשר פעל במסירות להחזירם בתשובה. עם זאת, רבינו אסר על כל תלמידיו לדבר עמהם, מחשש שיושפעו מדעותיהם. התלמיד היחיד שלו התיר רבינו לשוחח עמם ולקרבם היה תלמידו המובהק, רבי נתן זי"ע.

הצעקה שהאירה את הנשמה

פעם אחת, הגיע אל רבי נתן אחד מאותם אנשים, ששמו היה הירש בער. הוא התחיל להרצות בפני רבי נתן את כל קושיותיו וספקותיו באמונה, כשהוא מנסה לערער על יסודות היהדות. בתגובה, נתן לו רבי נתן צעקה גדולה מנהמת לבו: "מה אתה מדבר? 'ואראה את ה''!"

אותה צעקה קדושה, שנבעה מאמונה חושית וברורה של צדיק שרואה את הבורא מול עיניו, פעלה את פעולתה. הירש בער הזדעזע מעוצמת האמונה שפרצה מרבי נתן וקיבל את הדברים עמוק אל תוך לבו. מאותו רגע, נשברו כל ספקותיו והוא התחיל להאמין בהשם יתברך באמונה שלמה וטהורה. כך גם אנו זוכים לראות בדורנו את כוחה של אמונה יוקדת אצל מורנו הרב שליט"א, המאירה את נשמות ישראל ומקרבת אותם לאביהם שבשמיים.

מתוך גליון עט — פרשת תזריע

מתוך סדרת "צדיק מושל יראת אלקים" — גיליונות "שפיר אמר נחמני"