סוד השתיקה בסערה: החובה להרגיש את צרת הרבים

שיעור מס' 59 | *יום ב' פר' בהר - בחוקותי י"ח אייר ל"ג בעומר תשנ"ו

כאשר ספינתו של רבנו ז"ל נקלעה לסערה נוראה, הוא לימד את הנוסעים את כוחה של השתיקה וההתבטלות. מתוך סיפור זה, מסביר הרב ברלנד שליט"א על החובה המוטלת עלינו להרגיש את צרת הרבים, לא לעצום עיניים מול הסכנות, ולזעוק להמתקת הדינים מעל עם ישראל.

בח"י באייר, יום ל"ג בעומר, נסע רבנו ז"ל מביתו לעיר ניקולייב, ומשם עלה על ספינה שהובילה חיטים דרך אודסה לאיסטנבול. למרות שרבים פחדו לנסוע דרך אודסה בגלל סכנות הים, רבנו בחוכמתו הגדולה הבין שטוב יותר מכמה טעמים לנסוע במסלול זה המקצר את הדרך. הוא לא פחד משום סכנה, לא השגיח כלל על דברי העולם, ועלה על הספינה.

לאחר יום או יומיים בים, נשארה הספינה בלי מים ונקלעה לסכנה גדולה מאוד. > "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת" (תהלים קז, כו). לא נותר עוד בלב איש מהנוסעים תקווה להינצל מהמיתה. הלילה ההוא היה נראה ממש כמו ליל יום הכיפורים – כולם צעקו אל ה', בכו, התוודו, ביקשו כפרה על נפשם ואמרו סליחות ותחנונים.

סוד השתיקה

בתוך כל ההמולה והחרדה, רבנו ז"ל ישב דומם. אנשי קהילת חאטין, שהיו על הספינה ובכו וצעקו כל הלילה, פנו אליו ושאלו: "מפני מה אתה שותק בעת צרה כזאת?". רבנו השיב להם: "הלוואי הייתם שותקים גם אתם, היה טוב לפניכם. ובזאת תבחנו – אם אתם תשתקו, ישתוק הים מעליכם גם כן". הנוסעים שמעו בקולו, פסקו מלזעוק ושתקו. מיד כשהאיר היום, הקב"ה יקם סערה לדממה ויחשו גליהם.

סכנת האדישות מול המציאות

גם כיום אנו נמצאים בסכנה גדולה מאוד, במצב שהוא ממש כמו יום כיפור. לצערנו, ישנם אנשים שאומרים "לא יהיה שום דבר", בדיוק כפי שאמרו לפני השואה. גם אז, כשהחל הגירוש מגרמניה ומפולין, וכשהתעללו ורצחו יהודים במשך שבע שנים, היו שאמרו: "זה שום דבר, הכל משמיים". אסור לנו לחזור על הטעות הזו ולהתעלם מהמציאות.

אנו רואים את הרציחות הנוראות ואת הפיגועים המתרחשים. האויבים מקבלים תקציבי עתק ורוכשים נשק חדיש כדי לפגוע בנו, אפילו ממרחקים. הם ממציאים חומרי נפץ מוסווים וגזים מסוכנים, ואנחנו חייבים להתעורר. על מצבים כאלה אומר רבנו ז"ל שצריך לקרוע את השמיים, ומוטלת עלינו החובה "יום ולילה להרגיש צרת הרבים".

לזעוק אל ה' וללמד זכות

אדם שלא מרגיש את צרת הרבים, סימן שחסר לו משהו בשורש היהודי שלו. איך אפשר שלא להרגיש את הצרות הנוראות שעוברות על עם ישראל? מי שלא רואה מה קורה בכל רגע ומה עלול לקרות, שרוי בעיוורון. כאשר יוצאות גזרות קשות על עם ישראל, ישנם שאומרים שלא יקרה כלום, אך רבנו ז"ל מלמד אותנו אחרת: במקום לשבת בשקט ולומר שלא יקרה שום דבר, עלינו לזעוק. יש לנו את הכוח לפעול ולהפיל את ממשלות הזדון וגזרות הרשע.

יחד עם זאת, עלינו לזכור את הכלל הגדול: אסור לדון יהודים לכף חובה. עלינו לדעת שכולם בעמך צדיקים, כל יהודי הוא צדיק, ואנחנו לא שווים אפילו לאבק שעל סוליית נעלו של שום יהודי. אך למרות זאת, אסור לנו לתת לטעות של אחרים למשול בנו. עלינו לעשות את כל מה שביכולתנו, לזעוק אל ה', ולדעת שלפחות עשינו את המוטל עלינו למען הכלל.

חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 59

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4