סוד דמות דיוקנו של הצדיק וכוחם המטהר של הבזיונות

שיעור מס' 56 | יום ג' פר' שמיני, כ' ניסן, ה' דחוהמ"פ תשנ"ו (המשך במס' 57)

כאשר אדם לומד את תורת הצדיק וחוזר עליה, דמותו נחקקת בנשמתו ומאירה את שכלו. כדי לזכות למוחין זכים אלו ולהאיר, על האדם לקבל באהבה בזיונות ומחלוקות, המשמשים כמלטשות ההופכות את נשמתו מאבן פשוטה ליהלום מבריק.

אדם צריך לדעת שמהדיבורים שלו נבראים עולמות, מטוסים וחלליות. כאשר אדם מדבר דברי שטות, הסטרא אחרא מתגברת בעולם ומשתמשת בדיבורים הללו. לעומת זאת, כשאדם מתקרב לצדיק שכולו אמת, שכל מילה שלו, ואפילו שיחת החולין שלו, היא אמת מוחלטת – הוא מקבל את הפנים של הצדיק.

כשאדם לומד את דברי הצדיק, שכלו ונשמתו של הצדיק מונחים בתוך התורה שהוא מחדש. "כשאדם שומע דברים אמיתיים של צדיק אמיתי, הוא מקבל פנים של אמת, ולאט לאט מקבל את הצורה של הצדיק". נחקקת אצלו מידתו, דמותו ודיוקנו של הצדיק, משום שהמילים הללו יצאו מנשמתו.

אך כאשר השכחה מתגברת ואדם שוכח את דברי התורה שלמד, גם הפנים של הצדיק מסתלקים ממנו. לכן חובה לחזור על דברי הצדיק, לזכור אותם ולעשות להם סיכומים. אסור לשכוח שום דיבור. על ידי שאדם מחזיק את הלימוד בזיכרונו, פני הצדיק מתלבשים בפניו.

לחקוק את דמות החכם

כשאדם חוזר על הלימוד מאה ואחת פעמים – כמניין הגימטריה של המלאך 'מיכאל' – הוא מצייר את דמות החכם מולו כל הזמן. עליו להיות קדוש וטהור עד שהחכם בעצמו, בין אם זה אביי, רבא, רבי עקיבא או רבי שמעון בר יוחאי, ידבר מתוך פיו. הכל נמצא בספר: שכלו, נשמתו ופניו של הצדיק, וכפי דמותו כך הוא כתב את השכל שלו באותיות.

קל יותר לחקוק את דמות הצדיק בנער צעיר, שמוחו כנייר חלק, מאשר באדם מבוגר המלא בדעות קדומות, שיטות וביקורות. לכן אדם צריך לבקש לחזור להיות בבחינת ילד תמים. בעל ה'זוהר חי' מקאמרנא העיד על עצמו שזכה לבחינת מוח של תינוק, וזכה לאור כה גדול עד שממש ראה את דמויותיהם של התנאים והאמוראים עומדים מולו כשלמד את דבריהם.

מרוב שזיכך את עצמו בלימוד, הגיע ה'זוהר חי' למדרגה שיכול היה להכיר כל אדם בסוף העולם. פעם אחת ניסו אותו במשך שעתיים רצופות עם שמות שונים, והוא ידע לומר בדיוק מי הוא כל אדם ואיך הוא נראה. כשאמרו לו שם בדוי במכוון, מיד זיהה שזהו שם של אדם שאינו קיים.

אהבת השם לצדיקי הדור

מתוך הבנת גדלותם של הצדיקים, מזהיר רבי נתן מפורשות בספר 'חיי מוהר"ן' שחס ושלום לדבר סרה על איזה צדיק מצדיקי הדור. הצדיקים שמנהיגים קהילות, בונים ישיבות, ומרחיקים יהודים מחברים רעים, מפריצויות ומספרי אפיקורסות – הם יקרים מאוד וקדושים בעיני השם יתברך.

השם אוהב אותם אהבת נפש, ופעולתם גורמת לשעשוע ושמחה עצומה בשמיים. "מי יעיז לדבר עליהם? זה כאילו מדבר על הקב"ה בעצמו, על אוהבו של הקב"ה. חובה על האדם להתקשר לכל צדיקי הדור המשפיעים תורה, יראת שמים וקדושה".

כוחם המטהר של הבזיונות

רבי הרשל'ה טויבער לימד שהעיקר הוא לב נכנע לכל יהודי ושיא השפלות. אדם צריך להיות מוכן לסבול בזיונות, חירופים וגידופים כל חייו, ורק לשתוק. גם על ה'זוהר חי' מקאמרנא עמדו רשעים וביזו אותו בזיונות נוראים שלא נשמעו כמותם, אך הוא העיד: "סבלתי ושתקתי, ונפתחה לי השגה אמיתית".

כאשר מבזים אדם, במקום לברוח או ללכת לספר למישהו, עליו לפתוח גמרא או ספרי הלכה. פתאום כל השיטות יתבהרו לו. "אדם קיבל בזיון – המוח נהיה טהור וזך. אתה יכול ללמוד עשר שעות ברצף והכל בהיר ונהיר".

רבנו הקדוש אומר: איך אפשר לשנוא את החולקים? הרי הם עושים לנו טובות עצומות! כל דיבור שלהם נגדך מפריד את האור ויוצר צירופים חדשים של תורה. במקום לתרץ ולהסביר, צריך לשמוח. חמישה אנשים דיברו עליך? חמש תורות עברו אליך. מאותם בזיונות נבנית ירושלים של מעלה.

סוד היהלום והתפילה הזכה

החולקים הם למעשה מלטשות של יהלומים. "אדם הוא כמו אבן פשוטה שמוציאים מהאדמה. כדי לקבל ברק וזוהר, הוא חייב לעבור המון ליטושים. כל חולק הוא עוד מלטשה בדרך להפוך ליהלום מבריק".

בזכות הבזיונות, הלב נעשה טהור ואפשר לגשת לתפילת שמונה עשרה באמת. במקום לרוץ לרופאים ולחפש פתרונות, אדם יכול לעמוד בברכת 'רפאנו' או 'אתה חונן' ולשפוך את ליבו לפני הקב"ה. כשהמוח זך, כל ברכה יכולה לקחת דקות ארוכות, ואדם יכול לעמוד בתפילה שעות שלמות בנחת, להזכיר את משפחתו וילדיו, ולפעול ישועות.

לסיום, מובא בספר 'לב עברי' סגולה עצומה להמתקת דינים: מי ששר במוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה את כל חמישים ושניים החרוזים של הפיוט 'אליהו הנביא', מובטח לו שלא יהיו לו שום ייסורים באותו שבוע. סעודת מלווה מלכה לוקחת מהאדם את כל הייסורים ומעניקה לו שמירה לשבוע כולו.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 56

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)