עומק מצוות כיבוד הורים: סוד הפרה האדומה של דמא בן נתינא

שיעור מס' 41 | * שיעורים בציון רבה"ק באומן כ"ו אלול תשנ"ה . *צום גדליה תשנ"ו .

מצוות כיבוד אב ואם היא מהקשות והגבוהות ביותר. דרך עמידתו בניסיון של דמא בן נתינא, מתבאר הסוד הרוחני מאחורי השכר שקיבל, וכיצד מסירות למצווה זו שקולה לשמירת שבת ומנקה את האדם מכל חטא.

לפעמים אמא לוקחת לילד משהו, שוברת לו, והוא נהיה איתה ברוגז. אבל הגמרא מספרת על רב יוסף, שכאשר היה שומע את צעדי אמו מתקרבת, היה אומר לתלמידיו: "השכינה באה, צריך לרוץ לשכינה". הוא לא קרא לה רק אמא, הוא קרא לה שכינה – כי אמא זו שכינה.

הניסיון של דמא בן נתינא

הגמרא מספרת על אבן שאבדה מהחושן והאפוד של הכהן הגדול בזמן בית שני. אבן שהייתה שווה שישים ריבוא דינרי זהב. הכהן הגדול היה הולך עם אבנים טובות שהיו מאירות כאור השמש, עד כדי כך שפעם אחת עלה יווני על מגדל גבוה כדי להשקיף על העזרה, והוא תיאר במכתב שראה ממש שמש מהלכת, מרוב שהיהלומים האירו את כל העולם.

חכמים הלכו לאשקלון, לגוי בשם דמא בן נתינא, שהיו לו יהלומים. הם רצו לקנות ממנו אבן לאפוד ולחושן והציעו לו סכומי עתק – שמונים ריבוא, מאה ריבוא דינרי זהב, סכומים שאי אפשר לתאר. אך המפתח לארגז היה מונח תחת ראשו של אביו שישן. אמר להם דמא: "אני לא מעיר את אבא שלי. אבא ישן, אמא ישנה, אני לא מעיר אותם. אפילו תגידו לי עכשיו מיליארד דולר, אני לא מעיר אותם".

סוד השכר: פרה אדומה כנגד הקטרוג

בזכות עמידה בניסיון זה, לשנה האחרת הקב"ה נתן לו שכרו ונולדה בעדרו פרה אדומה. חכמים חזרו אליו והיו מוכנים לשלם לו כל סכום שירצה, אך הוא ביקש רק את אותו הסכום שהפסיד בשנה שעברה בשביל כיבוד אביו.

מסבירים שהקב"ה רצה להראות כאן דבר עמוק. כאשר גוי מקיים מצווה, נוצר מיד קטרוג על עם ישראל. כפי שאמר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב כשראה את הערבים בטשקנט מכוסים מכף רגל ועד ראש בצניעות, שזה ממש מעורר קטרוג על ישראל. כדי לבטל את הקטרוג שנוצר מאותו גוי שמקיים כך כיבוד אב ואם, הקב"ה תירץ שתי קושיות בתירוץ אחד.

הוא גם נתן לגוי את שכרו בעולם הזה כדי שלא יישאר לו שכר לעולם הבא, וגם הראה לכל המלאכים המקטרגים דבר עצום: הגוי מוכן להפסיד הון עתק בשביל מצווה שכלית של כיבוד אב ואם, אבל עם ישראל מוכן לשלם פי כמה וכמה בשביל פרה אדומה – מצווה שהיא למעלה מכל שכל, דעת והבנה. זוהי האמונה העצומה של עם ישראל.

ללמוד את המידות הטובות

ר' צדוק הכהן מלובלין אומר שיש שבעים אומות, ולכל אומה יש מידה טובה ומידה רעה. תפקידנו הוא לברר ולקחת את המידות הטובות מאומות העולם, ללמוד מהם נימוס ויישוב הדעת. רב דימי מספר עד כמה הגיע דמא בן נתינא בכיבוד אם, כדי שנלמד מכך:

פעם אחת הוא ישב בין גדולי רומי, לבוש באדרת זהב יוקרתית. אמו כעסה עליו, נכנסה לתוך הישיבה, קרעה את בגדיו, הכתה אותו על ראשו עם סנדל ואף ירקה בפניו לעיני כולם. והוא? ישב בשקט כילד טוב. "מה שאת רוצה תעשי לי, תקרעי לי את הבגדים, תירקי לי בפנים, תני לי עם סנדל על הראש – הכל קודש קודשים". הלוואי שאנחנו נזכה לקיים את המצווה במסירות כזו.

הבטחת התנא דבי אליהו

מצוות כיבוד אב ואם היא המצווה הקשה ביותר, כי אדם נדרש בכל רגע להפוך את הטבע שלו. כל רגע קוראים לו לעזור, והוא צריך לבטל את רצונו. לכן יש עליה את השכר הכי גדול, והיא נקבעה בעשרת הדיברות.

"מבטיח התנא דבי אליהו: אם ילד יקיים כיבוד אב ואם, אני מבטיח לו שכל העוונות יהיו מחולים לו והוא לא ייכשל בשום עבירה יותר. יהיה לו כזה סייעתא דשמיא, ושום חטא לא יבוא לידו."

התורה סמכה את מצוות השבת לכיבוד אב ואם ("זכור את יום השבת... כבד את אביך ואת אמך"). כל רגע ורגע שאדם מקיים כיבוד אב ואם, זה נחשב כאילו הוא שומר באותו רגע את כל השבת כולה. כשם ששומר שבת נמחלים לו כל עוונותיו, כך על ידי כיבוד הורים נמחלים לאדם מיד כל העבירות, ובזכות זה נזכה לגאולה השלמה ולמשיח בן דוד במהרה בימינו.

חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 41

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי) | חלק 4