סיפור הפראנצ'עס: סוד השינה המתוקה של עובדי השם

תיאור מרגש על קדושת הפראנצ'עס בבית המדרש, הספוגים בקולות הילדים ומשמשים כמקום מנוחה קדוש לעובדי השם המוסרים נפשם.

רבים תוהים מדוע הפראנצ'עס (הטריבונות) בבית המדרש כל כך קדושים. התשובה לכך טמונה בעובדה שהם ספוגים ברבבות אמירות של "תיקון הכללי" ופרקי תהילים מפי צאן קדשים. הבל פיהם של ילדים טהורים שאין בהם חטא, ממלא את חלל בית המדרש ומקדש את העצים הפשוטים. מי שלא ראה זאת במו עיניו, אי אפשר להסביר ולתאר לו את המחזה בשום אופן.

שירת המלאכים של צאן קדשים

מי שרוצה באמת לטעום טעם של נועם עליון, מוזמן להגיע בכל יום בשעות אחר הצהריים. שם יוכל לשמוע את שירת המלאכים של אותם ילדים קדושים וטהורים, הנמשכת כשעתיים תמימות. אשרי העוסקים בעניין קדוש ונורא זה, ובפרט האברך היקר רבי נפתלי ביק ועוזריו היקרים, שעוסקים במלאכת קודש זו כבר שנים רבות. "אי אפשר לדעת כמה גזירות מתבטלות על ידי תפילות טהורות אלו", אומרים המבינים בדבר.

בית המוקד של ימינו

אך לפראנצ'עס ישנו עוד תפקיד חשוב ונסתר. כתוב במסכת מידות שבבית המקדש היה מקום שנקרא "בית המוקד", אשר היה מוקף ברובדים של אבן שעליהם היו זקני בית אב ישנים. בדומה לכך, במשך מעת לעת, נהפכים הפראנצ'עס הקדושים למקום מנוחה לעובדי השם. יהודים יקרים, המוסרים את נפשם על התורה, חוטפים שם תנומה קלה כדי לאגור כוח להמשך עבודת השם יתברך.

צריך לדעת כלל ברור: מי שלא טעם טעם שינה על הפראנצ'עס, לא טעם טעם שינה מימיו. אף על פי שלפי ההיגיון הפשוט, מיטה מוצעת עם מזרן, כרים וכסתות היא הרבה יותר נוחה, זה נכון רק לאנשים שלא טעמו טעם של עבודת השם. אבל אנשי הצדיק, שמואסים בחמדת הבלי העולם הזה, מוצאים את מנוחתם דווקא שם. לישון על עצי הפראנצ'עס הקשים, אחרי שעות ארוכות ויגעות של תורה ועבודה – אין דבר מתוק מזה, שכן "מתוקה שנת העובד".

מתוך גליון פד — פרשת פקודי

מתוך סדרת "צדיק מושל יראת אלקים" — גיליונות "שפיר אמר נחמני"