סיפור פלא: חוב הטלפון העצום שנמחק באורח מסתורי / סיפור מופלא

סיפור מופלא על חוב טלפון עצום שנמחק כלא היה, המגלה את זהירותו העצומה של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א בממון הזולת ובהסתרת מעשיו.

סיפור פלא: חוב הטלפון העצום שנמחק באורח מסתורי

אחד החסידים זצוק"ל סיפר סיפור נפלא מתקופה שבה שהה מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א בביתו. אותו חסיד אירח את הרב בעין טובה וברוח נדיבה באופן יוצא מן הכלל. בין היתר, הוא העמיד לרשותו של הרב את מכשיר הטלפון בבית, והציע לו להתקשר ככל שירצה ללא כל הגבלה.

שיחות ארוכות לארץ הקודש

באותם ימים, מורינו הרב שליט"א היה צריך לשוחח רבות עם הרב חיים שלמה רוטנברג שליט"א, שהתגורר בארץ הקודש. מדי יום היו השניים מנהלים שיחות ארוכות ועמוקות. כפי שניתן היה לצפות, בעקבות השיחות הבינלאומיות התכופות, הצטבר חשבון טלפון גדול במיוחד.

בעל הבית, שהבטיח לרב להשתמש בטלפון ככל שיחפוץ, לא התלונן והיה מוכן לשאת בהוצאה בשמחה. אולם, כאשר הגיע מועד התשלום והוא ניגש להסדיר את החשבון, ציפתה לו הפתעה גמורה. הפקידים הודיעו לו כי החוב נמחק לחלוטין ואין לו שום יתרה לתשלום.

החוב שנמחק והסוד שהתגלה

עד יומו האחרון, אותו חסיד לא ידע כיצד שולם החוב. הוא נהג לספר זאת בהתפעלות עצומה, כשהוא בטוח שמדובר במופת פלאי של מורינו הרב שליט"א. אך מי שמכיר את הנהגותיו של הרב, מבין כי מסתבר מאוד שהתרחש כאן פלא מסוג אחר לגמרי.

קרוב לוודאי שמורינו הרב שליט"א הלך בצנעה ושילם את החוב העצום מכיסו, מבלי שבעל הבית יידע על כך כלל. בדרך זו, הרב גם שילם את חובו וגם "הרוויח" בזיונות, שכן כלפי חוץ היה נראה כאילו הוא משתמש בטלפון של מארחו ללא כל הגבלה או התחשבות.

ידוע לכל כי מורינו הרב שליט"א מקפיד באופן קיצוני על ממון הזולת. דוגמה לכך ניתן לראות מתקופה אחרת, שבה השתמש הרב בטלפון של הישיבה בעיר בני ברק. אפילו שם, הרב היה מקפיד לרשום בפנקס כל שיחה ושיחה שהתקשר, כדי לוודא שלא ייהנה חלילה מכספי ציבור ללא תשלום. סיפור זה ממחיש לא רק את זהירותו המופלגת בממון, אלא גם את ענוותנותו והסתרת מעשיו.

סיפור מופלא: ההליכה לנהר בוויניציה והדאגה המרגשת לתלמיד

הרב החסיד רבי ישראל מאיר ברנר שליט"א מספר על חוויה מרגשת ומיוחדת שזכה לחוות במחיצתו של מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א. היה זה כאשר נסע עמו בפעם הראשונה לציון רבי נחמן מברסלב בעיר אומן. במהלך אותה נסיעה, הם שהו בשבת קודש בעיר ויניציה שבאוקראינה.

שבת בוויניציה והפחד ללכת לבד

באותו בוקר של שבת קודש, התפללו חברי הקבוצה תפילת שחרית במלון שבו התאכסנו. כולם קמו מוקדם לתפילת ותיקין, ולאחר מכן הלכו יחד עם הרב שליט"א אל הנהר המקומי כדי לטבול. רבי ישראל מאיר מספר: "אני איחרתי קצת לקום, ופספסתי את ההליכה המשותפת. רציתי מאוד ללכת לטבול בנהר לכבוד שבת, אבל לא היה לי עם מי ללכת".

המחשבה לצעוד לבד ברחובות העיר הזרה עוררה בו חשש כבד. "פחדתי ללכת לבד לנהר בין הגויים המקומיים", הוא נזכר. בצר לו, הוא החליט לגשת אל הרב שליט"א ולשתף אותו בקושי שלו, בתקווה למצוא פתרון או לקבל עצה.

מסירותו של מנהיג אמיתי

תגובתו של הרב שליט"א הייתה מפתיעה ומרגשת כאחד, והעידה על ענוותנותו העצומה. במקום לשלוח מישהו אחר או לפטור אותו במילים, הרב קם והלך איתו בעצמו אל הנהר. הייתה זו הליכה לא קצרה של עשרים דקות לכל כיוון, אך הרב עשה זאת בשמחה ובמאור פנים.

כאשר הגיעו אל הנהר, מסירותו של הרב לא פסקה. "הרב המתין בסבלנות עד שאסיים לטבול, ואפילו שמר לי על הבגדים על שפת הנהר", מספר רבי ישראל מאיר בהתרגשות. בזמן שהותם שם, הרב ניצל את הרגעים כדי ללמד אותו מספר הלכות חשובות הקשורות לטבילה בשבת. בין היתר, הוא הדריך אותו כיצד להיזהר שלא לצאת לרשות הרבים עם מים על הגוף, ועוד הלכות הנוגעות לשמירת השבת.

סיפור זה ממחיש יותר מכל את גדלותו של הצדיק, אשר לצד גאונותו וקדושתו, מוצא את הזמן והאכפתיות לדאוג לכל יהודי באופן אישי, ממש כאב הדואג לבנו באהבה ובמסירות אין קץ.

מתוך גליון פב — פרשת ויקהל

מתוך סדרת "צדיק מושל יראת אלקים" — גיליונות "שפיר אמר נחמני"