סוד הגבורה האמיתית: הפירוש הפנימי למידת העזות

שיעור מס' 13 | * כ"ב אייר תשנ"ה (המשך ממס' 12)

המשנה קוראת לנו להיות 'עז כנמר וגיבור כארי', אך ה'בית יוסף' מזהיר מפני שימוש במידת העזות, אפילו לשם שמיים. הרב אליעזר ברלנד שליט

אדם צריך להיות קל כנשר, לא לתת לעין להסתכל, ואז הלב לא יחמוד. הגוף שלנו עכשיו נמצא בקליפה, זהו גוף של נחש, וכל הקליפות מיד מרמות את האדם. לכן צריך להיות "רץ כצבי". תרוץ לבית המדרש! כשאתה קם בבוקר, תרוץ ותעוף. כשאתה רץ, שום כוח שלילי לא יעז לגשת אליך. המשנה במסכת אבות אומרת "הוי רץ כצבי" – זו הלכה. תמיד לרוץ, להיות קל רגליים.

גיבורי הכוח של פעם

המדרש בילקוט שמעוני מספר על עשאל שהיה רץ על ראשי שיבולים. הוא היה קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה. האר"י הקדוש מסביר בשער הגלגולים שעשאל קיבל את עיקר חלקי נשמתו מישי, שמת בעטיו של נחש וללא חטא. לכן היה לו אור מקיף כזה שאפשר לו לעוף באוויר; היה מספיק לו ראש שיבולת כדי לקבל תנופה ולא לשבור את הקנים.

וכן אנו קוראים בהפטרה של תשעה באב:

"אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ"

אלו גיבורים היו פעם! אבנר בן נר היה צדיק גמור, והיה אומר: "תנו לי רק נקודת אחיזה, סלע חזק לאחוז בו שלא ייעקר, ואני מזעזע ומטלטל את כל כדור הארץ".

הסכנה שבמידת העזות

אדם צריך להיות "רץ כצבי וגיבור כארי". אך גבורה זו אינה מליצה – זו גבורה שבלב. ה"בית יוסף" מזהיר אותנו שאסור להשתמש במידת העזות. למרות שכתוב "הוי עז כנמר", והמשמעות היא שאם רוצים לבטל אותך מהתבודדות, מקימת חצות או מתפילת ותיקין – עליך להיות עז ולא לבוש מהמלעיגים, בכל זאת, מידת העזות כשלעצמה היא מגונה מאוד.

לכן הבית יוסף מדגיש מיד לאחר מכן "יתגבר כארי". כי אם אדם יתרגל להשתמש בעזות, אפילו למטרות קדושות, בסוף הוא יקנה את המידה הזו בנפשו. הוא יתחיל לצעוק על אנשים רחוקים מיהדות, ובסוף יצעק גם על אשתו ועל ילדיו בבית. הבית יוסף פוסק בפירוש על מידת העזות:

"ואין ראוי להשתמש ממנה כלל, אפילו לעבודת ה' יתברך"

היום, אסור לנו לצעוק על אף אחד, אפילו לא על חילונים. עלינו לדבר עם כולם בנחת. פעלת – פעלת. לא פעלת – תפעל מחר, תפעל בשמיים בשורש הנשמה שלו. היום אתה תצעק על חופשי, אחרי זה תצעק בבית על האישה שלך ועל הילדים שלך, ותקנה קניין רע בנפשך. האדם בדורנו נמצא כל כך על גבול החטא, שכל הרגל קטן או תנועה קלה כבר מסעירים אותו.

העזות האמיתית: לא קם ולא זע

אם כן, כיצד נקיים "הוי עז כנמר"? מסביר הבית יוסף את דברי הטור: הכוונה היא שלא תבוש מפני המלעיגים, אך לא שתדבר אליהם דברי עזות ותבזה אותם.

העזות האמיתית היא לשתוק כשמבזים אותך. כמו שכתוב אצל מרדכי היהודי מול המן:

"וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ"

כשצועקים עליך, אתה לא צריך לצעוק בחזרה. אתה צריך להיות חזק, לא לקום ולא לזוע. זהו הפירוש האמיתי של להעיז פנים דקדושה – שיהיה לך עזות מצח לא להתבייש מהם, אבל לא לענות להם. לכן אנו צריכים להתרחק ממידת העזות, לדבר בנחת, ולדעת שאת הפעולה האמיתית עושים מתוך שלווה ופנימיות.

חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 13

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי) | חלק 4