סוד שורש נשמתן של בנות צלפחד: מדוע נסתפק משה רבנו?

שיעור מס' 7 | יב' אייר תשנ"ה - המשך ממספר 6 / יד' אייר תשנ"ה - מלוה מלכה / יד' אייר תשנ"ה - המשך במספר 8

מדוע משה רבנו, שקיבל את התורה כולה, נזקק לשאול את הקב"ה לגבי משפט בנות צלפחד? מאמר עמוק המבאר את מעלתן העצומה של נשמות הצדיקים הקרויים 'חיים', ואת סוד שורש נשמתן של בנות צלפחד בגבורות העליונות.

האם צדיקים מטמאים במיתתם?

אליהו הנביא מלמד אותנו יסוד עצום: צדיקים, גם לאחר הסתלקותם מן העולם, אינם מטמאים. אנו רואים שרבי עקיבא, למרות שהיה עם גוף גשמי, לא טימא. וכן נוהגים בארעא קדישא (בארץ הקודש), כפי שמביא ה'בני יששכר', שבכל מקום שאין קברים של אחרים מסביב – הכהנים נוהגים ללכת על קברי הצדיקים.

לגבי מערת המכפלה, הדבר מעט שונה ומעורר שאלה, כיוון שיש שם ארונות נוספים. ידוע שבקומה למטה, מתחת למקום שאנו מתפללים בו, הכניסו במשך הדורות ארונות של יהודים רבים שרצו להיקבר שם, ואף גויים, כמרים ונזירים, ביקשו להיקבר שם עם סמלי מגן דוד. בגלל אותם שלדים זרים הנמצאים שם, כהן אינו רשאי להיכנס למערת המכפלה. אולם בקברי צדיקים כמו רבי שמעון בר יוחאי, היכן שאין קברים זרים מסביב, המנהג בארץ ישראל הוא שהכהנים עולים לציון, כי הצדיקים במיתתם קרויים חיים.

על פי יסוד זה התעוררה השאלה בזמן נשיאת ארונו של יוסף הצדיק. הרי מישאל ואלצפן בני עוזיאל נשאו את נדב ואביהוא, ולא את ארונו של יוסף. ומדוע? כי אמרו: "יוסף חי!" הוא בבחינת חי, ואינו מטמא. ראו בו ממש "נפש אדם", נפש חיה, בחינת אדם הראשון. אם הצדיקים חיים וקיימים, מדוע שיטמאו?

אמנם, רש"י מסביר שלגבי ההלכה היבשה, גם אם הם "מתים חיים" וגדולים במיתתם יותר מבחייהם, סוף סוף הגוף אינו זז, ולכן להלכה הם מטמאים. אך בעומק העניין, יש כאן בחינה של חיים נצחיים.

הספק של משה בבנות צלפחד

מתוך הדברים הללו, אנו מגיעים להבין את העומק בפרשת בנות צלפחד. התורה מספרת שמשה רבנו הסתפק במשפטן והביא את עניינן לפני ה'. ולכאורה הדבר תמוה: הרי משה רבנו היה בהר סיני ארבעים יום וארבעים לילה וקיבל את כל התורה כולה. ההלכה של "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ - וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" (במדבר כ"ז) הייתה אמורה להיות ידועה לו. אם כן, איזה ספק חדש התעורר לפתע אצל בנות צלפחד?

אלא, מסביר האר"י הקדוש ב'שער הפסוקים', שהספק לא היה הלכתי רגיל, אלא נבע משורש נשמתן הגבוה. בנות צלפחד היו נשמות מיוחדות במינן, שורשן היה מן הגבורות העליונות.

ידוע שהלויים אין להם נחלה בארץ ישראל. מדוע? כי הכהנים הם בחינת חסדים, ואילו הלויים באים ממידת הגבורה, מגבורות עליונות. כיוון שהם שייכים לרובד רוחני גבוה של גבורה, לא שייך שיהיה להם חלק בארץ הגשמית. והנה, גם בנות צלפחד היו שייכות למידת הגבורה. השם "צלפחד" רומז ל"צל-פחד", בחינת "פחד יצחק", שזהו שורש הגבורה.

אור הגבורות במלכות

האר"י הקדוש מגלה לנו שהן היו חמש בנות כנגד חמש גבורות (ה' גבורות) שבסוד ה'זעיר אנפין'. ישנן גבורות שיורדות למלכות (ארץ ישראל היא בחינת ספירת המלכות), וישנן גבורות שנשארות למעלה ביסוד ואינן יורדות.

ארץ ישראל, ספירת המלכות, עניינה ענווה ושפלות ("לית לה מגרמה כלום"). משה רבנו ראה שבנות צלפחד מגיעות משורש כה גבוה של ה' גבורות עליונות, עד שהסתפק: האם נשמות כאלו, שהן למעלה מן המלכות, שייכות בכלל לנחלה בארץ? אולי דינן כלוויים שאין להם חלק בארץ בגלל רוממות שורשם?

זה היה הספק העמוק של משה: מצד אחד, הן גבורות עליונות שאינן יורדות למטה. מצד שני, הן מבקשות נחלה. השיב לו הקב"ה: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת". נכון ששורשן הוא מהגבורות שאינן יורדות, אבל הן מאירות במלכות. האור שלהן מאיר בכל ארץ ישראל, ולכן ראוי להן ליטול חלק בארץ.

נמצאנו למדים שכל הספקות של משה רבנו לא היו מחוסר ידיעה חלילה, אלא היו אלו הלכות חדשות שהתחדשו מתוך ראייה רוחנית עמוקה של שורשי הנשמות. וכפי שכתוב במדרש, בכל יום ויום מתחדשת הלכה, וכל אדם צריך לזכות לראות את ההלכה המתחדשת לו, עד שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.

---
חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 7
→ חלק קודם | חלק הבא ←
כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי) | חלק 4