שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
פניני הפרשה – "יכול להיות שנפש יהודי תחטא?"
"התינוקות מתחילים את לימוד החומש מספר ויקרא (ויקרא רבה ז' ג' ותנחומא צו פי"ד), כי התינוקות זה הבל פה שאין בו חטא (שבת קיט: ועיין תורה רפב), סוד הכרובים. העץ חיים אומר שהכרובים קדמו לכל בריאת העולם, זה מובא בתנא דבי אליהו (רבה פרק לא), והוא (העץ חיים) אומר זה קדם לאדם קדמון, קדם קדם לכל. האר"י מביא בהקדמה שהכרובים זה קודם לאדם קדמון. וזה (שכתוב בפרשת נשא במדבר ז' פט) "וישמע משה את הקול מדבר מבין שני הכרובים" זה הסמיכות שוישמע משה מדבר את הקול מבין שני הכרובים." (אולי הכוונה שהקול מגיע לכרובים לפני משה רבנו)
"אדם מדבר על מישהו, על חבר, על יהודי, חייב לצום, על יהודי שבוע, ועל חבר שבועיים, הוא לא יאכל, (רק יתחרט ויחשוב) איך יצא לי פליטת פה על יהודי? יעקב זאב זה ברזבסקי, הוא הלך ברגל לאומן מפולניה וחזר ברגל לא"י. הכל עשה ברגל מילד קטן לפני הבר מצוה הלך כבר ברגל, , מפולניא לאומן איזה אלף ק"מ, והיה פוגרומים, (והוא הגיע לאומן) בתוך הפוגרומים. ויש נבואה שר' נתן אמר שיהיה ר"ה שיגיעו רק עשרה אנשים, אז הוא היה העשירי שהגיע כבר אחרי הדלקת נרות בגלל הפוגרומים, (אפילו שזרקו אותו לתוך בור מתים) הוא המשיך ללכת, היה לו אסור להיעצר בדרך."
"אז הבענדעס עצרו את ר' לוי יצחק בנדר (זצ"ל) יחד עם עוד שתיים, הם אמרו (כבר) וידוי, ושתיים שיחררו אותם הבענדעס, פתאום שחררו אותם, השאירו אותו (את רבי לוי יצחק) וכשהגיעו לעיר הסמוכה באותו העיר הרגו את כל היהודים. הם ראו עוד את האבק מהפרשים שהרגו את היהודים שם, שחטו את כל היהודים, והבינו שמה שהחזיקו אותם שם 4 שעות, בזה ניצלו, שלא נכנסו לתוך העיר. כמו הסיפור (בברכות ס:) עם ר' עקיבא והתרנגול (שבזכות שהתרנגול מת לא גילוי אותו החיילים). אז אי אפשר לדעת יהודים עברו בענדעס, עברו שואות, אין לנו שום השגה ביהודים האלו, בכלל יהודי שעבר שואה, עבר בענדעס, אין לנו שום השגה, לא יודעים שום דבר, כזה יהודי אפילו נחיה מיליארדים שנים אין לנו שום השגה, מה זה הפחדים, מה זה יום ולילה לעבור את הכל."
"עכ"פ עכשיו מספרים על יעקב ברזבסקי, הזכרנו עכשיו שהוא הלך פעמיים לאומן, פעם ראשונה בגיל 13 בתקופת הבענדעס, ואחרי זה הוא הלך ברגל לא"י דרך פולניא רומניא טורקיא סוריא הכל עשה ברגל. יש ים ק"מ אחד רוחב, המקום הכי צר זה ק"מ, אז רק את זה צריכים לעבור את הקטע הזה, ככה הלך ברגל עד א"י, כזה מסירות נפש. אז הוא (פעם) נפלט לו מילה (על חבר), אז הוא לא יכל להרגע, אפילו (אחרי) שהלך לבית המדרש לנחם (את) אותו (החבר), הוא (בעצמו) לא רצה להתפייס, (אפילו כשהחבר אומר לו) תירגע, תתפייס, לא עשית כלום, (הוא אומר) אני לא יכול להירגע, איך עשיתי כזה דבר? (והחבר אומר) האי אני סולח לך? (והוא אומר) אבל אני לא סולח לעצמי."
"ככה צריך להיות, (שאפילו החבר שדיברתי עליו אומר) אני סולח, (יאמר זה שדיבר) אבל אני לא סולח לעצמי, איך אני יכול בכלל להגיד מילה על חבר, איך זה יתכן שאני אגיד מילה לחבר, אני לעצמי לא סולח, (אפילו) ההוא (שציערתי אותו) סלח תוך שניה, (וא"כ יכול לחשוב) בסדר, אמרתי לו מילה, הוא סלח, (ושוב אנו) חברים, (אפילו אומר לו החבר) בסדר, גם לי זה יכול לקרות, (הוא אומר) אבל אני לא סולח לעצמי! זה הנקודה! דבר כזה הוא לא יכול לסלוח לעצמו."
"אמר לי ר' שמואל הורביץ פשט, (הפסוק) אומר "נפש כי תחטא" ווי קומט א יידיש נפש גיזידיקט? איך יכול יהודי לחטוא בכלל? "נפש כי תחטא" יכול להיות שנפש יהודי תחטא?"
"עכשיו אנחנו בפרשת ויקרא. שהנפש זה חלק אלוק ממעל. (ממשיך הפסוק ואומר) "ושמעה קול אלה" דורכט געהערט דעם קול פון הר סיני, היא שמעה את הקול מהר סיני, שמעה קול אלה מהר סיני,"
"ואהבת לרעך כמוך" (זה כמו) כל עשרה הדברות, (ואהבת) זה כלל את כל התורה, אז אם לפחות אתה לא אוהב שיגידו לך מילה, אז אל תגיד לשני מילה. מה זה ואהבת לרעך כמוך? אדם יגיד איך אני יודע שזה מעליב? (אבל באמת) אתה יודע! (אם) זה אותך זה מעליב? אם היו אומרים לך מילה כזאת אז היית נעלב? לא לא הייתי נעלב, (אבל האמת שכ)שיגידו לך אתה תעלב, רק עוד לא אמרו לך(לכן נדמה לך שלא היתה נעלב). אני לא אומר לך לאהוב את החבר יותר ממך, (אלא רק) "כמוך", מה ששנואי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה, (כמו שמסופר בגמ' שבת לא. ש)בא גר להלל, בא גר להלל רוצה ללמוד את כל התורה על רגל אחד, שמאי גירש אותו, על רגל אחת? מה אתה משוגע?"
"ובאמת כותב ר' צדוק מלובלין שהנשמה של הגרים יותר גדולות מכל הנשמות, אומר שר' עקיבא היה בן גרים, ורק דרכו יכלה לעבור התורה, כי נשמות הגרים זה הכי גבוה מכל הנשמות, ר' מאיר (הוא מבני בניו של) נירון קיסר, ר' צדוק כותב שנשמות הגרים זה הכי גבוהים, ולכן היה צריך דווקא להביא את ר' עקיבא שיוולד ליוסף הגר, ואז הוא יכל לקבל את כל התורה כולה, כי רק גר יש לו את השפלות את הענוה ואת הבושה, יהודי רגיל אין לו בושה, להיפך הוא עוד מעליב את השני. כמו ר' עקיבא שדרש "ואהבת לרעך כמוך" (זה כלל גדול בתורה) זה ר' עקיבא אמר לאהוב את השני, לאהוב את השני זה הכלל הראשון."
פניני ההפטרה – "יהודי נברא רק כדי לשיר ולהלל ולהודות לה' יתברך."
"אדם צריך לדעת לשיר לה' בתפילה, ניגונים בקדיש, לשיר לה' על הניסים, כל יום רואים ניסים, כל שניה רואים ניסים, כל דקה רואים נפלאות, אז אדם צריך לשיר בלי הפסק על הניסים, "על ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך" לראות ניסים, לא ליפול בייאוש, לראות כל שניה ניסים חדשים, "על ניסיך", לראות ניסים ונפלאות. כל רגע אדם נשכב במיטה (מייאוש ש)לא יהיה לו נס."
"כל מה שיהודי נברא זה רק כדי לשיר ולהלל ולהודות לה' יתברך, בשביל זה הוא נברא, וזה חכמה עצומה שהוא יוכל לשיר ולהלל לה' יתברך, הוא לא יכול סתם לשיר ולהלל ולהעיד על מציאותו יתברך, להעיד על הניסים של ה' יתברך, וזה סוד כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, שכל מי שמספר יותר ניסים אז הוא זוכה לראות יותר ניסים, כפי מה שהוא מאריך בליל הסדר עד אור הבוקר והוא מספר את הניסים ואת הנפלאות, אז ככה הוא זוכה שמתגלים לו ניסים נפלאות שלא היו מעולם, כי ה' רוצה לעשות כל דור ודור ניסים ונפלאות שלא היו מעולם, וכל זה תלוי עכשיו בשמחת הפסח, במוחין של הפסח שיקבלו בליל הסדר ונמשכים כל השבעה ימים."
"אז עיקר כל הבריאה זה רק להעיד על הבורא, כמו שכתוב "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" אדם נברא רק להלל לה', רק להודות לה', רק לשיר לפני ה', זה כל הבריאה שלו, והתפילה זה ההודאה, זה זה התפילה זה ההודאה האמיתית שהוא נהנה שהוא שר לה' יתברך."
החידושי הרי"ם נפלה עליו דלת ענקית חצי שנה לפני הפטירה, הוא ביקש מהגבאים לתקן את הדלת, הם לא שמעו בקולו, ואיך שהוא חזר. הוא היה באיזה מקום, והוא אמר אני עוד מעט חוזר, תתקנו את הדלת, ולא שמעו בקולו, איך שהוא חזר נפלה עליו הדלת ופצעה רסקה לו את כל הרגל, והוא שכב חצי שנה עד הפטירה בייסורי תופת, שהרופאים אמרו הם לא ראו כאלה ייסורים בעולם, ואמרו לו רבי אתה פטור מתפילה, הוא אמר אני פטור מתפילה? הדבר היחידי שמחייה אותי זה התפילה, זה הדבר היחידי שיש לי חיות (ממנו), (רק) זה עוד מה שמחייה אותי, מה שמחזיק אותי בייסורים האלה, רק התפילה מחזיקה אותי בייסורים האלה, אם לא תפילה, לא הייתי מחזיק מעמד בייסורים האלה, אני מתפלל, שר לה', מודה לה', מאמין בה', רק זה מחזיק אותי בייסורים."
"(צריך) שאדם יגיע לדרגה שהוא ירגיש שרק התפילה מחייה אותו, מה זה פטור מתפילה? (אדם יש לו כל מיני תירוצים) עכשיו אני עייף, עכשיו אני אין לי כח לקום, (אבל צריך להרגיש ש)זה הדבר היחידי שמחייה את הבן אדם, מחזיק את הבן אדם. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (א"כ) איך אדם יכול לקום מאוחר? איך יכול להפסיד תפילה? איך יתכן דבר כזה בכלל? בשביל זה, בשביל זה נבראת התפילה, זה זה זה החיזוק היחידי שיש בחיים, אז "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" ועל ידי הגלות במצרים נזדככו בכור הברזל, ובכל מה שעם ישראל נזדכך, נזדכך בכור הברזל, זה היה הכל (כדי) שיוכלו להגיד שירה (כדי שתהילתי יספרו)."
באדיבות עלון כבבת שמרם – 058-500-63-18
