אמר הבעל שם טוב: "כמה צריכים לעבוד כדי שאליהו הנביא יחכה לך בפתח, ועם הרהור גאווה אחד שאתה יותר טוב מאיזה יהודי בעולם אפשר לאבד את הכל…"
כל יום הגאולה צריכה לבוא, הגאולה יכולה להגיע בשניה הזאת, בכל רגע הגאולה יכולה לבוא, אם אנחנו נעשה מה שצריך הגאולה תבוא ברגע הזה! אבל במה זה תלוי? רק אם אדם יהיה בשפלות אמתית, רק אם הוא יאמין שהוא הכי פחות מכולם, שכולם יותר צדיקים, יותר קדושים, יותר טהורים ממנו."
"רבינו אומר (ליקוטי מוהר"ן יד' ה'), "כי צריך האדם להקטין את עצמו א. לפני גדולים ממנו. ב. ולפני בני אדם כערכו. ג. ולפני קטנים ממנו. ד. ולפעמים שהוא קטן שבקטנים – צריך להקטין את עצמו כנגד מדרגת עצמו, וידמה בעיניו שהוא למטה ממדרגתו, בבחינת (שמות טז'): 'שבו איש תחתיו' ". ומסביר ר' נתן (הלכות ערלה ה' ו'): שיש 4 תקופות בשנה, כל תקופה בת שלושה חודשים, ובכל תקופה אדם עובד על סוג שפלות אחר "והנה 4 תקופות הם מתחילים מניסן, נמצא שתקופות טבת היא התקופה הרביעית ששם עיקר הבירור והתקופה היא שלושה חודשים שהם, טבת שבט אדר,
נמצא שחמישה עשר בשבט הוא נקודת האמצעית התקופה… שהם בחינת המדרגה הרביעית של שיפלות הנ"ל, שהוא שיהיה שפל ועניו למטה ממדרגת עצמו.."
רבי נתן מסביר שארבעת התקופות באים לשבור את 4 המידות של הגאווה, עליהם מדבר רבינו הק' בתורה י"ד, מדריגת השפלות הראשונה אומר הרב'ה, זה שדבר ראשון צריך להאמין בכל הצדיקים, בכל האדמורי"ם להאמין בכל הרבע'ס, בכל הראשי ישיבות, בכולם צריך להאמין, כולם צדיקים, שיטת ברסלב זה להאמין בכל אחד, להאמין בכל יהודי, בכל אדמו"ר, בכל צדיק.
אדם חושב שהוא הכי צדיק מכולם, יותר צדיק מכל האדמורי"ם, מכל הרבנים, ועוד מעיז לדבר עליהם, על האדמו"ר הזה, על הרב הזה, איך אתה יכול לדבר על רבנים, על אדמורי"ם קדושים וטהורים בתכלית הקדושה והטהרה?. העבודה הראשונה זה לעשות חשבון שאתה פחות מכל הצדיקים, מכל האדמורי"ם, מכל הראשי ישיבות, מכל הרבנים שמרביצים תורה יומם ולילה, וגם אם זכית לדעת מהצדיק שאין בו שום השגה שום תפיסה, אף אחד לא צריך לדעת מזה, אתה צריך את כל הצדיקים לכבד, ולדעת שהם עושים נפלאות שהם באמת צדיקים! להאמין שהם עושים ניסים, עושי נפלאות, מה אתה מקנא לרבי שלך? מפריע לך שיש עוד צדיק שקדן? עוד צדיק שעושה נפלאות שפועל ישועות, אתה לא יכול לסבול שיש עוד צדיקים, זה בעיה שלך שאתה קנאי, אתה כזה טמא שאתה לא יכול לסבול שום צדיק בעולם, כי אתה נמצא באין סוף טומאות, אז אומר רבינו – הדבר הראשון זה תפסיק לדבר על צדיקים! תפסיק לבזות רבנים!, תפסיק לחשוב שאתה הכי צדיק בעולם.
העבודה השניה היא כנגד הבינוניים, לדעת שאני פחות מבינוניים, וכי לדרגה של יהודי תמים שאומר תהילים בבכיות אתה יכול להגיע? אתה פעם בכית בפרק תהילים?! יש יהודים תמימים – הם בינוניים, הם לא אדמורי"ם, הם לא ראשי ישיבות, אבל הם בוכים בתהילים, הם פותחים את התהילים ומתחיל לרדת דמעות מהעיניים שלהם וכי אתה יכול להגיע למדרגות שלהם? אתה לא מגיע לאבק רגליהם! אז תדע שיש יהודים בינוניים שכל היום הם דבוקים בה' ואתה פחות מהם.
אז מה נשאר לך עוד להתגאות? אתה עוד רוצה להתגאות על מישהו? אולי על רשעים מחללי שבתות אתה יכול להתגאות? כי אתה מרגיש שאתה יותר צדיק מהם? על זה אומר רבינו שיש מדריגת שפלות שלישית "ולפני קטנים ממנו"… וכי אתה יודע מה זה יהודי רשע, יש לך השגה ביהודי? עוד שניה הוא עושה תשובה והוא ישיג אותך במיליוני מדרגות במיליוני שנות אור, אתה לא תוכל אף פעם להדביק את הקצב שלו, אתה יודע כמה מחללי שבתות עשו תשובה, כמה אנשים שאכלו ביום כיפור עשו תשובה, היום הם כבר ראשי ישיבות הם כבר בעצמם צדיקים גדולים, היום אתה לא יכול להגיע לאבק רגליהם. רבי עקיבא היה אומר "מי ייתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור" ובסוף הוא נהיה רבי עקיבא ראש כל ישראל, אז תדע שאתה יכול להיות שפל גם כלפי הרשעים.
והמדריגה הרביעית הכי גבוהה של שפלות היא "שצריך להקטין את עצמו ממדרגת עצמו וידמה בעיניו שהוא למטה ממדרגתו" כמה שאדם מקטין את עצמו ויודע שהוא קטן, הוא צריך לדעת ולהאמין שהוא יותר קטן ממה שהוא חושב!
ואלו 4 דרגות השפלות הם כנגד 4 תקופות השנה – שצריך להאמין שאתה פחות מכל הצדיקים, שזה כנגד תקופת ניסן, אייר, סיוון. ואחרי זה להאמין שאתה פחות מהבינוניים שזה כנגד תקופת תמוז, אב , אלול. אחרי זה צריך להאמין שגם הרשעים כולם יעשו תשובה וזה כנגד תקופת תשרי, חשוון, כסליו. וכשמגיע תקופת טבת שבט אדר, אפשר לזכות לשיא שיא השיפלות, וזה ט"ו בשבט שהיא הנקודה האמצעית של התקופה הרביעית שבה אפשר לזכות להגיע לשפלות של משה רבינו, כזאת שפלות שהוא יודע שהוא גרוע עד אין סוף ואין חקר, והוא מרגיש למטה ממדרגת עצמו למטה למטה, ואין לו שום התנשאות על שום יהודי שבעולם. כל השנה אדם עובד לראות את השפלות של עצמו, לראות את חוסר הדעת, את חוסר הידע, את חוסר ההבנה, הנה פה עשיתי טעות, פה עשיתי טעות כזו, בכל מקום עשיתי טעות אחרת, וע"י זה האדם מקבל עוד שפלות, ועוד שפלות.
אמר הבעל שם טוב, כמה צריכים לעבוד עד שרואים את אליהו הנביא בחלום, וכמה צריכים לעבוד עד שזוכים להגיד שלום לאליהו הנביא, וכמה צריך לעבוד שאליהו הנביא יחזיר לך שלום, וכמה צריכים לעבוד על שפלות וענווה כדי ללמוד עם אליהו הנביא, וכמה צריך לעבוד כדי שאליהו הנביא יחכה לך בפתח, ועם הרהור גאווה אחד, שהוא יותר טוב מאיזה יהודי בעולם אפשר לאבד את הכל.
ויחד עם עבודת השפלות, אדם חייב לעבוד את ה' בכל המרץ, בשיא המרץ, הוא "מרץ" חרדי, בכל המרץ לעבוד את ה', בשיא השמחה בשיא ההתלהבות, כי כשאדם יזכה להרגיש שפלות פתאום הוא ירגיש שדם אחר זורם בעורקים שלו, פשוט הדם זורם בקצב אחר, בצורה אחרת, פתאום הוא ירגיש שהכל השתנה, כל מחזור הדם אצלו השתנה, פתאום הכל נהיה קל, כל האברים נהיו קלים, משהו חדש נכנס לאברים שלו, לדם שלו, ואז אדם יתחיל להרגיש חיים טובים, חיים נצחיים, מעין עולם הבא.
באדיבות העלון צמאה נפשי 052-763-9126
אני לא מבין יותר מדי במחשבים ואתרים אבל על
האתר שלך נראה אור הצדיק באמת
בבקשה תפרסם את המוהל שעשה בשנים האחרונות את בארץ ובחו"ל הבריתות עם מורינו הרב שליט"א 0583241318