ביום שני ליל ט' כסלו פרשת וישלח נכנסו קבוצה מאברכי כולל העיר העתיקה לשיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א.
השיעור נמשך במשך 43 דקות לפניכם תקציר הנושאים עליהם דיבר מורינו הרב שליט"א במהלך השיעור.
פרשת וישלח – פרשת העקודים, ר' נתן מסביר שיעקב זכה להחיות מתים ע"י פֶּה דעקודים. יעקב לקח מקל לוז – תורה פ"ה דרך לוז מגיעים לבית אל. לסוד פֶּה דעקודים זוכים בשבת בבוקר, במלווה מלכה זוכים לתחיית המתים אסור להפסיד מלווה מלכה. "דמשק אליעזר" כעת ניתן לכבוש את דמשק. את העיר לוז לא יכלו לכבוש, עד שהגיע בן העיר וסימן את הכניסה לעיר דרך העץ. ליעקב היה מיליארד כבשים שהתעברו ממים. יעקב אבינו היה נותן לאריות לאכול מצאנו בשביל שלא יאכלו מצאן לבן. לאה לא ידעה שרחל הייתה אמורה להיות הכלה. וזה סוד שאמרה את רוצה למלאות את הזקן של יעקב משערותי כי רצתה את הדיקנא קדישא שדרכו מחיים מתים בסוד לוז כנ"ל. ה' מראה שאין כוחי ועוצם ידי, עם כל ההצלחות עדיין נהרגים רח"ל חיילים בכל יום, אבל זה תלוי בנו שם שומרים שבת ולא יראה בך ערוות דבר אף אחד לא יהרג. סוד קערת כסף אחד שלושים ומאה משקלה לכפר על ק"ל שנים שאדם פרש מחווה. רחבעם התייעץ עם הילדים – ת"ח שעד גיל שמונים עומדים על רגל אחת במקווה – ואמרו לו להודיע כי ייסר את העם בעקרבים – כי כל אדם רוצה משמעת. בחודש מר־חשוון שמזלו עקרב יבנה הבית. כל הקורבנות שמקריבים הם כנגד מלכי בית דוד. אם שאול היה מתבטל לשמואל לא היה צריך להיהרג. ואם ר' עקיבא היה בא לכל השיעורים של ר' אליעזר הגדול לא היה צריך לעבור מסרקות של ברזל. מחלוקת הרמב"ן והרמב"ם מפני מה נתחייבו אנשי שכם מיתה, הרמב"ם סובר שנתחייבו מפני שלא מיחו במעשה שכם על דינה. שאול המלך היה גלגול של למך והצללפונית היא הגלגול של צילה אשת למך שהרגה את קין, היא הייתה עושה מניעה ועל כן בגלגול של צללפונית הייתה עקרה. הרמב"ן חולק על הרמב"ם, וסובר שכל גוי שמתנהג כבהמה חייב מיתה, רק כאן היה אסור להרוג אותם כי הם התבטלו ליעקב אבינו בכך שקיבלו על עצמם לחזור למוטב.