שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
חידושים ופנינים לפרשת ראה מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א:
"וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ"
אָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה נֶדֶר לָתֵת לַעֲנִיִּים הוּא חַיָּיב לְקַיֵּים אֶת הַנֹּדֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ" (דְּבָרִים טו, י), אָדָם חוֹשֵׁב 'אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לָתֵת צְדָקָה?', 'אֵיךְ אֲנִי?', 'יֶחְסַר לִי', 'אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לָתֵת הַלְוָאָה? לֹא יַחְזִירוּ לִי', אַז זֶה נִקְרָא דְּבַר בְּלִיַּעַל, אָדָם אוֹמֵר 'לֹא יַחְזִירוּ לִי' זֶה דְּבַר בְּלִיַּעַל, אָדָם חַיָּיב לְהַלְווֹת, זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁה' מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם, אִם הַכֶּסֶף לֹא יָבוֹא אֵלַי יָבוֹא כֶּסֶף חָדָשׁ, אַז זֶה דְּבַר בְּלִיַּעַל. עַכְשָׁיו שָׁנָה שִׁשִּׁית – כְּבַר סוֹף שִׁשִּׁית, אֶחָד מְבַקֵּשׁ מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל, וְאִם תּוֹךְ שָׁנָה הוּא לֹא יַחְזִיר זֶה הוֹלֵךְ לְאִבּוּד כֵּיוָן שֶּׁהַשְּׁמִטָּה מְשַׁמֶּטֶת כְּסָפִים שֶׁאֵין הַמַּלְוֶה בְּעָלִים יְוַתֵּר עַל הַחוֹב, אַז הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל" (דְּבָרִים טו, ט), אָדָם צָרִיךְ לְהַלְווֹת, יֵשׁ לְךָ מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל שֶׁעַכְשָׁיו קִבַּלְתָּ יְרוּשָׁה – מָכַרְתָּ דִּירָה, אַתָּה לֹא צָרִיךְ אֶת הַכֶּסֶף לְעַכְשָׁיו רַק בְּעוֹד שָׁנָה – אַתָּה חַיָּיב לְהַלְווֹת אוֹתוֹ, אִם לֹא אַתָּה דְּבַר בְּלִיַּעַל, הוּא צָרִיךְ לְחַתֵּן יֶלֶד, הוּא יֵשׁ לוֹ חוֹבוֹת, בָּאִים לָקַחַת לוֹ אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, אַתָּה חַיָּיב לְהַלְווֹת לוֹ, וּמַה יִהְיֶה? אֵיךְ הוּא יַחְזִיר? וְצָרִיךְ לְסַפֵּק לַנִּצְרָךְ "דֵּי מַחְסֹרוֹ" (דְּבָרִים טו, ח) אֲפִילוּ סוּס (רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק, כְּתוּבוֹת ס"ז ע"ב) "אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (שָׁם), "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ" (שָׁם, שָׁם ז) אָדָם קוֹפֵץ אֶת יָדוֹ מִלִּתֵּן צְדָקָה הוּא יוֹצֵר "אֶגְרֹף רֶשַׁע" (יְשַׁעְיָהוּ נח, ד), הוּא עוֹשֶׂה אֶגְרֹף רֶשַׁע – הוּא לֹא רוֹצֶה לָתֵת, אַז נוֹצָר אֶגְרֹף רֶשַׁע – זֶה שָׁלוֹשׁ אֶלֶף אוֹמֵר רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי (בְּאִגַּרְתּוֹ הַנִּקְרֵאת בְּעֶרֶב פֶּסַח) – ג' אֲלָפִים ר"פ – 3,280, כָּל פַּעַם שֶׁהוּא לֹא נוֹתֵן צְדָקָה הוּא בּוֹרֵא 3,280 מַשְׁחִיתִים, נַאצִים, מְחַבְּלִים, פִּתְאוֹם בָּאִים מֵאָה מִלְיוֹן נַאצִים לֹא יוֹדְעִים מֵאֵיפֹה הֵם הִגִּיעוּ הַמֵּאָה מִלְיוֹן, זֶה הַכֹּל כִּי אָדָם קוֹפֵץ אֶת יָדוֹ, יֵשׁ לַאו – "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ", לָאוִים מְפֹרָשִׁים.
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל" (שָׁם טו, ט), מַה זֶה בְּלִיַּעַל? שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְהַלְווֹת, לֹא עוֹשֶׂה צְדָקָה, הוּא תָּמִיד מְפַחֵד וְחוֹשֵׁב 'אוּלַי יֶחְסַר לִי', 'אוּלַי הַהוּא לֹא יַחְזִיר לִי', אֲבָל תֵּדַע שֶׁזֶּה מַחֲשֶׁבֶת בְּלִיַּעַל, כִּי בַּסּוֹף יַחְזִירוּ לְךָ, מַקְסִימוּם זֶה יִתְעַכֵּב עוֹד יוֹם, עוֹד שָׁעָה, עוֹד דַּקָּה, אַז הִשָּׁמֶר לְךָ לְהַגִּיד הַהוּא לֹא יַחְזִיר לִי, אֶת הַכֶּסֶף שַׂמְתִּי עַל קֶרֶן הַצְּבִי, הַכֶּסֶף הָלַךְ לְאִבּוּד, ה' לֹא יֹאבֶה סְלֹחַ עַל הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת, "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע" וְעַכְשָׁיו יִהְיֶה שְׁמִטָּה, בִּשְׁמִטָּה זֶה לֹא שֶׁלְּךָ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ שְׁמִטַּת כְּסָפִים.
כָּתוּב בַּמִּשְׁנָה: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁלָּקַח כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים וְקִדֵּשׁ עִם זֶה חָמֵשׁ נָשִׁים (קִידוּשִׁין נ' ע"ב) , אַתָּה יָכוֹל לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה בִתְאֵנָה, אִם אָדָם מְקַדֵּשׁ אִשָּׁה עִם תְּאֵנָה זֶה סִימָן שֶׁהוּא תִּקֵּן אֶת חֵטְא הַתְּאֵנָה, זֶה הַתִּיקוּן הַשָּׁלֵם, 'כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים' (=936) זֶה גִּימַטְרִיָּא גָּבִי"עַ י"ג = 13 כָּפוּל ע"ב = 72 (=936), י"ג מְרַמֵּז לְי"ג מִדּוֹת רַחֲמִים, שֶׁאָדָם מְקַבֵּל שֶׁפַע כָזֶה שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַלְווֹת לְכָל הָעוֹלָם, "וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה" (שָׁם כח, יב), וַה' מַּבְטִיחַ שֶׁאֲנַחְנוּ נַלְוֶה לָהֶם וְלֹא שֶׁהֵם יַלְווּ לָנוּ, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה עַכְשָׁיו שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה וְיִהְיֶה לְךָ עַיִן רָעָה, לֹא תִרְצֶה לְהַלְווֹת, "וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ", אִם לֹא תִתֵּן לוֹ אוֹי וַאֲבוֹי, תִּתְקַיֵּם חַס וְשָׁלוֹם הַקְּלָלָה "וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים" (שְׁמוֹת כב, כג), אִם מִישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ צְדָקָה אוֹ הַלְוָאָה וְלֹא נוֹתְנִים לוֹ וְהוּא יִקְרָא אֶל ה'; ה', תִרְאֶה מַה שֶׁעוֹשִׂים לִי, לֹא
מַלְוִים לִי, לֹא מְבִיאִים לִי צְדָקָה, "וְהָיָה בְךָ חֵטְא". "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ", תָּמִיד תִּתֵּן אֲפִילוּ מֵאָה פְּעָמִים (רַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק, וְעַל פִּי בָּבָא מְצִיעָא ל"א ע"ב), אַל תִּתְעַיֵּף, אֲפִילוּ סוּס (כְּתוּבוֹת ס"ז ע"ב) , אֲפִילוּ מַרְצֵדֶס, אֶחָד הָיָה נוֹסֵעַ בְּמַרְצֵדֶס וְהוּא רָגִיל לִסּוֹעַ בְּמַרְצֵדֶס וַיֵּרֶד מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ מַרְצֵדֶס צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ מַרְצֵדֶס, תּוֹצִיא אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לְךָ בַּבַּנְק אוֹ מִתַּחַת לַבְּגָדִים וְלַכָּרִית וְלַסָדִין וְתִתֵּן לוֹ אֶת זֶה, אֲפִילוּ סוּס לִרְכַּב עָלָיו, אֲפִילוּ סוּס, לֵךְ, אֵין, הוּא רוֹצֶה סוּס אַתָּה חַיָּיב לָתֵת, לָכֵן אוֹמֵר רַשִׁ"י שֶׁאֲפִילוּ סוּס, הוּא רוֹצֶה סוּס, יֵשׁ לְךָ כֶּסֶף בַּבַּנְק, יֵשׁ לְךָ מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל, וְהוּא אוֹמֵר: תִּקְנֶה לִי סוּס, אוֹ מֶרְכָּבָה עִם אַרְבָּעָה סוּסִים, הַכֹּל אַתָּה צָרִיךְ לָתֵת לוֹ, אֲפִילוּ אַרְבַּע סוּסִים, 'נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ' מַה שֶׁהוּא יְבַקֵּשׁ, אַרְבָּעָה סוּסִים, הוּא מְבַקֵּשׁ יַאכְטָה תִקְנֶה לוֹ יַאכְטָה, הוּא מְבַקֵּשׁ מָטוֹס פְּרָטִי תִקְנֶה לוֹ מָטוֹס פְּרָטִי, תָּמִיד תִּתֵּן אֶת הַכֶּסֶף תִּרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פִּי מִלְיוֹן פִּי מִלְיַארְד פִּי טְרִילְיוֹן, נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, אַל תִּתְעַיֵּף, עוֹד וְעוֹד כַּמָּה שֶׁהוּא יְבַקֵּשׁ. "וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ", ה' יִרְאֶה שֶׁפָּתַחְתָּ לוֹ אֶת הַיָּד גַּם הוּא יִפְתַּח לְךָ אֶת הַיָּד, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן גַּם הוּא יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן, אִם אָדָם מַתְחִיל לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹנוֹת, גַּם ה' עוֹשֶׂה לוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת, תִּתֵּן לוֹ בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, אֲפִילוּ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סוּס לִרְכַּב עָלָיו, הוּא רוֹצֶה סוּס, הוּא רוֹצֶה מַרְצֵדֶס, הוּא רוֹצֶה יַאכְטָה, תַּגִּיד לוֹ מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אֲנִי יִתֵּן לְךָ, גַּם ה' יִתֵּן לְךָ, יִתֵּן לְךָ לָעוּף בָּאֲוִיר, יִתֵּן לְךָ כַּנְפֵי נְשָׁרִים, תַּגִּיעַ לְאוּמַן עִם הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" אֲפִילוּ מֵאָה פְּעָמִים, כְּבַר אֵין לְךָ כֹּחַ בִּשְׁבִילוֹ, "וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ" – שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ לֵב רַע, בְּתִתְּךָ לוֹ, "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ", ה' יְבָרֵךְ אוֹתְךָ יִפְתַּח לְךָ אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים.
רֹאשׁ חוֹדֶשׁ נִפְתָּחִים כָּל הַשְּׁעָרִים, נִפְתָּחִים כָּל שַׁעֲרֵי שַׁחַק, כָּל הַשֶּׁפַע נִפְתַּח בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, נַגִּיד יַעֲלֶה וְיָבוֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְּדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה מָחָר בַּלַּיְלָה, אָמֵן.
אֲפִילוּ אִם יָבוֹא מָשִׁיחַ, יִהְיֶה אֶבְיוֹנִים, "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ", אֵיךְ הַמִּדָּה שֶׁה' מְרַחֵם עַל הַבֶּן אָדָם? שֶׁהוּא מְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, אָדָם לֹא מַגִּיעַ לוֹ שׁוּם רַחְמָנוּת, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת, חַטָּאִים, אֲבָל אִם הוּא מְרַחֵם עַל הֶעָנִי ה' מְרַחֵם עָלָיו, וְלָכֵן יֵשׁ תָּמִיד עֲנִיִּים, שֶׁה' מְנַסֶּה אוֹתָנוּ אִם מְרַחֲמִים עַל הָעֲנִיִּים, וְלֹא אוֹמְרִים לוֹ: אַתָּה עָנִי, תֵלֵךְ לַעֲבוֹד, אַחֲרֵי זֶה יַגִּידוּ לְךָ לֵךְ לַעֲבוֹד, תְּרַחֵם עַל הֶעָנִי אַז ה' יִשְׁלַח לְךָ, "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ … פָּתֹחַ תִּפְתַּח", עוֹד פַּעַם כְּמוֹ "נָתוֹן תִּתֵּן".
וְלֹא תְּקַמֵּץ אֶת הַיָּד שֶׁלְּךָ, "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ", אִם אָדָם קוֹפֵץ אֶת הַיָּד אַתָּה בָּרָאתָ פִּצְצַת אָטוֹם, "וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע" (יְשַׁעְיָהוּ נח, ד) זֶה 3,280 מַלְאֲכֵי חַבָּלָה (אִגֶּרֶת ר' שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי הַנִּקְרֵאת קוֹדֶם פֶּסַח), כָּל פַּעַם שֶׁאַתָּה לֹא נוֹתֵן צְדָקָה כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמְּךָ אַתָּה בָּרָאתָ 3,280 מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, זֶה הַנַּאצִים, הַחַמַאס, הַאֶל קַאעִידָה, הַדַּאעֶ"שׁ, כָּל פַּעַם שֶׁאַתָּה לֹא נוֹתֵן צְדָקָה וְאַתָּה קוֹפֵץ אֶת הַיָּד, וְאַתָּה עוֹבֵר עַל הַלָּאו שֶׁל "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ", אַתָּה מְאַמֵּץ אֶת הַלֵּב, סוֹגֵר אֶת הַלֵּב, קוֹפֵץ אֶת הַיָּד, מִזֶּה נִהְיָה אֶגְרֹף רֶשַׁע שֶׁזֶּה נַאצִים, כָּל הַהִתְהַוּוּת שֶׁל הַנַּאצִים זֶה מִזֶּה שֶׁאַתָּה מְאַמֵּץ אֶת הָאֶגְרוֹף, תֵּדַע לְךָ.
וְלָכֵן ה' אוֹמֵר לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֲבָדִים, "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", עִבְרִיָּה זֶה רַק עַד גִּיל 12 אַחֲרֵי זֶה הִיא מְשֻׁחְרֶרֶת כָּל הַחַיִּים, בַּת אָסוּר לִמְכּוֹר אַחֲרֵי גִּיל 12, אֲבָל בֶּן אַתָּה יָכוֹל לִמְכּוֹר אוֹתוֹ עַד גִּיל 13, אֲבָל אַחַר כָּךְ אַתָּה לֹא יָכוֹל לִמְכּוֹר אוֹתוֹ הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ מִגִּיל 13 וָמַעְלָה עַד 120,"וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ", הָעֶבֶד לֹא רוֹצֶה לָצֵאת, הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת אֵצֶל הָאָדוֹן, יֵשׁ לִי אוֹכֵל, וְיֵשׁ לִי מִטָּה, וְיֵשׁ לִי שֻׁלְחָן, וְיֵשׁ לִי חֶדֶר, אֵצֶל הָאָדוֹן זֶה כֵּיף חַיִּים, זֶה הַתַּעֲנוּג הֲכִי גָּדוֹל, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל הַתַּעֲנוּג הֲזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָדוֹן, הוּא אוֹמֵר אֲנִי לֹא יֵלֵךְ, "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי" (שְׁמוֹת כא, ה), רוֹצְעִים אוֹתוֹ – עוֹשִׂים לוֹ חוֹר בָּאֹזֶן, שָׂמִים לוֹ אֵיזֶה עָגִיל כָזֶה שֶׁל עֲבָדִים, וְהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת עֶבֶד עַד הַיּוֹבֵל, בַּיּוֹבֵל הוּא חַיָּיב לָצֵאת, הוּא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת עֶבֶד עוֹלָם, עֶבֶד עוֹלָם זֶה רַק עֶבֶד לַה' יִתְבָּרַךְ.
השיעור עבר עריכה ואם נפלה טעות אין לתלותה ח"ו במורינו הרב שליט"א אלא בכותב "ואיתנו תלין משוגתנו".
הציור באדיבות הצייר ר' יהושע ויסמן לרכישה: www.yehoshuawiseman.com
