שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
הלילה מוצאי שבת קודש ליל ט"ו תמוז חל יומא דהילולא של רבינו חיים בן עטר האור החיים הקדוש. ידוע כי בשנות מלחמת העולם השניה צבאו של רומל עמד בשערי ארץ ישראל. ויהדות ארץ ישראל הייתה בסכנה כולה. או אז בזכות תפילה מסתורית בציון האור החיים הקדוש ניצל הישוב היהודי בארץ ישראל מציפורני החיה הנאצית. לפניכם קטע מתוך שיעור בו מספר הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א לכבוד יומא דהילולא דהאור החיים הקדוש, את מעשה נורא זה על כל פרטיו:
בנימין רוטשילד שבנה את כל הישובים פה, הוא בנה את זכרון יעקב, הוא בנה את ראשון לציון, הוא בנה את מטולה. שאלו מה אתה בונה את מטולה? תבנה ליד תל אביב, ליד חיפה, מה הוא אמר: איפה שאני בונה שם יהיה הגבול. הוא אומר את זה לפני מאה שנה בתרמ"ב או מ"ד לפני 120 שנה. הוא אומר איפה שאני בונה שם יהיה הגבול, אף אחד לא האמין חשבו הוא מדבר שטויות. וכשחילקו את אנגליה וצרפת. אז שם נהיה הגבול צרפת לקחה את סוריה. ואחרי מלחמת העולם הראשונה חילקו את טורקיה אז לפני ששמו שם מדינות ערביות, אז היא לקחה את א"י – אנגליה. ואת מצרים. וצרפת לקחה את סוריה. ואחרי זה כשהגרמנים לקחו את צרפת אז הם היו בסוריה היה צבא גרמני בסוריה מי שהיום זקן בן 80 הוא יכול לזכור כשהוא היה בן 20 בן 17 הוא נלחם עם הגרמנים, היה 50 מטר עמדה מול עמדה. היה במטולה עמדה ו-50 מטר מול זה היה עמדה של גרמנים. ראו אותם עם ה-SS עם הכל. אמא שלי סיפרה לי שהיא דיברה עם אנשים שנלחמו מול גרמנים, רק לא היה להם צבא לכבוש את א"י הם חיכו שיבואו מהדרום. שיבוא רומל עם הצבא האיטלקי לכבוש מהדרום. אבל הם עמדו שם הכן שברגע שמגיע רומל הם מצטרפים אליו. וא"י היתה מלקחַים כזאת. הגרמנים היו כאן 50 מטר מול מטולה, היו עמדות.
מספרים איך סוריא היתה בידי הגרמנים, איך הגרמנים נלחמו. איך היינו מלקחַיים. הגרמנים הגיעו מאל עלמין. והיו אצל האור החיים הקדוש בט"ו בתמוז. והרבי מהוסיאטין ראה שם הוי"ה, הוא אמר אני רואה שם הוי"ה. הוא ראה פתאום ראה בשמים שם הוי"ה מעל הציון, הוא אמר שם הוי"ה, אז יהיה נס! וכולם הכינו רעל, הרבנית מספרת על אמא שלה שהכינו רעל. אנשים לא רצו ליפול בשבי הגרמנים. שהגרמנים התעללו בכל היהודים. במלחמת העולם השניה היה ידוע שהם שורפים את כולם חיים, וחותכים חתיכות חתיכות, אוכלים אותם אוכלי אדם. אז הכינו רעל והכינו חבלים לתליה. הכל הכינו היה כאן הכל ממש. מי שאתה מדבר אִתו לפי 60 שנה. אז הכינו פה חבלי תליה, ורעל וכל מיני דברים הכינו כאן. ידעו שזה עניין של יום יומיים.
אז כל הספרים מספרים את הבכיות הנוראות שהיה, כל ירושלים בכתה בכיות נוראות, בכיות כאלה אי אפשר לתאר את זה. כמו היהודים באירופה שידעו, אנחנו הולכים לתנורים בכו צעקות שאגות. הרבי מהוסיאטין אמר ראיתי שם הוי"ה אין מה לדאוג! ובשבת בבוקר, בשבת בדיוק, הגרמנים הגיעו נסעו על הג'יפים. והאנגלים כבר עזבו את כל האזור, האנגלים כבר עזבו את הכל, השאירו רק ככה כמה חיילים בודדים שיקחו אותם בשבי למראית עין, ככה כלפי העולם. והם העלו את כל הצבא האנגלי על אוניות שלא יפלו בשבי הגרמנים.
והם – הגרמנים, הגיעו עם ג'יפים, היו נוסעים עם אופנועים. היו נכנסים עם אופנועים היו נכנסים בבוקרשט בבודפסט נוסעים באופנועים. בבודפסט היו נוסעים דווקא, נסעו עם אופנועים ונסעו עם ג'יפים. נסעו איזה מאה אלף חיילים, נסעו עם ג'יפים. אבל לא לקחו בחשבון כמה המדבר ארוך, נסעו בכבישים במדבר, בסופות חול, בשמש לוהטת, שתו מהר את המים. נגמר להם המים, כבר הגיעו לאיזה 6 שעות בלי מים. הרגישו שעוד דקה הם מתים גמרנו. השמש יוקדת תמוז, זה היה שבת. היארצייט זה היה ט"ו – יום שלישי. אז י"ט יוצא שבת. והם נוסעים בשבת, ועוד רגע הם כולם מתים. פתאום הם רואים צינור ענק שמוביל מים. ירו בצינור שתו את המים, כולם קיבלו כאבים, כאבים נוראים, התחילו להתעלף מרוב הכאבים. הם צעקו התפתלו פתאום המשמר אלה שבתצפית – האנגלים. רואים את כל הגרמנים כל המאה אלף גרמנים, מתהפכים בצעקות בכאבים. מיד הביאו המון חבלים והכל קשרו את כולם, את כל הגדוד הזה, את כל הדיוויזיה קשרו אותם בחבלים ולא יכלו לזוז. התברר שזה היה צינור חדש, שבצינור חדש מעבירים מי ביוב צינור חדש רוצים לבדוק אם ההלחמות היו בסדר והכל. או מי ים מעבירים, או מי ביוב. זה בדיוק היה הנסיון של הצינור. למה הם ראו צינור מים ענק, אבל זה היה רק זה עוד לפני שהזרימו מים חיים, זה היה מי ביוב ומי ים מה שהזרימו שם. ושתו את המים כולם התחילו להתעוות בכאבי בטן נוראים. להתעוות להתפתל מכאבים. ואז קשרו אותם. וזה קצין אמריקאי מספר את הסיפור הזה, הוא קורא לזה הנס של צינור המים. זה עצר את הצבא הגרמני שהוא לא יכל להגיע לארץ ישראל. ובינתיים הגיעו עוד ועוד תגבורת. הגרמנים שמעו את זה אז כבר החזירו את הצבא שלהם וככה ניצלה ארץ ישראל!.
