"וירא מנוחה כי טוב…ויט שכמו לסבול" (מ"ט טו') – ע"י התורה אתה מפעיל את כל התאים שכבר נפגמו, ונחלשו, והתחילו כבר לנבול, הלימוד מחדש אותם, מפעיל אותם, נותן להם מוחין, התורה בונה אותך ועושה אותך אדם חדש.
יששכר זו הנשמה היחידה מכל השבטים שלא היה לה שום קשר לעולם הזה! יששכר זה הנשמה שאין לה כלום בעולם אלא רק לימוד תורה. זו הנשמה שאותה כולם צריכים לשרת, כל שבט ושבט עושה משהו, זבולון עושה משא ומתן "שמח זבולון בצאתך", יהודה עושה מלחמות, לוי משרת בבית המקדש, אבל יששכר זו הנשמה שאין לה כלום בעולם הזה…רק לימוד תורה! יששכר זה רק תורה, כי לימוד תורה יותר גדול מעבודת בית המקדש כמו שכתוב "יקרה היא מפנינים (משלי ג' טו') יותר גדול מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים".
ממזר תלמיד חכם הוא יותר גדול מכהן גדול עם הארץ, אם הוא לומד תורה יומם ולילה הוא יותר גדול מכהן גדול, כי אי אפשר לצאת מהיצר הרע רק ע"י לימוד תורה בעיון, וזה דווקא שאדם בעצמו עמל, עד כדי מוות, עד כדי שהוא רוצה למות "אדם כי ימות באוהל", צריך להתייגע בתורה, להמית עצמו עליה, לא ללמוד תורה מתוך רפיון, מתוך נחת, לימוד תורה בשלימות זה לא מתוך נחת! אדם יש לו כל מיני תאוות, ויש לו גם תאווה לנחת, כל התאוות מרומזות באלופי עשיו ואחת מהם זה "אלוף נחת". אדם אוהב ללכת בנחת, להיות בנחת, ללמוד בנחת, ובאמת הנחת האמיתית, המנוחה האמיתית, זה רק התורה "וירא מנוחה כי טוב….ויט שכמו לסבול" – עול תורה (רש"י). המנוחה האמיתית היא מנוחת הנפש – ע"י לימוד תורה מצחצחים את הנפש, מנקים אותה, מגרדים את כל הזוהמה, משליכים את כל הזוהמה החוצה, וזוכים למנוחת הנפש.
אדם צריך לדעת שהוא אחראי על מעשי בראשית, כל יום צריך לברוא את העולם מחדש, העולם מתנהל לפי אלה שלומדים תורה, ע"י לימוד תורה בוראים את העולם. "כי כל החידושים של מעשה בראשית שמחדש ה' יתברך בכל יום תמיד, שבזה היום יש גשמים הרבה ובזה היום יש יבשות, ובזה הזמן קר ולח וכו' וכיוצא שאר השינויים – הכול ע"י התורה… " (ליקוטי הלכות, יבום ג') ר' נתן מסביר שאת העולם אתה בורא, אם התרשלת בלימוד וישנת קרה אסון, אתה חלמת ודיברת עם מישהו בזמן הלימוד קרה אסון, אדם צריך לדעת שאין מה לקרוא עיתונים ואין מה לדעת מה קורה בעולם, אתה רק מתעניין שניה אחת בעולם נהיה אסון, אדם צריך להאמין שברגע שהוא התבטל מן התורה, קורה אסון!, אתה צריך לדעת שכל השינויים בעולם זה הולך לפי לימוד התורה שלך, כשיהודי לומד אז כל העולם מתחיל לאהוב אותנו, כי כל האומות פעם אוהבים אותנו ופעם הם שונאים אותנו, מי שלמד היסטוריה יודע ששנה אחת הם אוהבים שנה אחת הם שונאים ורוצים להכרית את כל היהודים, כי הכול תלוי בלימוד התורה שלנו, לא בפוליטיקאים ולא בשום דבר.
כשהאדם לומד תורה בעיון, והוא מכניס את השכל בתורה, הוא בורא עולמות חדשים! הוא בורא מציאות חדשה! פתאום נהיים לו חוקים חדשים! יש לו כסף לנסוע לאומן! ופתאום יש לו שפע ברוחניות, שפע בגשמיות! כי הוא ברא עולם חדש, קודם הוא היה בעולם שלא היה לו כסף, ועכשיו הוא בעולם שיש לו כבר כסף! כי נהיה כבר עולם חדש לגמרי, כי כל רגע אדם בורא עולמות חדשים, אם אדם לומד תורה בעיון אז הוא בורא כל שניה עולמות חדשים, הרבי מביא בתורה ק"א "וכשאדם עובר עברה, ח"ו, אז העבירה והעוון נחקק על עצמותיו, כמ"ש (יחזקאל לב'):'ותהי עוונותם על עצמותם'" הרב'ה אומר אתה רוצה לכפר על העבירות שלך? אתה רוצה למחוק את העבירות שלך? זה קשה! הרי העבירות שלך חקוקות לך על העצמות, העבירות עשו את העצמות שבורות, כל העצמות של האדם הם שבורות, כואב לו פה, כואב לו שם, זה הכול מהעבירות, כל עבירה ועבירה עושה חקיקה על העצם, "ותהי עוונותם על עצמותם" העצמות חלולות, הם כבר חקוקות הם נשברו מרוב החקיקות, אם אדם רוצה לחבר את העצמות מחדש, לבנות אותם מחדש, לצאת מה"עוונותם על עצמותם" זה רק ע"י לימוד בעיון, לעשות בחינות, להבחן, ללמוד תורה בעיון, כי לפגם לא מועיל תשובה כי העצמות כבר שבורות כבר חקוקות ולכן מה שייך תשובה? – צריך עכשיו להמשיך מוחים חדשים לתוך העצם, לחדש את העצם, וזה ע"י לימוד תורה בעיון, ע"י התורה אתה מפעיל את כל התאים שכבר נפגמו, ונחלשו, והתחילו כבר לנבול, הלימוד מחדש אותם, מפעיל אותם, נותן להם מוחין, התורה בונה אותך ועושה אותך אדם חדש.
אדם מחפש עצות איך לצאת מהמידות רעות, אז יש לו התבודדות וחצות, והכל נפלא וטוב, אבל אם אין לו תורה בעיון לא יעזור לו שום דבר, כי אם אדם לא לומד תורה בעיון אז העיקר חסר מן הספר, אז אין בכלל מוח, כי את המוח מקבלים רק מתורה בעיון, אם אדם עושה התבודדות אבל אין לו בכלל מוחין, אז ה' רוצה לתת לו אבל אין לאן להמשיך שפע! אדם מתפלל בכוונה, ואחרי התפילה הוא בורח כבר לאכול, הוא בורח לדבר עם החבר שלו, אומרים עלינו הוא כבר מוריד את התפילין, הוא כבר מדבר עם החבר, אז ה' אומר לו אני רוצה לתת לך אחרי התפילה, רק תגיד איזה פסוק, תגיד איזה 2 או 3 הלכות, תלמד כמה שורות מן הגמרא, אז יהיה לך שכל נפלא ותבין את הכל, כי אחרי התפילה אדם מבקש "ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות", וה' רוצה לתת לו עכשיו את כל המוחין, אבל הוא מיד מתחיל לדבר עם החבר, ופה הוא בורח לפני עלינו, והוא כבר מוריד את התפילין, והוא כבר בחוץ, הוא כבר מדבר, וכבר רב, וכבר אוכל, וה' אומר אני רציתי לתת לך מוחין נפלאים לאיפה ברחת לי? – – –
אז הרבי אומר שבלי התורה בעיון אין שום מוח, ובכל מה שהאדם עושה חסר העיקר, כי העיקר הרבי אומר זה התורה בעיון, ולכן הרבי מביא בספר המידות (לימוד סעיף ל"ג) "הרגל הלימוד עולה על קיום כל המצוות" צריך להתרגל בלימוד, לכן מבקשים מיד בבוקר "ותרגילנו בתורתך" שנתרגל בלימוד התורה, והרבי אומר שלהתרגל זה לא מספיק! אז האדם יגיד גמרא כמו תהילים זה לא מספיק, צריך "ותרגילנו"! ללמוד בעיון זה נקרא "ותרגילנו"! לקחת רשב"א, ורמב"ן, וריטב"א, ושיטה מקובצת, ואת הרא"ש, ואת הרי"ף, ואת הר"ן, ואת הנימוקי יוסף, כל מה שיש, ואת המהר"ם שיף, ואת המהרש"א, ואת הב"ח, ואת כל מה שאפשר, ואם קשה לך המהרש"א תיקח איזה מפרש יותר קל, אבל ככה הראש שלך חייב להיות כל הזמן בעיון, כל הזמן יעמוד בעיון.
אם אדם ילמד בעיון, "שמעיין ומבין חכמות התורה, אז הוא זוכה שמעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ" וזה רק על ידי לימוד בעיון שמעיין ומבין חכמות התורה, ואז הוא זוכה לאנפין נהירין, ואז כשאדם כל המחשבה שלו רק בתורה בעיון, להבין את הגמ' טוב, להבין את הסוגיה טוב, להבין את כל הראשונים, ואת כל האחרונים, ולסכם את זה, ולכתוב את זה, ובינתיים לחדש עוד כמה חידושים, אז באותו רגע הוא זוכה לכאלה אנפין נהירין שכל העולם חוזר בתשובה, הוא מקבל כאלה אנפין נהירין שכל העולם חוזרים בתשובה מהפנים שלו, – חכמת אדם תאיר פניו, "ועי"ז מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", ואז אין עול מלכות בעולם, אין רוסים, ואין ערבים, ואין גויים, אין שום דבר, אין שום עול מלכות, בשביל אדם אחד שיכניס את הראש שלו בתוך התורה בעיון, ה' מוכן להעביר את העול מלכות מהעולם, את כל העול מלכויות, לבטל את המלכויות שרק עם ישראל ישלוט, רק התורה תשלוט.
באדיבות העלון צמאה נפשי 052-763-9126