צור קשר עם הרב ברלנד

"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶה" • טָהֳרָה אֲמִתִּית ע"י טִפָּה מֵהַצַּדִּיק • פרשת צו – פרה מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

מה הסוד של אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה? ומדוע בסוף פרשת צו קוראים על עניין תנוך אוזן הימנית וכיצד עניין זה קשור לסימנים שמסרה רחל ללאה. וגם מיוחד לפרשת פרה: מה זוכים על ידי טיפת מים של קדושה? חידושים ופנינים לפרשת השבוע צו – פרה מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

לכל יהודי יש אש בלב שלא נכבית לעולם בבחינת "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה":

וזה מה שהרבי אומר לנו בתורה ט', הרבי אומר לנו שצריכים לדעת שלכל יהודי יש לב בוער שיכול לשרוף את כל העולם, כל העולם הלב שלו יכול לשרוף, כל העולם. אז הרבי אומר תדעו לכם, אז הרבי אומר שלכל יהודי יש לב ועל הלב הזה אמר יש עפרוריות, יש הרים של עפר. לאט לאט מצטבר עוד חלודה, עוד חלודה. פעם הוא קיבל איזה טלפון מאיזה יהודי, פעם מיהודי דתי, פעם ראה איזה עוולה ביהודי דתי, וככה מתעמרים נערמים עליו הרים של חלודה, הרים, הרים של חלודה, ובפנים בוערת אש להבה, אש להבה. אם אש הזאת יכולה לשרוף את כל העולם. מה שיש בכל יהודי אש להבה, וצריכין את המנהיגי הדור, את הצדיקים האלה שיודעים לנפח לנפח לנשב על הרים של חלודה אלו, וצריכים מנהיגי הדור שהם בחינת רוח לנשב על ההרים האלה, על ההרי חול, הרי עפר, על כל יהודי יהודי מונחים הרים של עפר, ובפנים יוקדת אש, "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", אש להבה, אש להבה, ובגלל שיש על הלב כל כך הרבה עפרוריות, כל יהודי ויהודי יש לו כח להחזיר את כל העולם בתשובה. כל יהודי. אפילו הרשע הכי גדול. להפך – כמה שהוא רשע יותר גדול, יש לו יותר כח, נשמה יותר גדולה מליבא דעלמא, וצריכין לנפח מהם את כל העפרוריות כל העפרוריות, את המרה שחורה שנופלת עליהם, שעי"ז בגלל הרים, בגלל הרים האלה, האדם במרה שחורה, בעצבות, ועי"ז הוא לא יכול לבעור אבל, וברגע אמר שאנחנו ננפח את העפרוריות שנמצא על הלב תבער כזו אש, שתהיה כזה רוח סערה בעולם שתוכל לשרוף את כל העולם כולו. רק אליהו הנביא ידע איך לרכב על האש הזו, יש כזו אש בכל יהודי ויהודי, שרק אליהו הנביא, שנקרא 'איש אשר רכב על סוסי אש בסערה', שידע איך לגלות את האש הזו שבוערת בלבו, ולרכב על האש הזאת ולעוף איתה לשמים, להוריד אש מן השמים, להחזיר את כל עם ישראל בתשובה. לכן אומר – באמת המדרש הגדול אומר – שהנשמות הכי גדולות אומר יורדת באומות העולם הנשמות הכי גדולות זה נשמות הגרים, הם הנשמות הכי גדולות שיש בעולם, אין דומה להם ואין שני להם, שזה הנשמות הכי מיוחדות, שמתגלגלים בכל דור ודור, שרק להם יש כח מיוחד לפרוץ כאלה חומות, כאלה חומות.

"עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית":

עַכְשָׁו פָּרָשַׁת צַו, "עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית", כָּל אֶחָד יִבְדֹּק אִם יֵשׁ לוֹ תְּנוּךְ, כָּל אֶחָד בּוֹדֵק אִם יֵשׁ לוֹ תְּנוּךְ, אִם יֵשׁ לוֹ בֹּהֶן, גַּם בֹּהֶן בָּרֶגֶל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה – חַיָּיב, כְּמוֹ הַכֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם תְּנוּךְ גַּם בֹּהֶן יָמִין גַּם בֹּהֶן בָּרֶגֶל, וְאָז מַזִּים עִם הַדָּם. כִּי זֶה הָיָה הַסִּמָּנִים שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר לְרָחֵל, מָה אוֹמֵר הַבֶּן אִישׁ חַי? זֶה הַסִּימָנִים שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר לְרָחֵל, כִּי לָבָן בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים הָיָה מוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם רָחֵל כּוֹתֵב לֵאָה, יַעֲקֹב כּוֹתֵב לְלֵאָה יַקִּירָתִי אֲרוּסָתִי, וְלָבָן הָיָה הַדַּוָּר, הוּא הֶעֱבִיר אֶת הַמִּכְתָּבִים, הָיָה לוֹ מוֹחֵק טוֹב – מָחַק אֶת הַשֵּׁם רָחֵל וְכָתַב לֵאָה, וְכָכָה שֶׁבַע שָׁנִים לֵאָה יוֹדַעַת שֶׁהִיא הַשִּׁדּוּךְ, עַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה, לָכֵן מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף, לָכֵן קָרְאוּ לְבִנְיָמִין 'גַּנָּב בֶּן גַּנָּבָה', בִּזְכוּת שֶׁמָּצְאוּ אצלוֹ אֶת הַגָּבִיעַ הוּא קִבֵּל בֵּית מִקְדָּשׁ.
הַכֹּהֵן גָּדוֹל מַזִּים לוֹ עַל הַתְּנוּךְ, עַל הָאֹזֶן, עַל הַתְּנוּךְ, עַל הַבֹּהֶן, זֶה הָיָה הַסִּמָּנִים, וְרָחֵל הַכֹּל נָתְנָה לְלֵאָה, רָחֵל אָמְרָה: אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁלַּאֲחוֹתִי יִהְיֶה צַעַר, אֲחוֹתִי עַכְשָׁו תִּכָּנֵס לַחֻפָּה פִּתְאֹם הִיא לֹא תֵּדַע אֶת הַסִּמָּנִים, הִיא בִּכְלָל לֹא יָדְעָה שֶׁיַּעֲקֹב יִקַּח אוֹתָהּ בְּתוֹר אִשָּׁה שְׁנִיָּה, הִיא לֹא יָדְעָה אֶת זֶה בִּכְלָל, הִיא לֹא תֵּאֲרָה לְעַצְמָהּ שֶׁהִיא תִּזְכֶּה לִהְיוֹת פַּעַם אִשְׁתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהִיא כְּבָר וִתְּרָה עַל הַכֹּל, הִיא כְּבָר אָמְרָה: גָּמַרְנוּ, אֵין לִי עוֹלָם הַזֶּה, אֵין לִי עוֹלָם הַבָּא, מִי יוֹדֵעַ אִם עֵשָׂו לֹא יַחְטֹף אוֹתִי, יִשְׁלַח אֲנָשִׁים רְעוּלֵי פָּנִים לַחֲטוֹף אוֹתִי, וּמַה לָּבָן יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּנֶגֶד רְעוּלֵי פָּנִים, וַאֲנִי אֶהְיֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְהוּא יַעֲשֶׂה אוֹתִי רְשָׁעִית כָּמוֹהוּ. וְעַל כָּל זֶה הִיא וִתְּרָה – כָּל זֶה שֶׁאֲחוֹתִי לֹא תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁלַּאֲחוֹתִי לֹא יִהְיֶה צַעַר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם צַעַר, אָדָם צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם צַעַר לְשׁוּם יְהוּדִי בָּעוֹלָם, שׁוּם יְהוּדִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם צַעַר, זֶה כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁזֶּה הֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, זֶה סוֹף פָּרָשַׁת צַו, שֶׁמַּזִּים… בְּשִׁשִּׁי פְּסוּקִים כ"ב כ"ג כ"ד, שֶׁמַּזִּים עַל הַתְּנוּךְ עַל הַתְּנוּךְ שֶׁל יָמִין עַל הַבֹּהֶן יָמִין בָּרֶגֶל יָמִין, כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תָּמִיד תְּנוּךְ וּבֹהֶן בַּיָּד וּבֹהֶן בָּרֶגֶל, כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִרְאוֹת אִם זֶה גָּדַל לוֹ בֶּאֱמֶת, וְכָל אֶחָד רָאוּי לִהְיוֹת הַכֹּהֵן גָּדוֹל, כָּל אֶחָד רָאוּי לִהְיוֹת הַכֹּהֵן גָּדוֹל, בְּעֶזְרַת ה' שֶׁנִּזְכֶּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה בֵּית מִקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ וְאָז כֻּלָּם יַעַבְדוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. ה' עִמָּכֶם.

פרשת פרה

אִם אָדָם זוֹכֶה שֶׁאֲפִילוּ טִפָּה אַחַת מֵהַצַּדִּיק מַגִּיעָה לוֹ הוּא יָכוֹל לְהִטָּהֵר מֵאֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה – מֵהַטוּמְאוֹת הַכִי גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם!:

מִגְדַּל עֵדֶר מְרַמֵּז לְפָרָה זֶה רֵישָׁא דְּלָא אִתְיַדָע, כִּי כָּל הָעִנְיָן שֶׁל הַפָּרָה אֲדוּמָה זֶה רֵישָׁא דְּלָא אִתְיַדָע, זֶה הָיָה צָרִיךְ לְהָבִין, כִּי הַפָּרָה שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁל הִסְפִּיקָה לִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת תִּשְׁעִים שָׁנָה, בְּבַיִת שֵׁנִי הָיוּ עוֹד שֵׁשׁ פָּרוֹת עֶזְרָא וְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק יַחַד הָיָה שֵׁשׁ פָּרוֹת. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה אַרְבַּע מֵאוֹת עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּל שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה פָּרָה בְּעֵרֶךְ כָּל מֵאָה שָׁנָה הַפָּרָה שֶׁל מֹשֶׁה הָיְתָה צָרִיךְ לְהַסְפִּיק מֵאָז שֶׁעָמַד הַמִּשְׁכָּן כְּשֶׁהִגִּיעַ שָׁנָה שְׁנִיָּה כְּלוֹמַר אַרְבָּעִים שְׁנוֹת הַמִּדְבָּר וְעוֹד שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה יַחַד זֶה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁמוֹנִים, וְאִלּוּ בְּבַיִת שְׁנֵי הֵם עָשׂוּ פָּרָה אַחַת מֵאָה וְאַחַת שָׁנָה, אֵיךְ יִתָּכֵן הָיוּ לוֹקְחִים חָבִיּוֹת עֲנָקִיּוֹת שֶׁל מַיִם וּמְפַזְּרִים טִפָּה אֵפֶר, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה נִסִּים שֶׁזֶּה יָכוֹל לְהַסְפִּיק לִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אִישׁ, כָּל יְמֵי מִשְׁכַּן שִׁילֹה, מִשְׁכַּן שִׁילֹה זֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתֵשַׁע שָׁנָה, בְּנֹב וְגִבְעוֹן וְאַחֲרֵי זֶה אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנָה שֶׁל בַּיִת רִאשׁוֹן וְכָל פַּעַם שֶׁעוֹלִים לָרֶגֶל מִטַּהֲרִים הַלְוִיִּם הָיוּ עוֹשִׂים אֶת זֶה כָּל יוֹם כָּל מִי שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ לְהַזּוֹת עָלָיו כָּל יוֹם הָיוּ צְרִיכִים לְהַזּוֹת בְּפֶתַח בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה אֵיזֶה מִגְדַּל עֲנָק וַאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ מִתַּחַת הַמִּגְדַּל, וְכָל הַזְּמַן הָיוּ מַשְׁפְּרִיצִים – כָּל יוֹם מַשְׁפְּרִיצִים.
מַסְפִּיק שֶׁנּוֹגֵעַ טִפָּה אַחַת אֲבָל הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל הָעֹרֶף, עַל הַשְּׂעָרוֹת, עַל הַצִּיפּוֹרֶן, עוֹד מְעַט נִקְרָא אֶת הַהֲלָכָה הַזֹּאת בְּפֶרֶק י"ב בְּהִלְכוֹת פָּרָה אֲדוּמָה, הָרַמְבַּ"ם כּוֹתֵב מַסְפִּיק טִפָּה כָּל שֶׁהִיא שֶׁנּוֹגַעַת בָּאָדָם אֲבָל אִם זֶה רֶגֶל – חַג בָּאִים מִלְיוֹנִים – מִלְיָארְד, לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַמִּדְרָשׁ רַבָּה הָיוּ מִלְיָארְדִים לִפְנֵי הַחֻרְבָּן. הַפָּרָה אֲדוּמָה זֶה רֵישָׁא דְּלָא אִתְיַדָע זֶה הַצַּדִּיק שֶׁנְּקַבֵּל טִפָּה מֵהַצַּדִּיק מִגְדַּל עֵדֶר שֶׁזֶּה אוֹי לוֹ לְעָרוֹד, עָרוֹד אָמַרְנוּ זֶה עֲמָלֵק מֶלֶךְ עֲרָד זֶה עֲמָלֵק 'אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ הֶעָרֹד וְאוֹי לוֹ לְעָרוֹד שֶׁפָּגַע בּוֹ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא' רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הָיָה עָרוֹד וְהוּא נִצֵּחַ אֶת הֶעָרֹד הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת בְּחֻלִּין קל"ז שֶׁרָאִיתִי נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל צָב וְיָצָא נָחָשׁ עָרוֹד מִבֵּינֵיהֶם כְּלוֹמַר עָרוֹד זֶה הַכִּלְאַיִם זֶה חַיָּה שֶׁל כִּלְאַיִם זֶה מִפְלֶצֶת כָּזֹאת זֶה מַשֶּׁהוּ מִפְלַצְתִּי זֶה חַיָּה אֵימְתָנִית כָּזוֹ.
וְזֶה כָּל הַסּוֹד שֶׁל פָּרָה אֲדוּמָה שֶׁמִי יָכוֹל לְטַהֵר בְּהַזָּאַת אֵפֶר פָּרָה אֲדוּמָה? רַק הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נִשְׂרַף כָּל שְׁנִיָּה כָּל שְׁנִיָּה שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ כָּל שְׁנִיָּה הוּא נִשְׂרַף, הָאֵפֶר שֶׁלּוֹ מַסְפִּיק לִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת תִּשְׁעִים שָׁנָה זֶה לֹא פָּשׁוּט בִּכְלָל שָׁנָה שְׁנִיָּה הוּקַם הַמִּשְׁכָּן בְּב' נִיסָן שָׂרְפוּ אֶת הַפָּרָה אַהֲרֹן לֹא מִשְׁתַּתֵּף רַק בְּנוֹ אֶלְעָזָר קֹרַח אוֹמֵר בֶּטַח הוּא לֹא מִשְׁתַּתֵּף הִנֵּה נִשְׂרְפוּ לוֹ הַבָּנִים שֶׁלּוֹ – נָדָב וַאֲבִיהוּא וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁה' צִוָּה שֶׁדַּוְקָא אֱלִיעֶזֶר יַעֲשֶׂה זֹאת. מֹשֶׁה עוֹשֶׂה פֹּה פְּרוֹטֵקְצִיוֹת וּבֶאֱמֶת אַהֲרֹן לֹא רָאוּי לִכְהוּנָה וַהֲרֵי רְאָיָה שֶׁעַכְשָׁיו נִשְׂרְפוּ הַבָּנִים וְלָכֵן הוּא לֹא שׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה אֲדוּמָה כִּי הוּא מְפַחֵד שֶׁעַכְשָׁיו גַּם הוּא יִשָּׂרֵף מֹשֶׁה אוֹמֵר: לֹא, עַכְשָׁיו אַהֲרֹן לֹא יִשְׁתַּתֵּף בַּשְּׂרֵפָה, אַחֶרֶת הוּא יִשָּׂרֵף לָנוּ גַּם כֵּן. קֹרַח מֵבִין לָמָּה אַהֲרֹן לֹא יָכוֹל לִשְׂרֹף אֶת הַפָּרָה אֲבָל הַזֹּהַר אוֹמֵר חַס וְשָׁלוֹם כִּי אַהֲרֹן זֶה קוֹדֶשׁ קוֹדָשִׁים וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַפָּרָה נִטְמָא וּלְאַהֲרֹן אָסוּר לְהִטָּמֵא אֲפִילּוּ לְאַלְפִּית שְׁנִיָּה אֲפִילּוּ טֻמְאַת עֶרֶב אָסוּר לוֹ לְהִטָּמֵא. זֶה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. לֹא מַה שֶׁקֹּרַח הֵבִין.
עַל כָּל פָּנִים שְׂרֵפַת הַפָּרָה זֶה בִּ' נִיסָן נִשְׁאַר שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר וְעוֹד שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲמִשִּׁים שָׁנָה עַד הַחֻרְבָּן כִּי אַרְבַּע מֵאוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה אַחֲרֵי כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ נִבְנָה הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנָה זֶה כִּמְעַט שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶּׁפָּרָה אַחַת מַסְפִּיק כָּל יוֹם עוֹבְרִים מֵאוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים בָּאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בָּרְגָלִים מַגִּיעִים מִלְיָארְדִים מַגִּיעִים מִלְּיוֹנִים אוּלַי אֲפִילּוּ מִלְיָארְדִים וּצְרִיכִים הַכֹּל לְהַזּוֹת הַכֹּל לְהַשְׁפְּרִיץ, אַז כַּמָּה כְּבָר אֶפְשָׁר לְהַשְׁפְּרִיץ יֵשׁ לִי כָּאן אֶת פֵּרוּשׁ שֶׁל רַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי הוּא אוֹמֵר הָעִקָּר שֶׁזֶּה יִגַּע בַּצִיפּוֹרֶן אָדָם יָכוֹל לָלֶכֶת בְּלִי נַעֲלַיִם יִגַּע לוֹ בַּצִפֹּרֶן שֶׁל הָרֶגֶל כוּלָּם שָׁם נִדְחָקִים אָדָם לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה זֶה יִפְגַּע לוֹ מַשְׁפְּרִיצִים מִישֶׁהוּ עוֹמֵד עַל אֵיזֶה מִרְפֶּסֶת אוֹ עַל אֵיזֶה גַּג וּמַשְׁפְּרִיץ מַשְׁפְּרִיץ צָרִיךְ מֵיכָל עֲנָק לְהַסְפִּיק לְמֵאָה אֶלֶף אִישׁ לְמִלְיוֹן אִישׁ מַסְפִּיק שֶׁמַּגִּיעָה טִפָּה אַחַת,
אִם מַגִּיעָה אֲפִילּוּ טִפָּה אַחַת מֵהַצַּדִּיק אִם אָדָם זוֹכֶה שֶׁאֲפִילוּ טִפָּה אַחַת מֵהַצַּדִּיק מַגִּיעָה לוֹ הוּא יָכוֹל לְהִטָּהֵר מֵאֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה מֵהַטוּמְאוֹת הַכִי גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

השיעור עבר עריכה ואם נפלה טעות אין לתלותה ח"ו במורינו הרב שליט"א אלא בכותב "ואיתנו תלין משוגתנו".
הציור באדיבות הצייר ר' יהושע ויסמן לרכישה: www.yehoshuawiseman.com

מערכת אתר שובו בנים מאחלת לכם הקוראים והעוקבים
שבת שלום ומבורך!!!

התחבר אלינו בוואצאפ

ראה עוד

בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים • ברית לבן נין הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

ביום שני י"ז מרחשון פרשת חיי־שרה. התקיים ברית קודש לבן נינו של מורינו הרב אליעזר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *