מאמרים קשורים
ביום רביעי ליל ט' בטבת נכנסו אנשי שלומינו מהעיר בית שמש לשיעור במעונו של הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א
לפניכם תקציר מתוך השיעור שנמסר במשך למעלה מארבעים דקות:
את השיעור החל מורינו הרב שליט"א בעניין שאלת 'מעיינה של תורה' מדוע יוסף פתר על עניין התבואה בראש השנה (יום שחרורו), כשבכלל הזמן שנידונים על התבואה זה בפסח. תוך כדי הדברים הזכיר מורינו הרב שליט"א את הכתבה הנעשית במגזין "התחדשות" מידי חודש על תקופת הגלות, ועל חודש טבת בו שהה מורינו הרב שליט"א במפלי ויקטוריה, וסיפר מהשלג שהיה אז בארץ בעת הילולת מוהרנ"ת כפי שמתואר בכתבה. ואז סיפר בשם הר' גרוסברג שהיה אדם אחד שהלך לכותל ובדיוק הגיעה אשה לתרום 5,000 ש"ח, וכבר הכניסה 2,500 לקופות ובדיוק הוא הגיע ונתנה לו את השאר. לאחר מכן דיבר ממלחמת החשמונאים ביוונים, ומכך שעוד קודם הרומאים והיוונים נלחמו על מצרים, וכפי שמובא בעבודה זרה דף ט' על שאמרו הרומאים ליוונים שספר תורה עמנו (היינו שעשו ברית עם החשמונאים).
בהמשך השיעור דיבר מברכות יצחק ליעקב והביא את ההיכל הברכה שבאמת עשו היה בדרגה גבוהה מיעקב אבינו, ועל כן הוא זעק – "ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד" שאין צעקה כזו בכל התנ"ך, שהוא רצה ברכה מעולם האצילות "הלא אצלת לי ברכה". בתוך דברים אלו הזכיר שוב את הכתבה הנ"ל בהתחדשות ותיאר בהרחבה כיצד התבודד במרחבי הג'ונגל שבמפלי ויקטוריה.
לאחר מכן הביא את המעשה על נחום איש גמזו שהביא ארגז מלא יהלומים והחליפו לו היהלומים בעת שיצא להתבודד. ותיאר כדרכו בקודש את האמונה הגדולה של נחום איש גמזו שאמר על כל דבר גם זו לטובה, ובזכות זה העפר נהפך לחיצים וחרבות ורק ככה התבטלה הגזירה נגד היהודים, כי יהלומים לא היו משנים את הגזירה, כי למלך לא חסר יהלומים, ורק העפר הזה, בזכות שהתבטל להנהגת ה' ושמח וראה בכל דבר 'גם זו לטובה' הצליח לבטל את הגזירה.
לאחר מכן עסק בעשרה בטבת – הילולת מוהרנ"ת ואמר שבי' בטבת היה צריך להבנות בית המקדש השלישי, וצריך לדעת שרבי נתן זה נשמת משה רבינו ממש, ורבינו זה מעל לכך. מורינו הרב חיזק בתוך דבריו שאסור לומר לשום יהודי אפילו הכי חוטא, שהוא רשע.
בסוף השיעור הביא את מעשה הבעל שם טוב בדרכו לארץ ישראל כיצד ניצל בזכות שהשמש שלו אמר את האותיות. וסיים שהבעש"ט בתו אודל ושמשו ר' הערש'ל הגיעו לאיסטנבול בערב שביעי של פסח, על כן נוהגים עד היום לספר את מעשיה זו בשביעי של פסח.
