שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
"מצוה גדולה לחדד את השכל" – מעמד כבוד התורה בראשות הגה"צ מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א למאות נבחני מפעל "נצור תורתי" בישיבה הקדושה 'ברסלב חכמה ודעת'
מעמד כבוד התורה למאות הנבחנים במפעל השינון "נצור תורתי" שע"י ישיבת 'ברסלב חכמה ודעת' ■ צפו במשא חוצב להבות אש על מעלת לימוד התורה בעיון מפי מורינו הרב ברלנד שליט"א ■ חלוקת תעודות למאות בחורי הישיבה שנבחנו על מאות דפי גמרא בעל פה ■ "מצוה גדולה לחדד את השכל"
רבינו הקדוש אמר "כי האמת, מה שהגביל השם יתברך לשכל האנושי שיוכל להבין, הוא מצוה גדולה לחדד השכל, להבין הדבר על בוריו", אין אדם שנכנס לישיבה הקדושה 'ברסלב – חכמה ודעת' בראשות מורינו הרב שליט"א ולא רואה את 'דבריו' של רבינו הקדוש מתגשמים מול עיניו. בשנה האחרונה הוקם בישיבה הקדושה מפעל לשינון וחזרה של מאות דפי גמרא בעל פה בידיעת התורה בשם "נצור תורתי".
ברוך ה' שהגיענו וקיימנו לרגע הזה שבו כל בחורי החמד סיימו את אשר קיבלו על עצמם ללמוד ולשנן ולקיים את מאמר הגמרא "שאם ישאלך אדם אל תגמגם… אלא אמור לו מייד" וזכו לדעת מאות דפי גמרא בעל פה!
זכינו ובליל כ"ב אדר א' התקיים באולמי 'בית מלכה' בירושלים מעמד כבוד התורה בראשותו של מורינו הרב שליט"א למאות הבחורים כ"י שנבחנו במשך כל השנה האחרונה על את אשר קיבלו על עצמם ללמוד ולדעת בעל פה, וכן לבוגרי תורמי וידידי הישיבה הקדושה.
פתיחת האירוע לזכרו של הבחור שמעון הלר ז"ל
בשעה 17:15 פתיחת השערים ואט אט החלו לזרום לתוך האולם מאות המשתתפים, כשבקדמת האולם במה מפוארת עבור מורינו הרב שליט"א וגדולי תלמידיו, גדולי ישראל שהגיעו להשתתף במעמד, רבני וצוות הישיבה הקדושה, כיאה למלכות – כתר תורה, כשבפני הבמה שולחנות ערוכים עבור חתני התורה – מאות בחורי הישיבה הקדושה.
בשעה 18:00 החל המעמד כשהתזמורת בראשות בעלי המנגנים הר' שמעון מריאן הי"ו והאורגניסט נתן גודס והקלרינט יהודה בלטי – החלה לנגן ניגוני שמחה ושירה לכבוד של תורה וכל הציבור הגדול שזורם כל העת לאולם המתמלא שר בערגה ובכיסופים ללימוד התורה הקדושה.
בשעה 19:30 זרם של התרגשות עובר באולם מורינו הרב שליט"א נכנס לקול שירת "אלי אלי למה עזבתני…" בניגון ברסלב המעורר מורינו הרב שליט"א התיישב על כסא קודשו כשלצידו יושב ידידו ורעו של מורינו הרב משכבר הימים – גאב"ד קוממיות הגאון רבי משה מנדלזון שליט"א.
מנחה המעמד הלא הוא המשגיח הרה"ח ר' נחמן גולדבלום שליט"א פתח את מעמד כבוד התורה – 'נצור תורתי' לזכרו של בחור הישיבה שמעון הלר ז"ל שהסתלק בסערה לשמי מרומים לפני כשנה ויהיה ערב קדוש זה לעילוי נשמות.
משא קודש מאת גאב"ד קוממיות הרה"ח ר' משה מנדלזון שליט"א
לאחר מכן כובד רבי משה מנדלזון שליט"א לשאת מספר דברי חיזוק למאות הבחורים הנבחנים. הרב מנדלזון חיזק את בחורי החמד על מעלת התפילה בכוונה והסביר מדוע יש כל כך הרבה מניעות על תפילה בכוונה, ועוד הרחיב בנושא כשהוא מסיים את משאו בברכת שנזכה לביאת משיח צדקנו כשם שכתוב מוצאי שביעית משיח בא, ומורינו הרב שליט"א בראשינו יאריך ימים על ממלכתו בבריאות איתנה, אמן.
לאחר משאו המחזק של הגאון רבי משה מנדלזון שליט"א כובד לשאת מספר דברי חיזוק ראש הישיבה הרה"ח ר' משה מרדכי אשלג שליט"א. הרב אשלג הסביר את מטרת מפעל 'נצור תורתי' שהוא אומר שהמטרה הסופית כפי שמנחיל לנו מורינו הרב שכל בחור ידע את כל הש"ס כולו בעל פה בעמקות ובעיון. לאחר מכן חיזק את הבחורים על יראת שמיים וכי "ראשית חכמה יראת ה'…" ולהתנהג תמיד בכל דרכיו ואורחותיו של הבחור בדרך ארץ, עם הראש למעלה – להיות "שיוותי ה' לנגדי תמיד" כשם שאומר החידושי הרי"ם שבשבוע זה חל הייארצייט שלו. ולבסוף הודה בשם כל הקהל למנהל המוסדות הרה"ח ר' נתן חנניה שליט"א ולמנהל הישיבה הרה"ח ר' נחמן אדרי שליט"א ולכל הצוות המסור שדואגים כל השנה שהבחורים יוכלו לשבת וללמוד לגדול ולפרוח לעלות מעלה מעלה על פי דרכו במדרגות התורה והקדושה. כשכל הקהל יחד עם מורינו הרב שליט"א מוחא כפיים לאות הודאה והוקרה. וכן הודה לראש העמותה שפועל מאחורי הקלעים לקידום הישיבה ר' עדי מינץ הי"ו. ובסוף בסוף הודה לפאר וההדר – בחורי החמד שיושבים ולומדים הוגים בתורה כל ימות השנה בהתמדה עצומה בחן בשפלות ובענווה, וסיים שנראה ברכה בעמלינו ונזכה בקרוב לגאולה ולביאת משיח צדקנו אמן.
לאחר מכן ניגנה התזמורת במספר שירי רגש מעוררים במיוחד באהבת התורה ובחשיבותה כשכל הבחורים שרים יחדיו "ותן בלבנו להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד…" ומורינו הרב שליט"א בתנועתיו הקדושות מעורר את כל הציבור יותר ויותר בשירה המרגשת.
המשא המרכזי חוצב להבות אש מאת מורינו הרב ברלנד שליט"א
בשעה 20:00 המשא המרכזי – מורינו הרב ברלנד שליט"א החל במסירת השיעור חוצב להבות אש כשמורינו הרב שליט"א התחיל את משאו על מעלת הצוות שמוסר את נפשו יומם ולילה, שהבחורים יוכלו לשבת וללמוד. מתוך דברי הימים על מעשה אחאב ואליהו הנביא, ולאחר מכן במשך שלושים וחמש דקות מורינו הרב דיבר ממעלת וחשיבות וחובת לימוד הגמרא בעיון דווקא מורינו הרב שליט"א הקריא מתוך תורה ק"ה בליקוטי מוהר"ן את דברי רבינו הקדוש כי כשלומדים תורה צריך להיות מבין דבר מתוך דבר, ועל ידי זה – אמר מורינו הרב – אפשר להגיע לכל המדרגות, לכוון בתפילה אפשר ע"י תורה כמו שרבינו כותב בתורה א'. התשובה היא ע"י התורה, הענווה והשפלות משיגים על ידי התורה, מחשבות קדושות ומח נקי אפשר להשיג רק על ידי לימוד תורה בעיון דייקא!
וכן כשרוצים לנצח את המלחמה הנוראה ביצר הרע אי אפשר רק על ידי לימוד התורה – וכאן מורינו הרב ברלנד שליט"א החל לדבר דיבורים אש להבה נגד סכנת האינטרנט דקות ארוכות דיבר מורינו הרב שליט"א על חומרת הדבר, והסכנות הנוראיות הקיימות שם. כשלבסוף אומר שאי אפשר להנצל מזה, ולשמור את העיניים, אלא על ידי לימוד תורה. כשמורינו הרב אומר לבחורים ש"זה המטרה של הישיבה לבנות שכל בחור יגיע לשכל הכי חריף אני רוצה שיהיה פה כזה שכל שלא היה כזה בעולם!!!".
לאחר מכן חזר וקישר את עניין זה לעניין אליהו בזמן אחאב כמו שאומר החידושי הרי"ם שלא יכל להרוג את איזבל מכיוון שהייתה מטפחת בידיה וברגליה, ורבינו אומר שכל זה זוכים על ידי לימוד התורה להגיע לדרגת אליהו הנביא זה רק על ידי שהאדם יהיה לו מח חריף הרב'ה אומר בתורה ס"ב שמצוה גדולה לחדד את השכל בתורה" כשהוא מסיים בברכה "שכולם יזכו לשכל הזה אמן!". ואז מורינו הרב שליט"א באורח נדיר החל לשיר בקולו הטהור את השיר "מצווה גדולה לחדד את השכל תמיד!!!" כשכל מאות המשתתפים שרים יחד עם מורינו הרב שליט"א באש להבה ובהתלהבות!!!
חלוקת התעודות החתומות על ידי מורינו הרב ברלנד שליט"א לנבחנים על מאות דפי גמרא בעל פה
לאחר מכן לקול צלילי התזמורת הגיע הרגע – עת חלוקת התעודות והמילגות למאות הנבחנים בחורי החמד במפעל 'נצור תורתי' שזכו לקיים את דברי רבינו הקדוש כפי שמנחיל לנו מורינו הרב שליט"א לדעת את התורה שלומדים!!!
תחילה עברו הבחורים שנבחנו על ארבע מאות דף בעל פה!!!, כאשר מורינו הרב שליט"א שמע את המספר דפי הגמרא שנבחנו על הבחורים הצעירים, חדי העין יכלו לראות את מורינו הרב שליט"א מוזיל דמעות התרגשות… אה… כמה חשוב למורינו הרב קידום הבחורים ושקיעותם בתורה וכמה נחת ושעשועים גדולים נעשה על ידי הבחורים הקדושים הללו בשמיים.
בחורי החמד עברו אחד אחד, וקיבלו מידיו הקדושות של מורינו הרב תעודה החתומה על ידי חתימת יד קודשו של מורינו הרב, לאחר מכן עברו לקבלת התעודות מידיו של מורינו הרב הבחורים שנבחנו על מאתיים דפים, וכן הבחורים שנבחנו על מאה עשרים דפים וכן הבחורים שנבחנו על שמונים דף, כשכל אחד מהם קיבל תעודה ממורינו הרב שליט"א המאיר פנים לכל בחור ובחור באופן אישי ומוסר לו את התעודה באהבה כאילו היה בנו יחידו.
לאחר חלוקת התעודות יצא בשעה 20:55 מורינו הרב שליט"א ממעמד כבוד התורה – 'נצור תורתי', לקול צלילי התזמורת לכבודה של התורה ולכבודו של מוסר התורה בדורינו הלא הוא – מורינו הרב שליט"א.
לכול דברי מורינו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א
דָּבָר רִאשׁוֹן נִתֵּן תּוֹדָה לָרַב מֶנְדֶּלְסוֹן וְלָרַב אַשְׁלָג שֶׁדִּבְּרוּ בְּשֶׁבַח הַיְּשִׁיבָה וּבְשֶׁבַח הָרַבָּנִים שֶׁמּוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם יוֹמָם וְלַיְלָה שֶׁתִּהְיֶה הַיְּשִׁיבָה הֲכִי מְפֹאֶרֶת, כָּל הַמַּטָּרָה זֶה שֶׁהַיְּשִׁיבָה הַזֹּאת תִּהְיֶה הַדֶּגֶל שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְהַדֶּגֶל שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.
עַכְשָׁו יִהְיֶה הַיָּארְצַיְט שֶׁל הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם וְהוּא שׁוֹאֵל קוּשְׁיָא נוֹרָאָה בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס, הוּא שׁוֹאֵל אֵיךְ זֶה שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא פּוֹחֵד מֵאִיזֶבֶל, מַה אֵלִיָּהוּ נִהְיָה פִּתְאוֹם פַּחְדָן, [הרי] הוּא שָׁחַט אַרְבַּע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הַבַּעַל, וְהוּא שָׁחַט אַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה לְעֵינֵי כָּל עַם יִשְׂרָאֵל וּלְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ אַחְאָב וְעַכְשָׁו אוֹמֶרֶת לוֹ אִיזֶבֶל אֲנִי אָשִׂים נַפְשְׁךָ כְּאֶחָד מֵהֶם, אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶה פֶּשַׁע אַתָּה עָשִׂיתָ, שָׁחַטְתָּ אֲנָשִׁים חַפִּים מִפֶּשַׁע, אֲנָשִׁים יְשָׁרִים, אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, הִיא לֹא עָשְׂתָה לוֹ כְּלוּם רַק הִיא אָמְרָה אוֹ שֶׁתִּבְרַח אוֹ שֶׁאֲנִי.. גַּם הִיא בְּפַחַד נוֹרָא מִמֶּנּוּ כִּי כְּמוֹ שֶׁהוּא שָׁחַט אֶת אַרְבַּע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הַבַּעַל וְאַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאֵי הָאַשְׁרָה הוּא יָכוֹל גַּם אוֹתָהּ לִשְׁחֹט, בְּמַבָּט עַיִן הוּא שׁוֹחֵט אוֹתָהּ וְהִיא יוֹדַעַת אֶת זֶה.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפֶרֶק א' בִּמְלָכִים ב' שֶׁהַמֶּלֶךְ אֲחַזְיָה נָפַל וְשָׁבַר אֶת כָּל הָעֲצָמוֹת וּלְאָן הוּא נָסַע? לְעֶקְרוֹן שָׁם יֵשׁ זְבוּב מִזָּהָב שֶׁשּׁוֹקֵל אַרְבָּעִים טוֹן וְהֵם נוֹתְנִים נְשִׁיקָה לַזְּבוּב וּמְבִיאִים לוֹ קְטֹרֶת וּמְבִיאִים לוֹ אֵיזֶה קָרְבָּן, לִפְעָמִים גַּם הֵבִיאוּ קָרְבָּן אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם, וְאָז הַזְּבוּב יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה, לְכָל אֶחָד הָיָה זְבוּב כִּיס כָּכָה אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא בְּשַׁבָּת פ"ג עַמּוּד ב', אַתֶּם צְרִיכִים לָדַעַת אֶת כָּל הַשַּׁ"ס בְּעַל פֶּה, זֶה הַמַּטָּרָה שֶׁל הַיְּשִׁיבָה.
הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה של רַבֵּנוּ זֶה לִמּוּד הַתּוֹרָה, הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה בְּלִקּוּטֵי מוֹהַרַ"ן רַבִּי נָתָן לֹא שָׁמַע אֶת זֶה מֵרַבֵּנוּ אֲבָל הוּא שָׂם אֶת זֶה בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹנָה כִּי בְּלִי לִמּוּד תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִפְעֹל שׁוּם דָּבָר, כָּל הַחֵן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל הַהַצְלָחָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל זֶה לִמּוּד הַתּוֹרָה וְגַם הַתְּפִלָּה לֹא מִתְקַבֶּלֶת, הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר הַתְּפִלָּה לֹא מִתְקַבֶּלֶת אִם אָדָם לֹא יֵדַע אֶת כָּל הַשַּׁ"ס בְּעַל פֶּה, אֶת זֶה בִּקֵּשׁ ר' חַיְקֶל בַּצִּיּוּן כִּי בִּשְׁבִיל זֶה אָדָם בָּא לְעוֹלָם כִּי בְּלִי לִמּוּד שַׁ"ס אֵין לוֹ צֶלֶם אֱלֹקִים, בְּלִי לִמּוּד שַׁ"ס הוּא סְתָם בְּהֵמָה.
כָּל הַשֵּׂכֶל מְקַבְּלִים מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִים בְּעֹמֶק, וְלָכֵן הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה זֶה אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' (תְּהִלִּים קי"ט) מַה זֶה תְּמִימוּת? מִי נִקְרָא אָדָם תָּמִים? שֶׁהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה יוֹם וָלַיְלָה, יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הוּא לוֹמֵד וְאַחֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ עוֹד שָׁעוֹת לִישֹׁן לֶאֱכֹל וְלָנוּחַ, דַּע, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת וְאֵין שׁוּם עֵצָה, אָדָם רוֹאֶה שֶׁהַתְּפִלָּה לֹא הִתְקַבְּלָה כִּי אַתָּה לֹא לוֹמֵד תּוֹרָה, אַתָּה לֹא מִתְעַמֵּק בַּתּוֹרָה, שָׁעָה אַחַת זֶה לֹא מַסְפִּיק תִּלְמַד שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּתְלַמֵּד עוֹד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שָׁעָה אַחַת לְבַטָּלָה.
כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת מִתְקַבְּלוֹת רַק עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְכָל מַה שֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁהַתְּפִלָּה לֹא הִתְקַבְּלָה כִּי הוּא פָּשׁוּט לֹא לוֹמֵד, אֵין לוֹ הַעֲרָכָה לְעֵרֶךְ הַתּוֹרָה, הוּא לֹא מֵבִין שֶׁדָּבָר רִאשׁוֹן זֶה עֵרֶךְ הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהָרֶבֶּ'ה מֵבִיא בַּתּוֹרָה ט' אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל רַק כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה כְּלוֹמַר לִמּוּד הַתּוֹרָה זֶה לְפִי אֵיךְ שֶׁהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁהִסְבִּיר הָרַב מֶנְדֶּלְסוֹן שֶׁכָּל הָעִנְיָן זֶה הַתְּפִלָּה וְכָל הַמַּטָּרָה זֶה לְהַגִּיעַ לִתְפִלָּה, לְכַוֵּן בִּבְרָכָה אַחַת זֶה יוֹתֵר קָשֶׁה מִלִּגְמֹר אֶת כָּל הַשַּׁ"ס אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן בְּשׁוּם בְּרָכָה עַד שֶׁלֹּא גּוֹמְרִים אֶת כָּל הַשַּׁ"ס וַאֲפִלּוּ אִם אָדָם מְנַסֶּה אָז אֵין לוֹ אֶת הַמֹּחִין.
כִּי יֵשׁ תְּלַת חַלְלֵי גַּלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא זֶה חָכְמָה בִּינָה דַּעַת וּמְמַלְּאִים אֶת זֶה רַק עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה, הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר אֲפִלּוּ אִם אָדָם יִדְפוֹק אֶת הָרֹאשׁ כָּל הַיּוֹם בַּקִּיר הוּא לֹא יַצְלִיחַ, אָדָם רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת לֹא טוֹבוֹת וְהוּא לֹא רוֹצֶה אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלֶּה וְהוּא מְנַסֶּה לִדְפוֹק אֶת הָרֹאשׁ בַּקִיר זֶה לֹא יַעֲזֹר, הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר אֲפִלּוּ אָדָם יִדְפוֹק אֶת הָרֹאשׁ כָּל הַיּוֹם בַּקִּיר זֶה לֹא יַעֲזֹר לוֹ כִּי הוּא חַיָּב לְמַלֵּא אֶת הַמּוֹחַ בְּלִמּוּד תּוֹרָה בְּשָׁ"ס בַּפּוֹסְקִים וּבַהֲלָכָה.
הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר שֶׁהָעִקָּר זֶה לִלְמֹד בִּשְׁבִיל הַהֲלָכָה וְדַע מַה שֶׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס… לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל, אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁבְּרֶסְלֶב זֶה לָשִׁיר בָּרְחוֹבוֹת וְלִרְקֹד עַל הַטֶּנְדֵּרִים, עַכְשָׁו עָבַרְנוּ וְרָאִינוּ אֲנָשִׁים שָׁרִים בִּרְחוֹבוֹת בָּרוּךְ ה' יִשַּׁר כֹּחַ וְיָפֶה מְאוֹד אֲבָל מִי אָמַר שֶׁזֶּה הָרָצוֹן שֶׁל רַבֵּנוּ? רַבֵּנוּ רוֹצֶה שֶׁתֵּשְׁבוּ וְתִלְמְדוּ תּוֹרָה וְתֵדְעוּ אֶת הַשַּׁ"ס בְּעַל פֶּה!, רַבֵּנוּ אוֹמֵר וְלֹא סְתָם לִלְמֹד אֶלָּא לְחַדֵּד אֶת הַמּוֹחַ שֶׁיִּהְיֶה מוֹחַ חָרִיף, אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מוֹחַ חָרִיף וּמֹחַ מָהִיר שֶׁהַמֹּחַ יָבִין אֶת כָּל הַשַּׁ"ס וְאֶת כָּל הַגְּמָרוֹת לָכֵן יֵשׁ כָּאן צֶוֶת שֶׁל רַבָּנִים שֶׁמִּתְמַסְּרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יוּכַל בָּאֱמֶת לְחַדֵּד אֶת הַמּוֹחַ וּלְהָבִין מַה שֶׁהוּא לוֹמֵד כִּי לִקְרֹא שַׁ"ס בְּלִי לְהָבִין אָז יוֹתֵר טוֹב לְהַגִּיד תְּהִלִּים, הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ יִהְיֶה מֹחַ מָהִיר וְחָרִיף וּלְחַדֵּד אֶת הַמּוֹחַ, שֶׁזֶּה הַמַּטָּרָה שֶׁל הַבֵּן אָדָם לְחַדֵּד אֶת הַמּוֹחַ שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁהוּא יוּכַל בָּאֱמֶת לְהִתְקַבֵּל לְחָכְמָה וָדַעַת.
וְלָכֵן הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַתְּשׁוּבָה זֶה רַק תָּלוּי בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, הָרֶבֶּ'ה מֵבִיא בַּתּוֹרָה ק"ה שֶׁכָּל הַתְּשׁוּבָה תְּלוּיָה רַק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא מְחַבֵּר אֶת חֶלְקֵי הַמּוֹחַ, כִּי בְּלִי לִמּוּד תּוֹרָה אֵין בִּכְלַל מֹחַ, אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמֵד תּוֹרָה אָז אֵין לוֹ בִּכְלַל מֹחַ, שׁוּם מֹחַ אֵין לוֹ, הַמּוֹחַ שֶׁהוּא נוֹלַד אִתּוֹ זֶה לֹא מֹחַ, זֶה מוֹחַ שֶׁל חָתוּל, מֹחַ שֶׁל כֶּלֶב כִּי גַּם הַכֶּלֶב נִזְהָר וְגַם הַכֶּלֶב יֵשׁ לוֹ חוּשׁ רֵיחַ לְהַכִּיר אֶת אֲדוֹנָיו וְאִם נוֹתְנִים לוֹ לְהָרִיחַ נַעֲלַיִם אָז הוּא יוֹדֵעַ אֵיפֹה אָדָם בָּרַח וְנִמְלַט, ה' נָתַן לוֹ כָּל מִינֵי חוּשִׁים מְיֻחָדִים אֲבָל מַה הַהֶבְדֵּל בֵּינוֹ וּבֵין כֶּלֶב רָגִיל?
אָז הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר שֶׁאָדָם חַיָּב לְחַדֵּד אֶת הַמּוֹחַ וְלִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֹחַ מָהִיר וְחָרִיף וְרַק אָז הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לַעֲנָוָה וְיָכוֹל לְהַגִּיעַ לְשִׁפְלוּת, בלי זה הוא לא יכול להגיע לשום ענווה ולשום שפלות כי אדם הוא מחזיק מעצמו והוא צריך לעבור עיבור ואחרי עיבור לידה ואחרי זה מוחין וכדי להגיע לתשובה גמורה הוא צריך לקשר את כל האותיות שבגמרא.
כל האותיות זה יחידה אחת, כל האותיות של האלפיים שבע מאות דף שצריכים ללמוד זה הכל יחידה אחת, כל האותיות, אסור לוותר על שום אות וכל האותיות כולם והצירופים זה הכל כנגד אין סוף עולמות שנמצאים בשמיים שצריכים לחבר אותם, ואז נעשה בריה חדשה ואז הדעת שלם ואז הוא זוכה שמתעורר רחמנות בעולם, הוא לא יכול להביא את הרחמנות רק על ידי שהוא מחדד את המוח, הוא לא יכול לעורר רחמים מה'..
אדם צריך אשה כשרה ואחרי זה יש לידות וילדים, ושהאשה תהיה בריאה, וצריך להביא עשרה ילדים תלמידי חכמים לעולם ולא סתם נשמות שפתאום יתגלשו ויגזזו פאות אז לא הרווחנו כלום ולא זאת הייתה המטרה. אי אפשר להביא ילדים – רק עם המוח כי הילדים באים מהמוח, הילדים זה חלק מהמוח ורק אם המוח הוא מלא תורה [הילדים יהיו צדיקים], ולא סתם תורה הרב'ה אומר לחדד את המוח, הוא חייב למלא את המוח ושיהיה לו מוח מהיר וחריף הרב'ה אומר, מוח מהיר וחריף שהמוח יוכל להבין בכל מקום את הסוגיות הקשות ביותר והעמוקות ביותר.
והעיקר רבינו אומר זה ללמוד בעמקות, בעמקות אין סופית שאדם יוכל להעמיק בלימוד התורה והוא יוכל על ידי לימוד התורה להגיע לחבר את כל העולמות ואז הוא מתחיל לכוון בתפילה, לחבר את האותיות בתפילה כי להגיד את אותה תפילה שלוש פעמים ביום במשך מאה עשרים שנה זה הדבר הקשה ביותר וזה רק אם יש את המוחין הכי חזקים, לכן אדם צריך שיהיה לו מוח מהיר וחריף ורק על ידי מוח מהיר וחריף אז הוא יכול לחבר את האותיות התפילה ולהגיע לאותיות התפילה ולכן אומר רבינו בתורה ק"ה שאדם צריך להגיע למדרגה שיהיה לו את המוח הכי מהיר, וכשלומד תורה.. הרב'ה מסביר כל דבר, עכשיו קוראים מתורה ק"ה וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה גַּם כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת בּוֹ שְׁלשָׁה דְּבָרִים, שלושה דברים הוא צריך שהוא לומד תורה, להתעלם ולהיכנס לתוך הלימוד ולשכוח מכל העולם.
כמובן שלא יהיה אייפונים ואינטרנט וסמארטפון וכל מיני קללות שלא כתובות בתורה וכל מיני שמות של הסטרא אחרא, זה העגל של דורנו היום אין עבודה זרה אבל יש סמארטפון ואייפונים ואינטרנט וכל מי שמחזיק כזה מכשיר אז ודאי שהוא נכשל, אין שום שאלה, הוא נכשל מיליון דברים אסורים ביום ובדברי תועבה נוראים, וזה כמו שהוא עושה את העבירה, כי הרהורי עבירה קשים מעבירה. כי עבירה אדם עושה תשובה, אבל על הרהורי עבירה הוא לא עושה תשובה, שהוא מחזיק אייפון או סמארטפון או איזה אינטרנט הוא לא עושה תשובה על זה, ובכלל לא יודע שצריכים לעשות תשובה, והוא שוקע ושוקע ושוקע במיליון שערי טומאה לא חמישים שערי טומאה, זה מיליון שערי טומאה שלפני משיח כל אחד צריך לעבור את הדבר הזה.
הרב'ה אומר אי אפשר.. עד שאדם הוא לא עובר את כל סוגי הסטרא אחרא בעולם אז הוא לא יכול לראות את משיח. והיום בדור זה יש כאלה סטרא אחרא שלא היה לא בדור המבול ולא בשום דור, כי בדור המבול נח בנה קריה, ומתושלח בנה קריה. חנוך עלה עם הגוף לשמיים, אבל קודם לפני זה הוא בנה קריה, "וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ" (בראשית ד', י"ז) הם בנו קריה עם חומות גדולים וכמה כושים הביאו את האוכל אז אדם יצא מהקריה [ושם היו שמורים מכל הבלי העולם הזה]. אבל היום כל אחד יש לו בכיס לא רק אייפון אחד אל חמישה אייפונים שהוא יכול לראות בבת אחת חמש מראות טומאה שכאלה טומאות לא ראו בשום דור, הרשעים הכי גדולים לא ראו כאלה מראות טומאה כמו שמכשילים היום את הילדים את הילדות ואת הנוער הקטן, ילדים בגיל עשר כבר רואים דברי טומאה כאלה שאין להם בשביל מה להיות דתיים, אין בשביל מה.
כי עד שאדם מקבל את השכל אז היצר הרע שולט עליו "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" מהרגע שהוא ננער ממעי אימו, היצר הרע מקדים את היצר טוב בשלוש עשרה שנה ואחרי זה הוא כבר נהיה בעל הבית ואדם מגיע כבר לגיל עשרים והיצר הרע שולט בו הוא לא מצליח להשתחרר ממנו.
אדם צריך לדעת שדבר ראשון הוא זורק את כל האייפונים ואת כל הסמארטפונים ואת הטכנולוגיה החדשה שבכל יום היא מתחדשת מחדש, קוראים לזה טור גיאומטרי, יש טור [וטור גיאומטרי שזה מכפיל את עצמו וזה קופץ פי אין סוף הסטרא אחרא קופצת פי אין סוף.
הרב'ה אומר כְּשֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמֹד, וְנוֹתֵן מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִבּוֹ בְּהַתּוֹרָה, וּמִתְעַלֵּם בָּהּ, הוא צריך להבין מה שהוא לומד הרב'ה אומר, והוא צריך לחדש חידושים כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר והוא צריך כל רגע לחדש עוד חידושים ועוד חידושים ולכתוב חידושים.
הנה ברוך ה' עכשיו הביאו את הרב גיא מחולון והוא הביא ספר חידושים אפילו שהוא גר בחולון הוא לא פותח את העיניים.
משה רבנו גדל בבית פרעה והוא לא פתח את העיניים, אנחנו בתוך בית פרעה היום, היום זה יותר גרוע מבית פרעה, בבית פרעה לא ראו מראות אסורות כאלה כמו שרואים פה כל ילד וכל ילדה, כל ילד וכל ילדה וכל אחד יש לו את מכשירי הטומאה את הסמארטפון ואת האייפונים ושאר המכשירים הנוראים והוא לא יודע איך להיפטר מזה, כתוב קשורה בו ככלב. ולכן נקרא יוסף הצדיק כי הוא שמר את העיניים ובחיים הוא לא הרים את העיניים, במשך מאה ועשר שנה הוא לא הרים את העיניים ולכן רביד זהב על צווארו כי הוא זק, את הצוואר ומרכבת המשנה כי לעולם הוא לא הרים את העיניים שלו.
המטרה של הבן אדם זה להגיע למוח מהיר וחריף שיהיה לו את המוח הכי מהיר בעולם הכי חריף בעולם, וזה המטרה של הישיבה הזאת שכל בחור יגיע לשכל הכי חריף, הרב'ה אמר אני רוצה שיהיה לכם כזה שכל שלא היה כזה שכל בעולם, הרב'ה שלח לנו כאלה רבנים יחידי סגולה שמוכנים להשקיע את כל חייהם וכל משפחתם וכל מה שיש להם כדי שפה יגדלו הבחורים הכי נפלאים שלא היה כאלה בחורים נפלאים מזמן בריאת העולם, הרב'ה אמר אני רוצה שאתם תהיו אנשים כאלה עם כזה שכל שלא היה כזה שכל מבריאת העולם וכל זה אפשר להשיג, בחור עדיין הוא תמים אפילו שקרה פה ושם שהוא יתגלש אבל עדיין הוא תמים והתמימות נשארת הוא והוא יכול בשנייה אחת לזרוק את כל המכשירים הטמאים.
וכל העניין מה שמסביר החידושי הרי"ם, הוא שואל את השאלה הפשוטה ביותר ממי אליהו מפחד, ממי, מאיזבל – הכלבה, הוא קורא לה כלבה, מאיזה כלבה אחת, מה היא בסך הכל לא יותר מכלבה, "אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים" (מלכים ב', ט"ז, ל"א) אפילו היא לא גיורת אמיתית, כי [היא התגירה] רק בשביל להתחתן עם אחאב אז היא אמרה שהיא יהודיה אבל היא לא התכוונה לעולם להיות יהודיה, היא מחטיאה את אחאב כתוב "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ" (מלכים ב', כ"א, כ"ה) התורה מלמדת זכות על אחאב שהוא נכנע לאשתו ובמקום שהוא ישלוט בה אז היא שלטה בו, אז מצד אחד זה מראה את הטיפשות שלו וזה מראה את החולשה שלו, [מצד שני זה זכות בשבילו שלא עשה זאת מרצונו, רק שלא יכל לשלוט בה].
הגמרא אומרת שאחאב בחיים לא היה לו הרהור עבירה, אחאב הוא בא משבט אפרים ושבט אפרים לא היה להם הרהור עבירה, "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" כל שבט יוסף עד החורבן לא היה להם שום הרהור עבירה, "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" וזה היה אחאב שלא היה לו בחיים שום הרהור עבירה הגמרא אומרת בסנהדרין אחאב חציו חייב חציו זכאי, רק על ידי נבות, [הכריעו עוונותינו לכף חובה] אצל נבות שם הוא נכשל בגלל איזבל, כי איזבל אמרה לו מה אתה לא יודע לעשות משפט, מה אתה מפחד ממנו הנה אני כותבת עליו שהוא בירך את אלוקים [כלומר קילל] חס ושלום, רואים שכולם שמרו את התורה, עם העבודה זרה שמרו את התורה, הוא בירך אלוקים ואם הוא בירך אלוקים אז מיד הוא חייב סקילה, וזה היה עדות שקר. כל אחד צריך ללמוד לכל הפחות פרק אחד נ"ך ביום ולהכיר את הסיפורים הפשוטים.
אנחנו חוזרים לסיפור של אחזיה שהוא נפל מהקומה השנייה, כי לא היה חשמל, לא היה אור ועד שהוא יחפש את הנרות ואת הגפרורים, הגפרורים בחדר אחר והנרות בחדר אחר, כמו שכתוב אצל אשמדאי ראש המזיקים שלפני המבול היה ילד נולד האמא הייתה אומרת לו הגפרורים בחדר זה והנרות בחדר זה והמספריים בחדר שלישי כי צריכים גם מספריים, לפני לידה צריכים להכין גם מספריים זה דבר ראשון, ואחרי זה צריכים להכין נרות והנשים ילדו לאור הנרות, אי אפשר בכלל להבין את זה, איך אפשר ללדת לאור נרות אבל ככה זה היה.
מה עושים שהנרות בחדר אחר והגפרורים בחדר אחר והאמא אומרת לילד שנולד עכשיו תרוץ תלך ימינה שמאלה קדימה אחורה, תגיע לחדר ושם תמשש את הקירות בצד ימין במגירה התחתונה מצד שמאל שם תמצא מספריים, עכשיו תלך לחדר ממול ותמשש את הקירות ותמצא איזה שידה ושם תמשש את המגירות ובמגירה התחתונה תמצא גפרורים, עכשיו תלך שם למטבח, איפה המטבח הוא לא יודע כי הוא רק נולד עכשיו, תלך ימינה שמאלה קדימה אחורה ועוד פעם ימינה ועוד פעם שמאלה ושם תגיע לאיזה דלת תפתח אותה זה המטבח ושם תמשש איפה הכיור אז הוא ממשש ויש חושך הוא לא רואה כלום הוא נולד רק לפני דקה, שם תמצא את הנרות ותחבר את שלושת הדברים ביחד את הנרות עם הגפרורים והמספריים ואם תחבר את זה ביחד אז תוכל להתנתק ותוכל להיות עצמאי ותוכל להיות חברמן, כל זה מדרש רבה פרשת נח.
הילד הזה אחרי שהוא מצא את הגפרורים.. אחרי שהוא כבר מצא את הגפרורים מצא את הנרות ומצא את המספריים הוא פוגש את אשמדאי, כי אז היה מזיקים היום אין מזיקים, הוא פוגש אותו והוא צריך להילחם עם המזיק והתינוקות היו כאלה גיבורים, הוא רק בן חמש דקות והוא נלחם עם המזיק והוא נלחם איתו עד הבוקר, עכשיו זה שתיים עשרה בלילה והבוקר זה רק יהיה בשש וחצי בשבע, הוא נלחם איתו שבע שעות וכל אחד מנסה להפיל את השני, השד את התינוק והתינוק את השד והוא נולד רק לפני חמש דקות ועכשיו הוא יהיה בן שבע שעות ואז המזיק אומר לתינוק כבר עלה השחר תשחרר אותי ותן לי ללכת וככה בקושי הוא מצליח להיחלץ מהתינוק הזה.
מדברים על זה שפעם לא היה חשמל כמו היום שזה דבר פשוט אדם קם ולוחץ על המתג, או שהוא יושן עם האור או שהוא לוחץ על המתג לא מיד הוא מוצא את המתג אבל הוא ממשש קצת ומוצא את המתג נהיה לו ישר אור ונהיה ויהי אור, אנשים פשוט היו נופלים מהקומה שניה לקומה הראשונה וזה קרה לכמה צדיקים וזה קרה למלך (-אחזיה) בעצמו שהוא נפל מהקומה השניה לקומה הראשונה והתרסקו לו כל העצמות אז למי הוא שולח? הוא שולח לבעל זבוב לעקרון ושם הוא מביא לו קטורת והוא שוחט את הבן שלו ואם יש לו שני בנים אז הוא שוחט שני בנים העיקר שהוא יתרפא מה התרסקו לו כל העצמות.
ואז אליהו יוצא לאוטוסטרדה ושם הוא רואה מרכבה כולה זהב עם ארבעה סוסים דוהרת מקרני שומרון לעקרון זה שלוש ארבע שעות, ברגל זה שבוע אבל במרכבה עם ארבעה סוסים זה שלוש ארבע שעות, הוא נעמד ועוצר את הסוסים.. יושבים שם ארבעה שמשים של המלך והוא עוצר אותם ואומר להם אחורה פנה בבקשה להסתובב הדרך חסומה חסמתי לכם את הדרך, כולם נבהלים רואים אדם כולו מאיר כמו שמש, אדם כולו מאיר אור יקרות והוא מאיר עליהם כמו פרוז'קטור, כולם נבהלים מסובבים את העגלה ומיד נוסעים למלך ואומרים למלך איזה אדם עצר אותנו ואמר מיד לחזור חזרה ואמר שאתה תמות, הוא אמר להגיד לך שאתה תמות, [אמר המלך אחזיה] מה אני אמות? אני אמית אותו! אני רוצה להיות מי יותר חזק אני או הוא! מיד להביא אותו!, איך הוא נראה? עם תלתלים עד המותניים, אליהו הנביא היה לו תלתלים עד המותניים לא כמוכם, לא היה מי שיסתדר לו את הפאות והוא היה נזיר מהיום שהוא נולדו, והוא הלך עם ז'קט מעור לא כמונו, אוי הוא אמר זה אליהו הנביא! מיד להביא אותו!
טוב, מיד קוראים לו אליהו אליהו, אליהו איש האלוקים המלך ביקש שתרד, דינא דמלכותא דינא, כבוד המלכות תבוא, אמר מה אני איש אלוקים? תרד אש ותשרוף אותכם וכולם עלו בלהבות, חמישים אנשים ישרים תמימים צדיקים קדושים וטהורים נשרפו, התאדו עם הקצין שלהם, המלך היה ברסלבר הוא למד בשובו בנים פעם והוא אמר אני לא מתייאש אני עכשיו שולח לו עוד קבוצה עם עוד חמישים חיילים ועוד קצין, הוא וצועק לו אליהו לרדת, המלך מבקש לרדת, והוא שורף גם אותו יורד אש מהשמיים וגם הם נהפכים לאדים, המלך היה ברסלבר אמיתי לא כמוכם נופלים בייאוש כל פעם, ואז באה הקבוצה השלישי והקצין כרע על הברכיים והתחנן בכה, הוריד דמעות אליהו תרחם עלי אני לא אשם זה לא אני זה המלך, אם אני לא אביא אותך המלך יהרוג אותי תרחם עלי ועל החיילים המסכנים האלה זה חיילים פשוטים הם שומרים שבת ואפילו אוכלים כשר למה ככה לעשות להם, בא מלאך ואמר טוב אליהו איתו תלך והוא מגיע אל המלך, המלך אומר אתה אמרת לי שאני ימות? בטח תמות! ועוד איך תמות! היום תמות!
בן אדם כזה מה הוא מפחד מאיזבל, מפחד מאיזה כלבה אחת, בפרשת פנחס שואל החידושי הרי"ם, עכשיו זה היארצייט, מה מאיזה כלבה אחת הוא מפחד, מי האשה הזאת בכלל "אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים", עובדת עבודה זרה שהרגה את כל הנביאים, מה איזה פחד יש לו ממנה, מה אומר החידושי הרי"ם? הוא מביא את הפרקי דרבי אליעזר שהכלבים אכלו חוץ מכפות הרגליים וכפות הידיים כי היא הייתה מוחאה כפיים וקופצת עם הרגליים ובזכות זה הכלבים לא אכלו לה את הידיים ולא את הרגליים.
אבל רבינו אומר שהכל זה על ידי לימוד התורה, להגיע לדרגת אליהו הנביא זה רק על ידי שאדם יהיה לו מוח מהיר וחריף והוא יחדד את השכל, הרב'ה אומר בתורה ס"ב הוא חייב לחדד את השכל ולכן אנחנו נשיר עכשיו את המצווה גדולה ונקריא את דברי הרב'ה על חידוד השכל.
ודע הרב'ה אומר מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַשֵֹּכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵֹּכֶל וזה רק פה בחכמה ודעת בזכות הרב אשלג והרב מנדלסון וכל הרבנים הקדושים שנמצאים כאן שמוסרים יום ולילה למען הישיבה, בחור צריך לדעת שעד גיל עשרים הוא לא מוציא את הראש מהגמרא לשניה ושיבוא הילד הראשון השני השלישי נראה הלאה אבל בינתיים אין לו שום סיבה להוציא את הראש מהגמרא, המטרה של הישיבה הזאת זה להגיע לשכל הכי חריף שלא היה אי פעם מששת ימי בראשית כמו שהרב'ה אומר אני רוצה שיהיה לכם כזה שכל ואני מדריך אותכם בכזו תורה ושולח לכם רבנים ושולח לכם הכל שיהיה לכם את השכל הכי חריף והכי מהיר והכי זריז שכזה שכל עוד לא היה מבריאת העולם ועכשיו כולם יזכו לשכל החדש הזה.
