"יום אחד הודיעו לי פתאום שהבן שלי חלה. מצאו לו בלוטות גדולות מאוד, ליד הלב וליד הצוואר."מתחילה מיכל את סיפורה בלי הקדמות מיותרות. "מכיון שידעתי מגדולתו של הרב שליט"א, ניסיתי ליצור עימו קשר מיד כשנודעו לי תוצאות הבדיקה. היה חשוב לי לדעת מה הוא יגיד. התקשרתי לנתן ומסרתי לו את השם של בני לברכה. נתן חזר אליי ואמר: לא הייתי בכלל צריך להגיד לרב שליט"א מה יש לילד, הוא ידע מעצמו. הרב שליט"א הוסיף ואמר שצריך לעשות פדיון נפש לילד."
"מכיוון שהרב שליט"א לא בירך את הילד ולא המליץ שום דבר מעבר לבקשת הפדיון הבנתי שהמצב עם הילד אנוש. הדבר נראה כך גם מצד הרופאים שגילו לו לוקמיה וכעת תגובתו של הרב שליט"א אישרה זאת. אמרתי לנתן שיחזור לרב שליט"א ויספר לו שאין לי יכולת כלכלית לקנות אפילו בקבוק קולה. 'הרב אמר שעל פי הטבע לא תוכלי לשלם, אבל יהיו לך ניסים,' חזר אליי נתן עם תשובה מפתיעה."
"ברגע שהרב אמר שהוא יעשה לשילה פדיון ידעתי שאני יכולה להיות רגועה. אך, התביישתי מעצמי, הרי בכדי להציל את ילדי הייתי צריכה לעשות הרבה יותר וכעת אני חוששת מניסיון הממון. אחרי מס' ימים התקשרה אחיינית שלי ובדרך פלא הסתובב שהיא שיתפה את כל המשפחה בהתגייסות למען עריכת הפדיון. 'חבל שלא ראית את השמחה בה השתתפה המשפחה בעריכת הפדיון' הודיעה לי האחיינית."
"נס נוסף שקרא לי – ברגע שהגיע לידי כל סכום הפדיון השתחררו כל הכספים שהייתי אמורה לקבל ממקום עבודתי. מיד נסעתי לאומן להודות לרבינו ואח"כ לצרפת. עברנו תקופה קשה בה ילדי סבל מאוד, אך כשחזרנו לארץ והרב שליט"א דיבר עם הילד בטלפון, שילה כבר לא היה כקודם. 'אימא התפללתי שחרית היום', בישר לי הילד, הייתי המומה. עברו מס' ימים ושאלתי אותו: שילה התפללת שוב. 'בוודאי אמא, אני מתפלל כל יום.' מרגע הברכה, שילה כבר יצא מבידוד ומהאשפוז, הוא החל להסתובב בבית ולא שכב במיטה. ההליכה בפריס מהבית לבית הכנסת אורכת חצי שעה והוא התחיל ללכת אותה בשבתות.".
"בבדיקות שנערכו אמרו הרופאים שיש 95% הצלחה של טיפולי הכימותרפיה, אך עתה נגלה לכם שמצבו היה הרבה יותר גרוע ממה שסיפרנו לכם, הם הוסיפו. אנוש ממש, רק שלא רצינו לייאש אתכם. התברר שמכף-רגל ועד ראש הוא היה מלא בלוטות. ב"ה הילד יצא מזה."
"ראיתי את הרב שליט"א בהזדמנויות שונות כמו הכותל ומירון, אך אף פעם לא לא דיברתי איתו. למעשה, אני מדברת איתו מתוך ליבי ובמציאות הוא עונה לי. דברים נפלאים, הרב אמר שהוא קורא מה שכותבים אליו, מספיק לשים את המכתב במגירה והוא יודע מה שנכתב. באחד המכתבים כתבתי לרב שליט"א שאני רוצה לשלם את הכסף לפדיון עבור בני מכסף טהור. איך שאני מסיימת לכתוב את המילה טהור מתקשרת אליי חברה שהיא אחראית על מקווה ושואלת אותי אם יש לי עבודה. אמנם, זה נקרא כסף טהור, אך יתרה מכך. אחרי חצי שעה של שיחה היא שואלת אותי פתאום: 'עם איזו מיכל אני מדברת'? אמא של יצחק מהכיתה של בנך, עניתי לה. 'מה?! אני בכלל התכוונתי להתקשר למיכל אחרת, אבל מכיוון שהתקשרתי אליך, רק את תעבדי איתנו!"
"בכל פעם שאני חושבת איך לנסח שאלה לרב שליט"א ולהעביר עם נתן , התשובה כבר מגיעה לראשי. עד שפעם אחת לאחר שהמתנתי הרבה לתשובה, אמרתי לעצמי: 'מיכל, אם הרב לא רוצה לברך אותך, ברכי את עצמך.' באותו רגע ממש נתן מתקשר אליי ואומר לי להתכונן כי הרב מתקשר אליי. הרב שליט"א התקשר, בירך, ניתק ואני לא הייתי מסוגלת אפילו לומר מילה."
"אני התגוררתי בחו"ל וכשהייתי מגיעה לארץ הייתי עוברת בתחנה המרכזית ליד דוכן ההפצה וההתרמה של ישיבת 'שובו בנים.' תרמתי למרות הקשיים, החיים המשיכו ולא נגרם לי כל נזק. פעם אחת קיבלתי מגיסתי את החוברת 'תפילה לעני' לחג השבועות. ואז אמרתי: הרב ברלנד זה לא מלאך, זה שרף, מהתפילה הבנתי את גדולתו של הרב שליט"א."
"יש לי חברה שהייתה צריכה לתת פדיון והיה לה קשה עם זה. הסברתי שלא כדאי להיות יותר חכם מהצדיק, אם הרב מבקש פדיון לא כדאי לסכן את עצמנו. והרי הרב אמר שמי שמשתתף בפדיון כלול בפדיון. אל תגנבי ממשפחתך את האפשרות להפדות גם כן, שתפי אותם בפדיון. היא עשתה זאת ואחד מבני משפחתה ניצל באותו היום מאסון."
"הרבה אנשים התחזקו מסיפור ההנצלות של שילה, שהתרחש כתוצאה מנתינת הפדיון. אט אט פתחתי בפריס ממש מרכזיה של קירוב רחוקים, בבית אירוח של אחת מהמשפחות החשובות בקהילה. חילקתי עלונים של 'כנישתא חדא', וחומרים נוספים המגלים מגדולת הרב שליט"א. ואז התוודו בפני ואמרו: 'טוב שהצלת אותנו מנפילה בטעות הנוראה. אילולי ידענו זאת היינו יכולים להאמין לכל השקר והלשון הרע שמסביב.
הטל' שלי לשאלות וחיזוקים הוא: 0548-439-030