שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
"פתוח תפתח" (דברים טו, יא)
הרבי היה משתוקק שתהיה לנו את הבחינה הזאת-לזרוק את הכסף! לחלק את הכסף לצדקה! לא לצבור כסף! לא להתאוות לכסף! הוא היה חפץ ומשתוקק מאוד לזכות אותנו להגיע להנהגה הקדושה הזאת, כמו הבעל שם טוב, כמו ה"נועם אלימלך" שזרקו את הכסף כל יום, ונתנו אותו לצדקה ולא השאירו מיום לחברו כלל, אבל בשיחה נה' בחיי מוהר"ן הרבי אמר – אני לא רוצה שיהיה לכם בלבול הדעת מהעבודה הזאת! אני לא רוצה שבבת אחת תקפצו לדרגה הזאת! אל תזרקו את הכסף מיד באותו יום! אם יש לך חובות תשלם אותם!
קיבלת כסף תוריד את המעשר! תעשה צדקה! אם אתה בדעה של חומש זה עוד יותר גבוה! אבל אל תשאיר את האישה והילדים רעבים. לפחות תדעו לשנוא את הכסף! תהיו שונא בצע! אל תעשו מהכסף דבר קדוש! אנשים חושבים שכסף זה הדבר הכי קדוש בעולם! אומרים על זה קדוש קדוש קדוש, רק מקדשים את זה! תדעו שזה הטומאה הכי גדולה וצריכים להתבייש שחושבים על כסף! לכן אדם צריך שיהיה לו את העיקרון הזה, את הנכונות הזאת, את הרצון הזה, להגיע לדרגת הצדיקים לבטוח בה' ולשנוא את הבצע, לפזר לצדקה כמה שיותר, לשנוא את הכסף בתכלית תכלית השנאה.
כל יום ויום יש ניסים חדשים לגמרי שלא היו מעולם. אז מה אדם דואג?! אדם מפחד לתת צדקה, תן צדקה! תן משהו! אל תפחד הכול יפתח! כל שערי השמים יפתחו לך כמו שכתוב "פתוח תפתח", אדם נותן צדקה אז הוא פותח את כל השערים, שערי הדעת, שערי החכמה, שערי הבינה, שערי תפילה, שערי שידוכים, שערי פרנסה. ששולחים לאדם עני זה סימן שרוצים להציל אותו! רוצים להציל אותו מאיזה פורענות, מאיזה אסון. הילד שלך חולה? תן צדקה, יהיה ניסים יהיה רפואה. ע"י הצדקה תוכל לרפאות עוד אחרים גם כן.
אומר הזוהר הקדוש (קיא א'): וְצָדָקה תִּציל מָּמְות. מאי טְעָמא. בִגיןִּ דְצָדָקה איָלָנאְּ דַחֵּי יהּוא,ְ וִאְּתַער על ההּוא איָלָנאְּ דמֹוָתא וָנִטיל איּנּון דֲאִחיָדן ביּה וֵׁשִזיבלֹון מן מֹוָתא. מאן גִרים לַההּוא איָלָנא דַחֵּיי דִאְּתַער לַהאי, הִוי איָמא הִהיא צָדָקה דִאיהּו עִביד כְבָיכֹול הּוא עִביד ליּה לֵעיָּלא, כָמהְ דַאְּת אֵמר (תהלים קי) עֹוֵׂשה צָדָקה בָכל עת" (וְצָדָקה תִּציל ִמָּמֶות. מה הַּטַעם? מּׁשּוםֶׁ שְּצָדָקה היאֵ עץַ הַחִּיים,ּ וִמְתעֹוֶרֶרתַ על אֹותֹוֵ עץַ הָּמֶות,ְ ולֹוֵקַח אֹוָתםֶׁ שֲאחּוִזים בֹוּ וַמִּציָלםֵ מַהָּמֶות.ִ מיָ גַרםְ לאֹותֹוֵ עץַ חִּייםֶׁ שִּיְתעֹוֵררָ לֶזה? הֵוה אֹוֵמר, אֹוָתּה צָדָקהֶׁ שהּוא עֹוֶׂשה, כְבָיכֹול הּוא עָׂשה אֹותֹו לַמְעָלה, כמֹוֶׁ שֶּנֱאַמר עֵֹׂשה צָדָקה בָכל עת.)
ברגע שאדם מחלק צדקות הוא לא יודע איזה ניסים יהיה לו! איזה פלאות יהיה לו! הוא נכלל בעץ החיים! הוא נמצא למעלה מהטבע! בעולמות אחרים לגמרי! הוא בכלל לא נמצא בעולם הזה! הוא שולט על כל העולמות, על כל המזלות, הוא יכול לבטל את כל הגזרות מעליו ומעל כל ישראל, צדיקים נוהגים לא לשבת לאכול בלי אורחים, זה היה המנהג של אברהם אבינו! זה המנהג של הצדיקים! לא אוכלים לבד! האוכל זה לא שלך! אתה לא בעל הבית על האוכל! אתה צריך תמיד לדעת שהאוכל הזה הוא של ה'! אתה מתחלק עם האוכל הזה עם עוד מישהו, האוכל הזה הוא מתנה מה'.
הכסף הוא לא שלך! אתה רק בעל פיקדון! כל מה שיש לך זה לא שלך! זה שייך לכלל ישראל! שולחים לך עני?! עכשיו רוצים להציל אותך! "צדקה תציל ממוות" זה לא איזה פתגם, זה כפשוטו ממש! הצדקה מצילה ממוות! צדקה זה למעלה מהכול!
כשאדם נותן צדקה, הוא עולה לעולם האצילות, הוא עולה למעלה מכל המזלות, למעלה מכל החוקים, מהכוכבים, ומתבטלים כל הגזרות שגזרו עליו. אדם צריך לתת צדקה, את המעשר, את החומש, הוא יראה בסוף שזה יתרבה לו! הוא ייתן מאה דולר הוא יקבל אלף דולר! הוא ייתן אלף דולר! הוא יקבל מאה אלף! הוא יראה את זה! ולכן כסף נקרא זוזים, כי צריך להזיז אותם! צריך להזיז את הכסף! אל תשאיר אותו אצלך בכיס! תזיז אותו! תזיז את המעשר! תמסור את זה הלאה! תזיז את זה הלאה! אם תזיז, תראה שזה יהיה כפול ומכופל!
וזה שכתוב, "בָחנּוִני נא בזֹאת אַמרה' צָבאֹות אם לֹא אְפַּתח לֶכם את אֻרבֹות הָּׁשַמִים וֲהִריקִֹתי לֶכם בָרָכה עד בִלי די" (מלאכי ג' י'). בדרך כלל אסור לבחון את ה', אבל דבר אחד שמותר לבחון את ה', זה בצדקה! ברגע שאדם ייתן צדקות! ייתן משהו! הוא יראה שהפרנסה מתחילה לעופף לו! יתחילו לזרום לו כספים. יהיה לו שפע. וזה שמסביר הרבי (ליקוטי מוהר"ן כ"ג ד') "וָהָיהַׁ שַּדי בָצֶריָךְ וֶכֶסף תֹוָעפֹות לך" (מלאכי ג') "והיה שדי", מי שמרגיש את צער השכינה (שדי) את הצער של כל יהודי, ועוזר לכל יהודי, שזה "שדי בצריך" אזי יזכה ל "כסף תועפות לך" – שפרנסתו תעופף לו כציפור.
השאלה של מה נאכל? מה נשתה? זה רודף את כל אחד ואחד, "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית" אתם שואלים מה נאכל? ה' אמר יהיה לכם כל טוב!, יהיה לכם שפע, יהיה לכם הכול ה' אומר יהיה לכם כל טוב, ה' מבטיח שיהיה לכם כל טוב, ואתם שואלים מה נאכל… זה אמונה בה'?!.
אומר הזוהר – רבי חייא ורבי יוסי עמדו על איזה הר גבוה, היה להם שפע של אוכל! הם לקחו איתם כמה פרידות, כמה חמורים, שפע של אוכל. הם עומדים על ההר ורואים דבר מזעזע! הם רואים שני אנשים הולכים בלב המדבר שמצאו איזה אדם אחר שטעה בדרך! הוא כבר שכב יומיים בלי אוכל הם רואים שהוא גוסס בחום השמש, שניה לפני המוות! אומר להם אותו אדם כבר שני ימים שלא אכלתי! שלא שתיתי! אז אחד מהם רוצה לתת לו אוכל ושתיה, השני צועק עליו "מה אתה נותן לו! אל תיתן לו!.. אסור! ונשמרתם מאוד לנפשותיכם! פיקוח נפש!! אני לא מרשה לך לתת לו! שימות! מה אכפת לך שימות! חייך קודמים! ענה לו הראשון – מה אכפת לך שאני נותן לו? "אם אתה תיתן לו את כל האוכל אתה בסוף תבוא אלי! תבקש ממני! תרצה ממני אוכל! ואז אני לא אתם לך כלום!.
את כל הסיפור הזה רואים רבי חייא ורבי יוסי מרחוק. רבי יוסי ורבי חייא מבינים לפי התנועות כל מה שהולך שמה איך שהוא צועק עליו אל תיתן לו אוכל, והשני לא שומע לו וממשיך הלאה, מאכיל אותו, משקה אותו, מלטף אותו, מרים אותו עד שהוא מתאושש! אותו אחד נתן לו את כל המים שהיה לו! את כל האוכל שהיה לו, הוא נשאר בלי כלום! בלי טיפת מים.
השניים האלו ממשיכים ללכת לבד, אחרי חצי שעה אותו אחד שנתן את כל האוכל שלו, את כל המים שלו, מקבל מכת שמש, הוא נמצא בלב המדבר, 12 בצהריים השמש קופחת 50 מעלות חום, הוא נופל מתעלף תחת איזה עץ, אמר לו השני אתה רואה!? אמרתי לך שאתה תתעלף! אמרתי לך שאתה תמות בלי אוכל ושתיה! עכשיו אני משאיר אותך פה! לא אכפת לי ממך! ועזב אותו בלב המדבר.
וכשראו רבי חייא ורבי יוסי את אותו אחד נשכב תחת העץ מתעלף אז אמר רבי חייא לרבי יוסי, לנו יש אוכל בשפע! בו ניתן לו! בוא נרוץ אליו! צריכים להציל אותו! עונה לו רבי יוסי "השתא נייתיב ונחמא" עכשיו נשב ונראה "בוודאי קודשא בריך הוא מרחש ליה ניסא" – בוודאי יהיה עכשיו נס גדול, יש פה סיפור! אל תכנס באמצע הסיפור! אל תרוץ לתת לו את האוכל! העולם לא הפקר!, אדם נותן את האוכל שלו עכשיו הוא ימות?! אין דבר כזה! פה יהיה נס גדול!.
עמדו ר' חייא ור' יוסי מרחוק וראו איך שהוא נרדם… פתאום הגיע נחש ענק שזוחל לקראתו שיכול לבלוע אותו בבליעה אחת, אמר רבי חייא "וויי לההוא בר נש" – גמרנו זה הסוף שלו! מסכן צריך למות בכזו צורה מוזרה! אמר רבי יוסי אל תיפול בייאוש, הרי הוא נתן צדקה! הוא נתן את כל האוכל שלו! את כל המים שלו! הוא בטח בה'! אז ה' לא יעזוב אותו! אתה תראה איזה נס יהיה לו.
פתאום הם רואים שיורד מהעץ נחש עוד יותר גדול מהנחש הראשון, ממש ענק! ונותן נשיכה בראש של הנחש ההוא הראשון, ובולע אותו! והורג אותו! ואותו אדם נשאר שלם, יישן, נם את שנתו בנחת בשלווה בלב המדבר, ואז רבי חייא ורבי יוסי ירדו אליו מההר, העירו אותו מן השינה נתנו לו לאכול ולשתות, וסיפרו לו את כל הניסים שקרו לו.
(תודה ל'צמאה נפשי')
