שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
ראיון מרתק שהופיע בעלון התחדשות עם הגאון החסיד, מחשובי תלמידי מורינו כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, ראש ישיבת 'נחלי נצח', הרב שמואל שטרן שליט"א.
ימי החורף, הם הזמן המתאים להתמדת התורה ולחיזוק בעמלה, וכדברי הגמרא במסכת תענית (ל"א.) שלאחר שפוסקים לכרות עצים למערכה אזי הזמן מתעלה יותר ויש להרבות בתורה. בפרט כעת, כאשר כעת הזמן הגדול והפורה 'זמן חורף' המלא בתורה ובעמלה.
ימי הנעורים
"בילדותי למדתי בת"ת חורב", פותח הרב שטרן בדבריו. "רבים מחבריי דאז הינם כיום תלמידי חכמים חשובים ומגידי שיעורים מפורסמים. בהמשך למדתי בישיבה בנתניה, עד שעברתי לירושלים לישיבת מהרי"ל בראשות הגאון רבי רפאל טיקוצ'ינסקי זצ"ל, שם למדתי שלש שנים.
"הוא היה גאון ממש עצום. אני חושב שהוא ידע את כל הש"ס בעיון, ועל כל נושא הייתה משנתו סדורה. ובפרט במסכתות הנלמדות בישיבות, היו לו שיעורים בעיון בכל המסכת. הסדר שם היה שלמדנו עמוד ליום בעיון, והוא בשיעוריו היה מביא את התמצית של כל הראשונים והאחרונים על הסוגיא. לבחורים הוא מסר מידי יום שיעור במשך שעה וחצי, ולאחר מכן היה מוסר את אותו שיעור לאברכים בכשלושת רבעי שעה.
ישיבה זו הוקמה בהוראת מרן הרב שך זצ"ל, שכידוע היה מעורר רבות על הלימוד האיטי, והוא ביקש מתלמידו רבי רפאל להקים ישיבה שבה ילמדו עמוד ליום. ואכן כך היה סדר הישיבה, כאשר רבי רפאל מוסיף עוד הנהגה מיוחדת, שבכל שבת בזמן סעודה שלישית היינו חוזרים עמו – כל בני הישיבה – בשקלא-וטריא את השנים וחצי דפים שנלמדו באותו שבוע. בתור כך שישיבה זו הוקמה מבית פונוביז' היה לה קשר לפונוביז', וכך היה מגיע לישיבה למסור שיחות מוסר הגה"צ ר' חיים פרידלינדר ז"ל. גם הגר"ש פינקוס זצ"ל מסר בישיבה שיחות. בכניסת שבת קדש אחרי מנחה היה ר' רפאל מוסר שיעור בהשקפה כפי שקיבל מרבותיו בפונוביז'. גם מיבלט"א הגאון ר' יוסף שרייבר שליט"א שמעתי שם שיעורים בעיון.
בשלב מסוים הציעו לרב טיקוצ'ינסקי משכן בירוחם עבור הישיבה, ואכן הוא העביר את הישיבה לשם, כאשר חלקם נשארים בירושלים.
חשוב לי לציין נקודה חשובה שקיבלתי ממנו. התמדתו העצומה היא זו שהביאה אותו לגדלותו ולאו-דוקא כישוריו. הוא פשוט לא עזב את הספר. פעם הוא נסע עם חברותא מת"א לחיפה ובדרך למדו את כל מסכת פסחים בשקלא וטריא… ואכן הושפענו ממנו רבות, וההתמדה הייתה גדולה.
נישואים והתעלות בתורה
"בזמן לימודיי שם נישאתי. מסדר הקידושין היה כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף רחובות שליט"א, היות וחמי היה חסיד שלו, וגם מבית הורי אנו מחסידי ויזניץ, ולאבי היה גם הוא קשר לאדמו"ר. סבי הכיר את האדמו"ר הקודם עוד לפני השואה.
"לאחר שהישיבה עברה לירוחם עברתי ללמוד אצל הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל בכולל ישיבת תורה אור, ולאחר מכן בכולל של הרב זקס. למדתי גם אצל הגאון ר' משה שטרנבוך שליט"א בכולל שלו בהר-נוף. וגם בכולל של מפעל הש"ס למדתי שבע שנים, במסלול שלושים דף גפ"ת לחודש. וכן למדתי שלש שנים ומחצה בישיבת מעלות התורה אצל מרן הגר"ש אויערבאך שליט"א, שם שמעתי ממנו שיעורים עמוקים בש"ס.
"לישיבה היה מגיע מידי יום אביו מרן הג"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל להתפלל שם מנחה היות והיה גר ליד הישיבה, וכך הייתי שואלו שאלות בנושאים שונים, הן בישיבה והן בדרכו לביתו".
לימוד תורת הנסתר
אבל בזה לא הסתיים מסע החיפוש. הרב שטרן בהיותו 'מבקש', היה צמא לעוד ועוד. כך מצא עצמו לומד במקביל את תורת הנסתר שמונה שנים בישיבת אהבת שלום אצל הרב יעקב הלל, שם ישב בחבורת המקובלים שלמדו יחד עם הרב הלל בחבורה שלו. לאחר מכן למד תקופה בישיבת נהר שלום, בשומעו שיעורים מפי הגה"צ רבי בניהו שמואלי שליט"א. אף אצל הגה"צ רבי משה שפירא למד במשך שתים עשרה שנה, כאשר מלבד שיעוריו הידועים, השתתף הוא גם בשיעוריו הפחות ידועים…
הנפש בוערת לצדיק מורה דרך
"יחד עם גיסי הגה"ח רבי יהודה שיינפלד (עמו היה לי לימוד משותף בחברותא) הייתי הולך לצדיקים ומקובלים שונים לקבל עוד ועוד. אבל עדיין הרגשתי שחסר לי מי שידריך אותי בעבודת ה'. והתפללתי לה' שישלח לי צדיק שיהיה לי למורה דרך. כך התפללתי לה' שישלח לי צדיק שידריך אותי בעבודת ה' – ואני בכלל ליטאי."
"כל זה – עד שהכרתי את מורינו הרב שליט"א, שנשלח אלי כמלאך מן השמים."
ההיכרות עם מורינו הרב שליט"א
"באותו זמן היה עלי לעבור משכונת קרית בעלז בה גרתי, לשכונת הר-נוף. לא היה זה ברצוני אבל לא היתה לי ברירה. כך אני חשבתי, אבל האמת היא שמשמים שלחו אותי לשם. הגעתי להר נוף לרחוב קצינלבוגן 44, לבנין זה עבר מאוחר יותר מורי ורבי הלא הוא מורינו הרב שליט"א."
"תקופה זו שהרב התגורר בהר נוף ארכה כשנתיים, והיא לא כל כך ידועה. הקב"ה שלח את הרב לשם בשבילי, כך אמר הרב שליט"א בעצמו."
"אבל איך התחלתי להכיר את הרב? זה כבר סיפור בפני עצמו."
"היה זה בצום עשרה בטבת (תשנ"א), בכוללים כידוע אין סדר בימי צום אחר הצהריים, אבל דווקא כן רציתי ללמוד ביום זה באווירה של כולל. כשהתעניינתי, אמרו לי שבישיבת שובו בנים בעיר העתיקה הלימוד ממשיך כסדרו ללא הפסקה גם בימי תעניות. כששמעתי כך, החלטתי ללכת ללמוד שם ביום התענית אחר הצהריים. עליתי במדרגות הישיבה, ולקראתי הופיע הרה"ח ר' נפתלי מלכין. הוא בירכני לשלום ושאל אותי היכן אני גר. כשעניתי לו שאני גר בהר נוף, ענה לי מיד: "תשמע ראש הישיבה הרב ברלנד גם כן גר בהר נוף. ותדע לך, הרב ברלנד הוא אחד שמתבטל לכל אדם באשר הוא. אם ילד קטן יבקש ממנו לבוא אתו להיכן שהוא, הוא מיד ילך אתו. ולכן אם אתה תבקש ממנו ללמוד אתך חברותא הוא יסכים לך"."
"דבריו נשמעו לי מפתיעים, והחלטתי שאני מאוד רוצה ללמוד אתו, היות ושמעתי עליו שהוא גדול בתורה. את הרב ברלנד יצא לי לראות בהזדמנויות שונות, כך שידעתי איך הוא נראה, אבל להשיג אותו לא ידעתי איך."
כיסופים ללמוד עם הצדיק
"יום שישי אחד בחצות היום, אני יושב עם הגמרא במרפסת ביתי שברחוב קצינלבוגן 44 היא הייתה מול המקווה, והנה אני רואה את הרב יוצא מהמקווה ועולה משם במדרגות לכיוון רח' הרב אגסי. מיד גמלה בליבי ההחלטה לעקוב אחריו ולראות להיכן הוא פונה, כדי שאדע היכן הוא מתגורר, ולנסות ליצור אתו קשר. והנה למרבה הפתעתי הרב נכנס לבניין בו אני מתגורר ופונה לכיוון המעלית. קפצתי ממקומי סגרתי את הספר ורצתי מביתי שבקומה שלישית לעבר המעלית לפני שהוא יבלע בה ולא אדע היכן הוא גר [היה זה בניין בן עשר קומות משופע בדיירים]."
הגעתי לקומת הכניסה, ולשמחתי הרב עודנו שם, פניתי אליו, הצגתי את עצמי, ואמרתי לו שברצוני ללמוד אתו חברותא. אודות מקום ללימודנו הצעתי לו שנלמד בחדר שהיה לי במקלט, אותו אכשיר ללימוד. מורינו הרב שליט"א הסכים על אתר, ואמר לי שבמוצאי שבת בשעה שלוש לפנות בוקר ניפגש בקומת קרקע ליד המקלטים, ונתחיל ללמוד."
"עד היום אני מחזיק לרבי נפתלי מלכין טובה על כך, שבזכותו זכיתי ללמוד בחברותא עם מורינו הרב שליט"א. רווח עצום שלא יסולא בפז."
"כל השבת עמדה השיחה עם הרב לנגד עיני, וכולי צפייה דרוכה ללימוד המשותף, ותקווה, שאכן אזכה ללמוד עם הרב."
"דקה לפני שלוש עמדתי בכניסה למקלט, ואני שואל את עצמי: הוא יבוא או לא יבוא? אני זוכר שדקה זו נדמתה לי כנצח. לא חלפה יותר מדקה והנה המעלית הוזמנה למעלה, וכעבור רגעים ספורים אני רואה את מורינו הרב שליט"א מופיע בהדרו, כשידיו מלאות ספרים."
"כך החלה תקופת לימוד בת שנתיים בה למדתי עם מורינו הרב שליט"א מידי לילה בשעה שלוש מספר שעות. כל דיירי הבניין ישנים בשעות אלו, ואנו כממתיקים סוד קמים אז ללמוד תורה יחד. אי אפשר לתאר את הלימוד המיוחד הזה, את טעם הלימוד בלילה "עם הרב", ואני רק אנסה לספר קצת עובדות."
דרך תורת הסוד הרב לימד אותי לעיין בכל התורה
"הקביעות שזכיתי ללמוד עם מורינו הרב, הייתה בספר הקדוש 'עץ חיים' להאריז"ל בעיון. יכולנו להספיק רק שורות בודדות בשעות רבות של לימוד. ואכן, מה שלמדתי לפני כן באהבת שלום ובעוד מקומות, הכין לי כלים נפלאים שאוכל ללמוד עם הרב, אבל מוכרחני לציין שהרב שינה לי את כל הלימוד בעיון. קיבלתי מהרב כלים חדשים שלא היו לי מעולם לפני כן. למרות שהלימוד היה בתורת הסוד, קיבלתי מהרב דרך עיון בכל חלקי התורה."
"בכדי להסביר את הלימוד של הרב, אמחיש זאת במושג שאמר גאון עוזנו מוהרנ"ת זיע"א: "הבעל-שם-טוב לא אוחז מבייזער למדן"… (למדן כעוס. עיין בספר אבני"ה ברזל חלק מוהרנ"ת אות מ'). במקום לימוד של ויכוחים או הפרחת סברות, הרב – כפי שגם רואים בשיעוריו – למד בצורה של "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר", כדברי הירושלמי המפורסמים. כל נושא שהיה – פתחנו בפנים. כל המובאות או המקורות שמצוין אליהם, נוהג מורינו הרב שליט"א לפתוח ולראות בפנים, וכך נפתרות כל התמיהות. הייתי שואל את הרב שאלה, ומיד הרב היה פותח מקורות על כך. כך נעלמו כל הקושיות, ומאידך הובנו הדברים היטב לעומקם של דברים. כך היה הרב מעשיר כל סוגיא ומראה לה פנים מכמה כיוונים."
"פעם אמרתי למורינו הרב שאני מאד נהנה מהלימוד בדרך זו, הרב נענה ואמר: "כך היא שיטת הלימוד, כך צריכים ללמוד"."
"זה היה לימוד של נעימות…, נעימות מיוחדת הייתה בלימוד זה. הרגשתי את דברי חז"ל (סנהדרין כ"ד) על תלמידי חכמים שבארץ ישראל המנעימים זה לזה בהלכה. הכול היה מתוך נעימות מיוחדת. כך לא פלא שהשעות היו חולפות ביעף, ללא שנרגיש כלל בזמן החולף. היינו לומדים לעיתים קרובות עד השעה שמונה בבוקר. חמש שעות תמימות! היה זה עונג מיוחד."
לא התפללתם בנץ?
"אכן הרבה פעמים נמשך לימודנו ולא התפללנו בנץ, אבל מאידך, מעולם לא קרה שלא הנחנו תפילין לפני הנץ. כשהלימוד היה נמשך, היינו מניחים תפילין, אומרים ברכות וקריאת-שמע, וממשיכים. כך עד שבע שמונה בבוקר."
"כידוע למי שלומד בימינו תורת הסוד, שישנם כמה ספרים מיוחדים להמחשה המציירים את עמידת העולמות והספירות. בלימודי עם הרב לפני קרוב לשלושים שנה, היה הרב כבר אז מצייר לי את עמידת העולמות והספירות בצורה ממש מיוחדת. הבהירות והמתיקות שזה נתן ללימוד היו מאירי עיניים."
"בתור אחד שהסתובב בהרבה מקומות, התפעלתי מהרב, שהוא גם גאון בנגלה, גם בקבלה, גם בהשגות כדרך הצדיקים, וגם בעבודת ה' כדרך העובדים, של החסידות בכלל, וברסלב בפרט."
השיעורים בישיבתנו הקדושה
"בשלב מסוים אמר לי הרב שאתחיל למסור בישיבת 'שובו בנים' שיעורים בגמרא. היה חשוב למורינו הרב שליט"א שליטאים ילמדו גמרא בישיבה, בכדי שיתרגלו ללמוד בעיון. ואכן, משמשו של הרב באותה תקופה, הרה"ח ר' בן ציון סעדה היה מגיע בשעה אחת בלילה לביתי, מסיע אותי לישיבה, שם הייתי מוסר שיעור בגמרא. לקראת השעה שלוש לפנות בוקר הוא היה מחזיר אותי להר נוף, והייתי לומד עם הרב את לימודנו הקבוע. כך לימדתי גמרא בישיבה במשך שלוש שנים ומחצה."
"בתקופה מסוימת, בה הלימוד עם הרב בלילה ארך כשעתיים, הייתי חוזר לתפילת שחרית בישיבה בהנץ החמה. כמובן שמיד היו שואלים אותי מה הרב אמר וכדו', ולאחר התפילה הייתי מוסר שיעור במשנה ברורה. בצהריים הייתי חוזר לישיבה ללמד גמרא, למדנו עם קבוצת אברכים את מסלול מפעל הש"ס, והאברכים נבחנו במסגרת מבחני 'מפעל הש"ס'."
"במשך הזמן עברנו ללמוד בביתו של מורינו הרב שליט"א עצמו, שם נעזרנו בספרייתו הגדולה. כמי שלמד עם מורינו הרב שליט"א רבות אני יכול להעיד שהרב בקיא בכל התורה כולה כפשוטו, וכל מקום שראיתי את בקיאותו ראיתי שהוא מונח בו ממש לעומק הסוגיות. הייתי שואל את הרב שאלה, והרב פותח לי מקורות בכל חלקי התורה. כך שהיינו זקוקים לספריה בביתו."
"כך גם ראיתי בהזדמנויות שונות בהם אמרתי למורינו הרב שליט"א חידוש, ראיתי מיד את בקיאותו וידיעתו הגדולה, שממש "כל רז לא אניס ליה"."
"לאחר מכן היה הרב מלווה אותי לעיתים מביתו בקומה התשיעית עד לביתי בקומה השלישית. מעולם הרב לא ירד מביתו בלי ספר ביד, בכדי שלא יאלץ להתבטל כמה שניות בעלותו חזרה לביתו!!"
"ללימוד של הרב שום דבר לא הפריע. גם בתקופת מלחמת המפרץ למדנו. הרב אמר לי באחד הפעמים שהצורר מעירק ימ"ש מעיר אותו יותר מוקדם (עקב האזעקות). הרב כמובן שמח במה שנוסף לו זמן ללמוד."
"באותו זמן התגורר בשכונת הר-נוף הגאון ר' בערל האגער זצ"ל, לימים האדמו"ר מסאוורן. היה לו לימוד משותף עם מורינו הרב שליט"א, וכידוע הוא מאוד העריך את הרב. לפעמים הצטרפתי אל הרב בדרכו לאדמו"ר מסאוורן, וכך נוצא לי קשר ארוך טווח עם האדמו"ר, שאגב, היה ממש ברסלבער."
"תקופה זו של מגורים במחיצת הרב הייתה דבר שלא ישכח כל החיים. לראות "איש קדוש, בעצם מלאך, ולגור בקרבתו. לראות את הנהגותיו בקודש. לדוגמא: חלונות ביתו של מורינו הרב שליט"א היו תמיד מוגפים לשמירת העיניים, אף שהרב גר בקומה תשיעית ממנה נשקף נוף מדהים כשמה של השכונה."
כך חלפו שנתיים יפות ומלאות תוכן, עד שהרב עבר מהר נוף, ואז נפסק הלימוד, מלבד תקופה קצרה נוספת ששוב למדתי עם הרב. היה זה כאשר הרב הגיע לחודש אלול שוב להר נוף, וכשהתיישבנו ללמוד, הרב פתח בדיוק היכן שהפסקנו לפני תקופה ארוכה, ואמר לי: לכאן הגענו."
ומה עם ברסלב?
"מורינו הרב שליט"א נהג אתי בחכמה. הוא ידע מתי וכיצד לקרבני, והוא ראה שעדיין אין לי את הכלים לזה. לדוגמא, מורינו הרב היה יוצא עם אנ"ש מידי לילה להתבודדות בשדה לפני לימודי עמו, והפצרתי רבות ברב שיצרף אותי עמו בנסיעה לשדה, אולם הרב לא הסכים לי. לאחר שהפצרתי ברב שוב ושוב, נאות הוא לקחת אותי לשדה יחד אתם."
"ואכן נוכחתי לראות שהרב הכיר אותי יותר טוב משחשבתי אני. הצטרפתי לנסיעה לשדה, כשאני מצויד בפנס, הרי יש ביער חושך. לאחר עשר דקות של התבודדות הרגשתי שאין לי עוד מה לומר. גמרתי את ההתבודדות שלי, והרגשתי שיותר מעשר דקות זה פשוט ביטול תורה… הוצאתי ספר ולמדתי לאור הפנס עוד חמישים דקות, עד שחזרנו."
"ומה היה לאחר מכן? חצי שנה לא רציתי ללכת לשדה! לא מצאתי את עצמי עם זה. הפעם שהלכתי לשדה הייתה בשבילי לא לפי הכלים שלי והרב ידע זאת מראש, ולכן לא הסכים לי להצטרף. ברוך ה' היום אני יודע שההתבודדות היא העצה הכללית והמרכזית בתורת רבינו, אבל לקח לי שנים להכיר את זה."
"אבל לא רק לגבי ההתבודדות נוכחתי בחכמתו של מורינו הרב שליט"א, אלא גם במה שאמר לי ללמד בישיבה גמרא. היה זה בגדר "בא ללמד ונמצא למד"., אני חשבתי שאני בא ללמד, אבל בפועל כשראיתי את התלמידים של הרב, את הענווה ושפלות שלהם, התקרבתי ולמדתי מהם."
"כל יום אחרי הלימוד היה מלווה אותי לתחנת האוטובוס הרה"ח ר' שלמה גבאי. בדרך היתה לנו שיחת חברים וקיבלתי מבט מקרוב על תלמידי מורינו הרב שליט"א, דבר שגרם לי לרצות להיות חסיד ברסלב. הוא נתן לי להרגיש כאילו אני החשוב, אבל הוא בפועל קירב אותי רבות לרבינו."
"וכמובן, הלימוד עם הרב גרם לי לרצות להתקרב לרבינו הקדוש. מידי פעם בסיום הלימוד היינו קמים לרקוד, כאשר לפעמים גם ניגנתי בחליל ומורינו הרב שליט"א שר. היו פעמים שגם למדתי עם מורינו הרב שליט"א את תורת ברסלב. פעם למדנו בלילה אחד את רובו של ספרו הקדוש של רבינו הקדוש זיע"א. שיחות הר"ן."
"בד בבד להתקרבותי לברסלב, ולהכרותי עם מורינו הרב שליט"א כבר לא ראיתי עוד צורך להמשיך להשתתף בשיעורים שונים שהייתי שומע. פשוט נמשכתי ל'טעם' של ברסלב, הרגשתי את הכל כאן."
"לאחר מכן כבר לא יכולתי בלי השיעורים של הרב. התחלתי להגיע מידי פעם בשבתות מהר-נוף לישיבה בעיר העתיקה לתפילה ולשיעורים אצל הרב. כשעברתי לאחר מכן לשכונת רמת שלמה הייתי מגיע גם משם לשבתות הנפלאות אצל הרב."
"כשמורינו הרב שליט"א יסד בביתו של הרה"ח רבי מרדכי אלעזר רובינשטיין זצ"ל שיעור מידי שבוע, שנמסר מפיו של ר' מרדכי לוזער, זכיתי להצטרף עם מורינו הרב שליט"א לשיעורים בלילות."
"באחד הפעמים פניתי לרב בשאלה: "הילדים לא ברסלבים, מה לעשות"? הרב הורה לי לעבור לאזור הישיבה ב'חומה השלישית'. לא הבנתי מה הקשר, והתמהמהתי מלקיים את דברי הרב. כעבור כמה חודשים ניגשתי שוב לרב, ושאלתי מה לעשות, בני כבר בגיל בר-מצוה והוא עדיין לא בברסלב?"
"הרב היה אז בדרכו מהשול מלווה בקבוצת תלמידים. כששמע הרב את דבריי, נכנס לנגריה של מי ממקורביו שעמדה שם, אתו נכנסו כל החבורה, והרב אמר לכולם לומר עלינו תהלים על כך. לאחר מכן אמר לי הרב: "תעבור לכאן אפילו אם זה יעלה לך אלפיים דולר". כששמעתי כך, מיד ללא שהות חיפשתי דירה, ואכן מצאתי דירה באזור, שעלותה אלף דולר שכירות."
"אלא, שהחוזה עם הדירה הקודמת עדיין לא הסתיים, וכך יצא שהיה עליי לשלם באותו חודש אלפיים דולק בדיוק!!"
"מי יתן לי אבר כיונה"
"היה זה באלול תשנ"א. כשבועיים לפני ראש השנה, כשהרב ליווה אותי אחרי הלימוד לביתי, כדרכו. אמר לי הרב: "תיסע לאומן עם הבן שלך מרדכי", היות והוא היה לפני גיל 7. אמרתי לרב שאין לי כסף לנסיעה, והרב אמר לי שהוא יתן לי. כששמעתי זאת אחזה בי התרגשות עד כדי בכי בדמעות מהזכות לנסוע לאומן, ועוד יחד עם הרב שליט"א."
"יש לציין שלא רק אז, אלא כמה וכמה שנים הרב מימן את הנסיעות לאומן לראש השנה, גם לי וגם לבניי לפני הגיעם לגיל 7."
"אני זוכר כשהגעתי לאומן בפעם הראשונה, מיד כשהשתטחתי על הציון התחלתי לבכות ולבכות ללא הפוגה. נחלי דמעות ירדו לי מהעיניים. לא היה לי שום הסבר לזה, אבל ככה זה היה אצל רופא הנפשות הגדול."
"באחת השנים למגוריי בהר-נוף, נולד לי בן למזל טוב, ויום הברית יצא בראש השנה. בני ביתי עדיין לא היו קשורים לברסלב, ולא ידעתי מה לעשות. אולם הוראת הרב הייתה שעל ראש השנה באומן לא מוותרים, ושאעשה שליח את הרב האגער האדמו"ר מסאוורן למילת בני. עודני זוכר את ההתרגשות שאחזה בי כשברכוני באומן בעליה לתורה בקלויז בראש השנה – "ויזכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו היום", ואת קריאות ה"אמן – מזל טוב" שיצאו מפי האלפים. הרגשתי שאני נמצא בברית של בני ורבינו נמצא עמי."
הישיבה בתל-אביב
"איך שהוא התחלתי אז – כדרכו של הרב – לקרב בעלי תשובה, והיו אז קבוצה של בחורים משכונת גילה שהתקרבו ליהדות. בשלב מסוים עלה הרעיון לפתוח ישיבה, ופניתי אל מורינו הרב שליט"א בשאלה האם לעשות כך? הוראת הרב הייתה שלא אפתח ישיבה היות וזה יעצור אותי בלימוד, וכך אכן עשיתי."
"כעבור תקופה, נוצר קשר עם האדמו"ר ממודזיץ ר' דן טאוב זצ"ל, וסוכם שהוא יתן לי בית הכנסת ששייך למודזיץ בכדי שאפתח שם ישיבה לבעלי תשובה. דודיי נמנים על חסידי מודזיץ וכך נוצרה ההכרות. נגשתי לשאול את פי מורינו הרב שליט"א האם לעזוב את הכולל אחר הצהריים (אז, כבר לא לימדתי בשובו בנים עקב שינויים שחלו בסדרי הישיבה) לטובת הקירוב? הפעם תשובת הרב היתה שאכן אלך לשם לקרב, וכך עשינו."
"פעם ניגשתי למורינו הרב שליט"א ושאלתי אותו: "איך אפשר להשפיע על אנשים ולקרבם ליהדות?" תשובת הרב הייתה: "על ידי ניגונים! קח גיטרה ותתחיל לנגן, וכך תוכל להשפיע בדבריך". ואכן בס"ד מאז ועד היום, זכינו עשרות בשנים למסור הרבה שיעורים ברחבי הארץ מלווים בנגינה הפותחת לבבות ומקרבת נפשות."
"ב"ה רבים עשו את ראשית דרכם ליהדות במקום זה. חלקם אף יצאו תלמידי חכמים חשובים. לאחר שנים, חשבתי על מה שרואים בסיפורי מעשיות שהבעל תפילה היה שולח את אנשיו לקרב את בני העולם לה' יתברך, והרגשתי שהייתה בחינה עם פתיחת המקום לקירוב בשליחות הרב."
המעבר לירושלים
"בהוראת הרב לעבור לירושלים, העברנו את התלמידים, כאשר בתור תחנה ראשונה היינו בישוב בית זית. אלא ששם קלטו מהר שנפתחה להם בישוב 'ישיבה', ומיד זרקו אותנו משם. אז התחלנו למסור שיעור לקבוצת חוזרים בתשובה בשכונת מקור חיים."
"לקראת פורים החליטו הבחורים, שאת סעודת פורים נעשה במסעדה של אחד מהחבורה שהייתה לו מסעדה בשכונת עין כרם, במקום פסטורלי ויפה. ואכן כך היה, הגענו לשם עשינו סעודה, ולא פסחנו על השיכרות של פורים, כאשר כולנו יוצאים לרחובות מבושמים, וצועקים ברחובות ה' הוא האלקים וקבלת עול מלכות שמים. מיותר לציין את תגובת בני השכונה שלא הבינו מה קורה פה. חלקם – יש לציין – הם נזירים מכנסיות שונות שם באזור. אבל אנחנו כמובן לא ראינו כלום, ובלהט הפורים קיבל בעל המסעדה החלטה להפוך את המסעדה לישיבה."
"נשמע אולי לא אמתי, אבל הרעיון קם והיה. נפתחה שם ישיבה, דרכה עברו מאות אם לא אלפים של אנשים. הייתה קבוצה קבועה של כחמישים תלמידים, אבל היו עוברים בה הרבה אנשים שבאו ל'טעום יהדות'. היו מגיעים לשם היפים, פריקים וגיטרסטים שונים, עד שזה נעשה לתופעה מוכרת, שעוברים דרך הישיבה שם במסלולי טיולים שונים… כך התנהלה במקום ישיבה כשנתיים. היו בה דברים מעניינים כמו יציאה לשדה לקבלת שבת, בניית מקווה שחפרו באדמה עם מים קרים כל השנה, וכמובן גם יציאות להתבודדויות ביערות המקיפים את עין כרם, ועוד כל מיני פעילויות שגרמו לייחודיות של הישיבה. כמובן מעבר ללימוד גמרא והלכה, כהוראת מורינו הרב שליט"א, ששם על זה את הדגש."
"בחג שבועות תשנ"ו לאחר הלימוד בליל החג, החלטנו לצאת לתפילה אצל מורינו הרב שליט"א בעיר העתיקה. לא היה זה פשוט. דרך של כשעתיים לכחמישים איש לאחר שהיו נעורים בלילה. אולם כשהגענו לשם קיבלנו פיצוי על הדרך. התפילה הייתה מיוחדת במינה, והתלמידים קיבלו 'אורות' בתפילה שנמשכה שעות רבות. לאחר התפילה חזרנו שוב כשעתיים, והדבר פעל אצל רבים התעוררות נפלאה של תשובה והתקרבות לדרך רבינו הקדוש."
"בכל התקופה הזאת ביקשתי מהרב הרבה פעמים שיבוא לישיבה למסור שיעור, אולם הרב משום מה התחמק ולא בא. לא הבנתי מדוע. והמשכתי להפציר ברב עוד ועוד, עד אשר נעתר הרב לבקשתי."
"קשה לתאר מה היה. אנשים רק שמעו שהרב ברלנד צריך להגיע, ומיד נהרו אל המקום עוד ועוד. המקום היה דחוס, כאשר אף על החלונות נדחפו אנשים במטרה לשמוע את הצדיק. הרב מסר שם משא מאלף כדרכו, ואז, הוסיף הרב שמכאן ואילך יתפללו בישיבה בנוסח 'ספרד' היות ואנחנו חלק מקהילת ברסלב והשול. הוראת הרב האחרונה לא נעמה לאזנם של חלק מהצוות שהיו ספרדים, וכך התפרקה הישיבה בעין כרם."
"אז הבנתי למה הרב סירב להגיע לישיבה. מורינו הרב אינו יכול לשנות את האמת. אם דבר הוא אמתי צריך להגיד אותו, וזה מה שהרב עשה בהגיעו לישיבה. אולם מכיוון שהרב ידע שזה לא יתקבל על לב חלק מהנוכחים, ואת התוצאות שיהיו מכך – התחמק הוא מלהגיע."
"אציין רק, שאותם תלמידים שהגיעו אתי אל מורינו הרב לחג שבועות, קיבלו את דברי הרב ללא חוכמות, והם המשיכו אתי ונהיו לתלמידי מורינו הרב. כך עברנו לשבטי ישראל, כאן כבר עברו התלמידים מעצמם ללבוש חסידי כנהוג בברסלב, וראיתי בחוש את דברי מורינו הרב שליט"א ש"המקום גורם"."
"כשהגענו למשכן הישיבה הנוכחי, כיבד אותנו מורינו הרב שליט"א בהופעתו, כאשר הרב קובע את המזוזה בפתח הישיבה, ומוסר בה לאחר מכן שיעור מיוחד. גם שמה של הישיבה הוא בהנחיית מורינו הרב שליט"א."
"גם היום פתוחה הישיבה לקבל תלמידים שרוצים להתקרב לה' בדרך רבינו הקדוש. כך גם דלתות המדרשה לבנות, 'אור החמה' הקיימת מזה כעשרים שנה, פתוחים לקליטת אותן הרוצות להתקרב לדרך רבינו הקדוש."
"ואכן במשך כל שנות קיומה של הישיבה ב"ה לא עשינו דבר מבלי הוראת מורינו הרב שליט"א, כאשר הוא המנחה על כל צעד ושעל. אלפי הוראות קיבלתי מהרב, הן פרטיות, והן בנוגע למוסדות, והרגשתי תמיד איך שהרב מנחה אותי בהנהגה שקיבל ממורו ורבו הגה"צ רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל."
"זכיתי גם להיות מחותן עם מורינו הרב שליט"א, כאשר את השידוך הראשון הרב הציע לי בעצמו בראש השנה באומן. קשה לתאר את ההתרגשות שאחזה בי באותו ראש השנה, שאכן הרב מסכים ומעוניין שנהייה מחותנים."
לסיום…
"כפי שאמרתי, קיבלנו וראינו אצל הרב אלפי שיעורים והנהגות בכל תחומי החיים. אצל הרב הכל הוא ע"פ דקדוק ההלכה עם יראת שמים צרופה בדרך המסורה לחסידי ברסלב מדור דור. רצונו של הרב כפי שראינו תמיד הוא, שיעסקו עוד ועוד בקירוב יהודים לאביהם שבשמים, ושיקיימו את העצות של רבינו הקדוש בדביקות ובמסירות נפש. יה"ר שנזכה ללכת בדרך זו תמיד."
תודה רבה לעלון התחדשות על הראיון הנפלא עם הרה"ג הרב שמואל שטרן שליט"א, ראש מוסדות 'נחלי נצח'.
