הרבי אומר בתורה פג' "ויפגע במקום", תפילת 18 זה ה"מקום"
הגעת לתפילת שמונה עשרה, הגעת למקום הנכון, אדם עומד שמונה עשרה , הוא נמצא באבן השתיה, הוא נמצא כעת בבית המקדש, הוא בהיכל המלך, שמגיעים לכזה מקום – לתפילה, באותו הזמן אדם לא נמצא בעולם בכלל, הוא לא קיים, ואין כאן אלא המלך בעצמו, הוא רק רואה שמלא כל הארץ כבודו, הוא רק רואה את ה', הוא לא רואה שום דבר חוץ מה' יתברך. אם הגעת לתפילת שמונה עשרה, אם פגעת במקום הזה, פה זה הישועה פה זה הקופה של מיליון הדולר, אתה הגעת למקום הנכון!, מה אתה בורח ?, תתחיל להתפלל אות אות מילה מילה, אתה בהיכל המלך לכל הפחות תעמוד 20 דקות, כל ברכה דקה. הגעת ל"רפאנו" פה זה הרפואה! "ברך עלינו" פה זה הפרנסה!, הגעת ל"השבינו" פה זה התשובה!, אם תתפלל לאט לאט אתה תראה שאתה תיוושע בכל הישעות!. יש שמונה עשרה ברכות כנגד שמונה עשרה חוליות, מסביר ה"תיקוני הזוהר" שהשפע יורד מעולמות עליונים לעולמות תחתונים ע"י תפילת שמונה עשרה. אתה רוצה שהשפע יעבור? שפע רפואה, שפע פרנסה, שפע של שכל, שפע של מוח, זה צריך לעבור דרך שמונה עשרה עולמות שזה השמונה עשרה ברכות. אתה מדלג על שמונה עשרה? אמרת את זה מהר? הצינורות נשארו סתומים, השפע לא יכול לרדת.
הגיע זמן מנחה! מה אתה בורח? לאן אתה ממהר? תעמוד מנחה כמו בן אדם, מנחה מתפללים 40 דקות, תתפלל גם אתה 40 דקות, מה יש אתה צריך לגמור את התפילה ראשון?, אתה לא שליח ציבור! שליח ציבור צריך לגמור ראשון אבל אתה יכול לעמוד שמונה עשרה אפילו שעה. הרבי גילה שבתפילה יש את כל הישועות, אין לך מה לפחד אין לך מה לדאוג השונא יהפוך לאוהב שלך, יש לך פחד מה יהיה עם הילד? מה יהיה עם הפרנסה? תעמוד שמונה עשרה, יהיה לך את כל הישועות.
מדוע אדם לא מתפלל כראוי? כי הוא לא מאמין בכח של התפילה, כל מי שלא מתפלל כראוי זה רק בגלל שאין לו אמונה. למה אדם לא מתפלל לאט ולא מכוון בתפילה? כי הוא חושב שהוא איננו נצרך לתפילה, ברוך ה' הכל מסתדר אצלו נפלא בלי תפילה, הוא מיליונר בלי תפילה. מה שאדם לא מתפלל בכוונה כי הוא פשוט איבד את האמונה, כמו כל הגויים שחיים בלי אמונה, כי בוודאי אם היה לו אמונה שלימה הוא היה מתפלל כל אות וכל מילה בכוונה. אם היה לו טיפה ענווה והיה מקטין את עצמו, מצמצם את המוח שלו, את הגאווה שלו, הוא היה מתחיל להתפלל בכוונה.
אם היה לאדם אמונה שלימה והיה מאמין שה' יתברך עומד עליו ושומע כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו ומאזין לקול תפילתו אז הוא היה מתפלל כראוי, הקדוש ברוך הוא מחכה לתפילה שלך הוא רוצה לתת לך את הכל, הוא רוצה להביא לנו את משיח, הוא פשוט מחכה לתפילה אחת בכוונה! תפילה אחת בלב נשבר, תפילה אחת מילה במילה, אות באות הוא פשוט מחכה לזה, מתאווה לזה. וזו היא בעצם הבעיה שלנו. כי אם הינו מתפללים תפילה אחת בכוונה המשיח היה בא היום, ברגע זה ובשניה הזאת.
"שאדם עומד להתפלל ומדבר דיבורי התפילה אזי הוא מלקט ציצים ופרחים ושושנים נאים (ליקוטי מוהר"ן סה')
כשאדם הולך בשדה – הוא רואה כלניות, רקפות, נרקיסים אז הוא רוצה לקטוף את כל השדה, הוא לא יכול להפרד מהשדה הוא הולך ומלקט עוד שושנים ועוד רקפות ועוד נרקיסים נאים הנשמה חוזרת אליו. אז ככה צריכה להיות התפילה כל אות זה כמו כלנית, כמו רקפת, כי כל דיבור ודיבור הוא עולם מלא. שאדם עומד להתפלל ומדבר דיבורי התפילה ומלקט ציצים ופרחים ושושנים. אדם צריך להכנס לתוך התיבה לתוך המילה לתוך השמונה עשרה, לתוך האותיות, כי כל אות מספרת לך סיפורים היא רוצה לתת לך את כל המתנות שבעולם, כל אות רוצה לתת לך את כל השפע שבעולם, ע"י כל אות ואות מתוסף לאדם עוד חלק בנשמה שלו, הרבי אומר שהדיבור בא ומבקש ממך ומתחנן אליך "למה אתה ממהר, למה אתה רץ?", אני אתן לך כל מה שאתה רוצה, מה שאתה רוצה אני אתן לך". כל אות תופסת את הבן אדם מלפפת אותו מחבקת אותו, אומרת לו "אל תלך ממני, מה אתה רץ מה אתה בורח?". עם כל אות ואות אדם ממשיך על עצמו את כל השפע שבעולם ויכול להשפיע לאחרים ולכל הדורות כמו רבינו שמשפיע שפע לכל הדורות, לימות המשיח ולתחית המתים, כי הוא עמד תפילת שמונה עשרה כמה שעות, כל תפילה לאט לאט, והרגיש שכל אות תופסת אותו, ולכן זכה לגמור את כל התפקיד שלו בגיל 38.5 שנה.
תכף שיוצאת האות הראשונה בתפילה כגון אות ב' בתיבת "ברוך" היא מתחננת ומבקשת מהאדם אל "תפרד ממני, תגיד את המילה ברוך לאט לאט, אני אתן לך הכול, איך אתה יכול להפרד ממני?". "ברוך" זה כל הברכות שבעולם, רק מהמילה "ברוך" לבד כבר צריכה לצאת הנשמה מרוב דבקות. אומרת הב' "איך אתה יכול ללכת ממני, אני לא מבינה, תעמוד לידי תגיד אותי כמה שניות, תעמוד בסבלנות כמה שניות, תגיד ברוך לאט לאט, תקבל דירה, תקבל רפואה, תקבל את כל מה שאתה צריך, מה אתה בורח?, אני אוהבת אותך, אני רוצה שתגיד אותי לאט, אתה לא רואה את היופי שלי, את הדרי, את זיוי, את תפארתי, אני אתן לך מה שרק תרצה, רק תהיה נאמן לי, אל תפרד ממני כל כך מהר, מגודל ההתקשרות והאהבה שיש ביננו".
ר' נתן מתפלל "שיהיה לי את הכח להתנתק מן האותיות", כי האותיות תופסות את הבן אדם עד כדי כך שהוא לא יכול להתנתק מהם.
אדם עד גיל 20 חושב שהוא חי, חושב שהוא מנווט את החיים שלו, עד גיל 20 לא מענישים אותו מן השמים, אחרי גיל 20 הוא פתאום נהיה חולה, אשתו חולה, הילד נהיה חולה, כל יום הוא צריך לרוץ למיון, הוא לא קולט מה מרמזים לו, תתחיל להתפלל! תעמוד שמונה עשרה בכוונה, תגיד "רפאנו" לאט לאט, תמשיך רפואה לכולם, לכל עם ישראל. "כי מלך רופא נאמן ורחמן אתה" מה? הרופא בקופת חולים הוא נאמן?! וכי אכפת לו ממך?1, אפילו שהוא הכי זהיר, הכי דייקן, זה רק בשביל הקריירה שלו, זה מה שמענין אותו. הוא לא נאמן והוא לא רחמן! אבל ה' יתברך מלך רופא נאמן ורחמן, מטפל בך במסירות נפש, הוא לא צריך את הכסך שלך, את הכבוד, למלא איזה דו"ח שהוא טיפל בעוד איזה חולה, לקבל איזה קידום. הגעת ל"רפאנו"? תקבל את כל הרפאות שבעולם, תעמוד כמו בן אדם תגיד מילה מילה אות אות "רפאנו ה' וארפא" תרפא אותי, תרפא אותי. אל רופא נאמן.
לכל יהודי מוכינם כל הניסים וכל הנפלאות, הכול מוכן לו ה' מחכה רק שיפתח את הפה.
תפילה לעני
רבונו של עולם, חי וקים, אשר כבודך מלא כל הארץ, קודש קדשים, אשר לא יבצר ממך מזימה, חזק על כל החזקים, גיבור על כל הגיבורים, נצחן על כל הנצחנים, זכני לכוון בתפילתי בכל אות ודיבור ואאמין באמונה שלימה שאתה שומר עלי ועמד עלי בכל שניה ושניה, ומאזין לכל אות ולכל הגה היוצא מפי, ורצה אתה להשפיע עלי כל טוב שבעולם, ויש לך צער אינסופי מזה שאינך יכול להשפיע עלי, כי מלא רחמים אתה, וכלך אך ורק מלא רחמנות, ואין לנו שום השגה באין סוף הרחמים שלך, שאתה רוצה להשפיע עד אין סוף ועד אין חקר, אך ורק דרך אותיות התפילה, ולכן מעתה אזכה לכון בכל ליבי ובכל נימי נפשי בכל אות ואות שבתפילה ולא אוציא שום אות ושום מילה שלא בכוונה.