שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
חסידות ברסלב כולה התעטפה שוב באבל ביום שני האחרון על הסתלקותו לשמי מרומים של המשפיע הרה"ח רבי שמעון ישראל שפירא זצוק"ל. לפניכם מעט מתולדות חייו:
רבי שמעון ישראל נולד לאביו הקדוש רבי שמואל שפירא זיע"א ולרבנית מרת פרידא שפירא ע"ה. ביום רביעי ל' ניסן התש"ח – חמישה ימים קודם תחילת מלחמת התש"ח, הברית שהתקיימה בז' אייר כבר הייתה תחת פגזים, וזכותו של הרך הנימול לאביו הקדוש שמרה על הנוכחים מפגיעת פגז בבית שבו נערכה הברית.
כבר בשנות בחרותו החל את שימוש בית מדרשינו הגדול במאה שערים, כשבמקביל היה יוצא לשדות להתבודדות בשניהם הרבה לעסוק בכל ימי חייו.
בגיל שמונה עשרה נישא למרת פיגא לבל ע"ה, בתו של הצדיק רבי יונה לעבל זיע"א מגדולי זקני אנ"ש בדור הקודם. בשנת תשמ"ח נפטרה הרבנית שפירא ע"ה. לאחר כשנה נישא בשנית כדברי רבינו הקדוש אל הרבנית שפירא שתבלחט"א.
בגיל היה שותף בשנת תש"ן לפתיחת שערי אומן על ידי מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א. ולאחר פתיחת השערים בשנת תשמ"ט היה מקפיד לנסוע בכל שנה לאומן בראש השנה. לאחר אומן היה לוקח מונית עד לקבר הרשב"י שם היה שוהה עד לאחר יום הכיפורים.
סדר יומו היה מאוד ברור היה קם בחצות עוד קודם כשלושה שעוני מעוררים שהיה שם לעצמו. היה יוצא למקווה לפנות בוקר, ובדרכו למקווה היה שם בכל קופה וקופה שנקרית בדרכו מטבע לצדקה. משם היה ממשיך לבית מדרשינו השול במא"ש. היה מתפלל בנץ חוזר לביתו ושוקד על תלמודו במשך כל שעות היום, היו לו סדרים בקדושת לוי ובבן איש חי. במהלך היום היה עוזר משפיע ומסייע לכל פונה ודורש, וכמובן תפקידו הקדוש כמשמש ביהכנ"ס עד לאחר מנחה וערבית בבית מדרשינו. מיד לאחר ערבית היה חוזר לביתו וקורא קריאת שמע ע"י המזוזה. היה מקפיד על נעגל וואסער. שנים ארוכות שהיה לוקח עמו לאומן נעגל וואסער בכדי שח"ו לא יפסיד עניין זה.
שמירת עיניים המופלגת הייתה ידועה היה 'מחפש' דרכא אחרינא. בכדי ח"ו לא להיכשל בפגם העיניים, היה ר' שמעון היה נחבא אל הכלים ורק לפני כחמש עשרה שנה נפתח פי מעייניו והחל להשפיע מהנחל נובע לחזק ולרפא לשבורי לב.
בשנת התשע"ח (ביום חמישי י"ט אלול) התקיימה בבית מדרשינו 'השול' ברית של אחד מאנ"ש מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א כובד בסנדקאות ואילו בברכות הברית כובד הרב שמעון שפירא שליט"א. זה המפגש האחרון בין השנים.
ר' שמעון היה עושה חסד עם כל יהודי ויהודי וזה התבטא באלפי צורות, אם זה בהלוואות ענק לכל אחד שפנה ורבים שלא החזירו לו מעולם. אם זה הצדקות הממון הרב שהיה מפזר. בעיקר מה שכאב לליבו היה פגעי הטכנולוגיה שבכל תפילה היה מוריד דמעות כמים בתפילות על עם ישראל עבור עניין זה. בבריתות כשהיה משמש כעמידה לברכות היה בוכה על עניינים כאלו.
בחודשים האחרונים של שנת תשפ"ד נפל למשכב אשר ידע עליות, בראש השנה האחרון נסע במסירות נפש אמיתית על כסא גלגלים לאומן בראש השנה. בחודש תשרי מצבו התדרדר אך לאחר עצרות תפילה של כלל אנשי שלומינו ברחבי הארץ מצבו התייצב, בימים האחרונים שוב מצבו התדרדר ואראלים אחזו בארון הקודש, עד שנצחו את המצוקים ביום שני אור לכ"ה מרחשוון התשפ"ה השיב את נשמתו הטהורה לבוראה.
ר' שמעון השאיר אחריו כתשעה בנים ובנות מזיווג ראשון ותאומים בן ובת מהרבנית תבדלט"א. בניו ממשיכים בדרכו להפיץ את אור רבינו הקדוש בעולם!
ת.נ.צ.ב.ה.
כתבה זו נערכה בסיוע קו המידע דחסידי ברסלב 9148*
