ביום שני ליל י"ח מרחשון פרשת חיי־שרה התקיים שיעור במעונו של מורינו הרב שליט"א לציבור בני תורה תושבי העיר טבריה המקורבים למוה"ר שליט"א. לפניכם תקציר הנושאים מתוך השיעור שנמסר:
"קשת גיבורים חתים" – שמונה מאות שנה לפני כבר חנה התנבאה על חנוכה, ועל הניסים שיהו לחשמונאים. נשים חייבות בחנוכה – מפני נס יהודית שחתכה את ראשו של אליפורנוס, וכן על נצחונו של יהודה את ניקנור. "אֻלַי לא תאבה האשה" – אליעזר התכווין לומר "אֵלַי" שהשידוך ילך לבתו. "נתן לו עצה על המילה" – מקום הברית של אברהם נקרא "אלוני ממרא", כי ענר ואשכול היו נגד הברית בפרהסיא והם מתו, ואילו ממרא שאמר למול בפרהסיא נשאר בחיים. "בלעדיך לא ירים איש את ידו" – רבינו עושה את כל המלחמות, אם היו עשרה צדיקים שהיו נוסעים לאומן לא הייתה שואה. הסכמי אברהם ואלימלך – ההסכם הראשון בין אברהם והפלישיתים הופר מיד לאחר פטירתו של אברהם שסתמו את הבארות שחפר לרווחת העולם. אברהם אפילו בדידיה לא הסתכל – אברהם אבינו לא הסתכל אפי' על שרה אמנו. אלדד ומידד – כל שפע הנבואות בעולם מגיע מאלדד כמובא בתורה צ"ז בליקו"מ ומסוד האות ה' שממנה כל השפע ונהפכה לד'. "מה' יצא הדבר" – לבן ובתואל ראו את הניסים שקרו עם אליעזר שעף עם הגמלים באוויר ככתוב "והנה עמד על הגמלים על העין", וכן שם לו רעל באוכל ואליעזר אכל את הרעל ובתואל מת, ועל כן אמרו "קח ולך", ומה שרבקה אמרה "אלך" למרות שהייתה צריכה לשבת שבעה על אביה "ימים או עשור", מפני שאם הייתה אומרת 'כן' אז זה לא מנכר שרוצה ללכת בוודאות כסוגית הגמרא במסכת בב"ק לג א' בדין שבעה"ב אמר לפועליו אין, ונשך כלבו של בעה"ב לפועלים. "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" – הוסיף לו את הי' של שרה, ועל כך התרגום אומר "כד חזי משה ענוותנותיה של יהושע" שהתבטל למשה רבינו למרות שידע שהמרגלים מתכננים להרוג אותו כשילך עמם לתור הארץ אבל כשהצדיק אומר לנסוע נוסעים!. שבט בנימין היה השבט הראשון שקפץ מיד לאחר נחשון בן עמינדב ועקף את כל השבטים, ולכן זכה בנימין לביהמ"ק "שרי יהודה רגמתם" שרגמו אותם באבנים כי רצו הם לקפוץ ראשונים, לכן זכו למלכות. "משה מת ויהושע מכניס" – שמרים שמעה את הנבואה של אלדד ומידד, לא הסכימה לכך שמשה ימות ולכן עשתה המעשה. אשה גם צריכה ללכת ליערות לקום חצות ולהתבודד, ולהתפלל שלוש תפילות.
מורינו הרב שליט"א סיים את השיעור המרתק לתושבי טבריה לאחר כארבעים דקות ויצא לתפילת ערבית ברוב עַם ממרפסת ביתו.