מאמרים קשורים
היום ח' תמוז יום הילולת רבי מאיר הורוביץ זיע"א האדמו"ר מדז'יקוב השני. בעל הספה"ק 'אמרי נועם' נכדו של רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א. הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א תדיר מזכיר אותו בשיעוריו, בפרט בעניין חידושו הגדול על עניין הפסוק "והאיש משתאה לה מחריש". לפניכם שיעור בו מורינו הרב שליט"א מזכיר בדרכו היחודית והמיוחדת את הפירוש הנ"ל:
"מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ" זֶה מַלְאָךְ מַטַ"ט, הוּא [אֱלִיעֶזֶר] אוֹמֵר אֵיךְ אֲנִי יַעֲשֶׂה שִׁדּוּךְ? אֵיךְ אֲנִי יֵלֵךְ בֵּין כָּאֵלֶּה שׂוֹנְאִים. עוֹד נֶהֶרְגוּ שְׁנֵי מִילְיַארְד שֵׁשׁ מֵאוֹת מִילְיוֹן – שִׁשִּׁים אֶלֶף רִבּוֹא [בְּמִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים]. אֶלֶף רִבּוֹא זֶה עֶשֶׂר מִילְיוֹן, וְכָפוּל מָאתַיִם שִׁשִּׁים זֶה שְׁתֵּי מִילְיַארְד שֵׁשׁ מֵאוֹת. אַז כֻּלָּם גּוֹאֲלֵי דָּם, מֵחֶבְרוֹן עַד חָרָן, יֵשׁ לָנוּ בְּלִי סוֹף גּוֹאֲלֵי דָּם. אֶחָד נֶהֱרַג אַבָּא שֶׁלּוֹ, אֶחָד אָח שֶׁלּוֹ, אֶחָד הַבֵּן שֶׁלּוֹ, כֻּלָּם גּוֹאֲלֵי דָּם. אֵיךְ אֲנִי יֵלֵךְ, אֵיךְ אֲנִי יַעֲבֹר? אַז הוּא אוֹמֵר זֶה לֹא עִנְיָן שֶׁלְּךָ אַתָּה תֵּצֵא; "מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ" אֵיךְ שֶׁהוּא יוֹצֵא – עִם עֲשָׂרָה גְּמַלִּים – אֵיךְ שֶׁהוּא יוֹצֵא, אַז כֻּלָּם עָפִים בַּאֲוִיר. כְּשֶׁהוֹלְכִים עִם הַצַּדִּיק כֻּלָּם עָפִים בַּאֲוִיר! הַכֹּל עָף בַּאֲוִיר! אָדָם רוֹצֶה לָלֶכֶת עִם הַצַּדִּיק, אַז הוּא עָף בַּאֲוִיר, אַז הוּא עָף בַּאֲוִיר! אֲבָל הוּא אוֹמֵר אֵיךְ אֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ? אַבְרָהָם אוֹמֵר; אִשָּׁה "בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ" הוּא אוֹמֵר הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת בְּכָל חָרָן, אַז תִּמְצָא – תֵּלֵךְ תִּמְצָא אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת! מָה עִם מִיקְרוֹסְקוֹפּ? עִם מַכְשִׁיר אֵלֶקְטְרוֹנִי? אֵיךְ תִּמְצָא אוֹתָהּ? אֵיךְ תְּגַלֶּה אוֹתָהּ? הוּא אוֹמֵר; "מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ" הַמַּלְאָךְ יַרְאֶה לְךָ. אַז אֵיךְ?
כָּתוּב שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם, בַּחַיִּים רִבְקָה לֹא יָצְאָה מֵהַבַּיִת, בַּחַיִּים הִיא לֹא יָצְאָה מֵהַבַּיִת. בְּאוֹתוֹ יוֹם כֻּלָּם הָיוּ חוֹלִים כָּל הַמְּשָׁרְתִים שָׁלְחוּ אוֹתָהּ לְהָבִיא מַיִם מֵהַבְּאֵר, נִגְמַר הַמַּיִם. אַז הִיא יָצְאָה, פַּעַם רִאשׁוֹנָה בַּחַיִּים הִיא יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת. וְאָסוּר שֶׁיִּהְיֶה בַּחוּרִים בִּרְחוֹבוֹת כָּתוּב שֶׁ"לְעֵת עֶרֶב צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת" רַק הַשּׁוֹאֲבוֹת הוֹלְכוֹת, אֵין בָּנִים לֹא זֶה יִשְׁרֹק וְזֶה יַעֲשֶׂה כָּכָה, וְזֶה יִשְׁאַל מָה שְׁלוֹמְךָ וְיַגִּיד אֲנִי יָכוֹל לְלַוּוֹת אוֹתָךְ הַבַּיְתָה, יִרְאֶה שֶׁהִיא סוֹחֶבֶת כַּד כָּבֵד אַז הוּא יָבוֹא לַעֲזֹר לָהּ, אֵין! אֵין בָּנִים, אֵין בַּחוּרִים! רַק, חֲצִי שָׁעָה אַחֲרוֹנָה לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה, הוֹלְכוֹת רַק בָּנוֹת, שׁוֹאֲבוֹת מֵהַבְּאֵר – רֶבַע שָׁעָה עַד לַמַּעְיָן – שׁוֹאֲבוֹת מֵהָעַיִן מֵהַמַּעְיָן וְחוֹזְרוֹת הַבַּיְתָה, וְחַיָּבוֹת לַחֲזֹר לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה. אִם חוֹזְרוֹת אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה שׁוֹבְרִים לָהֶם אֶת הָעֲצָמוֹת.
אִם – בְּאַפְגָּנִיסְטָן, בְּטֵהֵרָן, בַּשְּׁטָחִים, אִם בַּת בָּאָה אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה, שׁוֹבְרִים לָהּ אֶת כָּל הָעֲצָמוֹת, אֵין דָּבָר כָּזֶה. קוֹשְׁרִים אוֹתָהּ לַגָּדֵר עִם סְמַרְטוּט בַּפֶּה, בַּגֶּשֶׁם בַּשֶּׁלֶג, לֹא מְשַׁנֶּה, וְהִיא צוֹעֶקֶת, סְמַרְטוּט בַּפֶּה, יְכוֹלָה… מֵהָרֶגַע שֶׁהִיא מַגִּיעָה עַד הַבֹּקֶר – עַד וָתִיקִין הִיא קְשׁוּרָה לַגָּדֵר, וְגַם קְצָת נוֹתְנִים לָהּ קְצָת כָּכָה מַשְׁכַּנְתָּא קְצָת, וְהִיא רַק אִחֲרָה חֲמֵשׁ דַּקּוֹת אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה.
"לְעֵת עֶרֶב" הִיא צְרִיכָה לְהַגִּיעַ בִּזְמַן. וְהִיא צְרִיכָה לְהַשְׁקוֹת עֲשָׂרָה גְּמַלִּים. וְהוּא אוֹמֵר הִיא תַּצִּיעַ, לֹא שֶׁאֲנִי יַגִּיד לָהּ, הִיא צְרִיכָה לְהַצִּיעַ. אָדָם בָּא, הוּא אוֹמֵר; אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כּוֹס מַיִם, אַתָּה מְקַבֵּל שְׁתֵּי כּוֹסוֹת מַיִם, לָמָּה כּוֹס? אַתָּה יָשָׁר מַגִּישִׁים לוֹ פִּי שְׁנַיִם! אוּלַי הוּא לֹא שָׁתָה כָּל הַיּוֹם אוּלַי הוּא לֹא שָׁתָה, הוּא עַכְשָׁו מַגִּיעַ מֵאוּמָאן הוּא לֹא שָׁתָה שָׁלוֹשׁ יָמִים הוּא הָיָה יוֹמַיִם בַּדְּרָכִים, לֹא שָׁתָה לֹא אָכַל, עִכְּבוּ אוֹתוֹ בַּגְּבוּל, אוֹמְרִים לוֹ הַפַּסְפּוֹרְט שֶׁלְּךָ – זֶה לֹא שֶׁלְּךָ, בַּסּוֹף הוּא הִגִּיעַ, שְׁלוֹשָׁה יָמִים הוּא לֹא אָכַל, הוּא לֹא שָׁתָה, אַז תָּבִיא לוֹ שְׁתֵּי כּוֹסוֹת. אַז הוּא אוֹמֵר הָאִשָּׁה שֶׁאֲנִי יַגִּיד לָהּ "מְעַט מַיִם" טִפָּה מַיִם, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא תִּשְׁתֶּה, וַאֲנִי יָבִיא לְךָ, לַגְּמַלִּים שֶׁלְּךָ, וְיֵשׁ נֵס שֶׁגַּם לֹא הָיָה חֲמוֹרִים שָׁם, אַחֶרֶת גַּם לַחֲמוֹרִים הָיְתָה מְבִיאָה, הִיא לֹא הָיְתָה גּוֹמֶרֶת, אַז הַכַּד קָפְצָה מֵעַצְמָהּ, הַכַּד קָפְצָה מֵעַצְמָהּ, וְזֶה "לְעֵת עֶרֶב" אִם הִיא תְּאַחֵר חֲמֵשׁ דַּקּוֹת, שׁוֹבְרִים לָהּ אֶת הָעֲצָמוֹת, אֵין דָּבָר כָּזֶה, אָסוּר לְאַחֵר! אָסוּר שֶׁבַּת תַּגִּיעַ אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה בַּלַּיְלָה, אֵין דָּבָר כָּזֶה. וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא אֲנִי יַשְׁקֶה לְךָ אֶת הַגַּמָּלִים אֲנִי יַשְׁקֶה לְךָ אֶת הַכֹּל, "אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי" אִם הִיא תַּשְׁקֶה אֶת הַגַּמָּלִים גַּם כֵּן; "אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי".
וְאָז הוּא "וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה" אַז אָמַרְנוּ הוּא רָאָה אֶת עֵשָׂו. אֵיךְ הוּא עוֹשֶׂה אֶת הַשִּׁדּוּךְ הַזֶּה? אֲבָל רַבִּי מֵאִיר מִדְּזִ'יקוֹב עוֹשֶׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת – בָּא אֶחָד קוֹרְאִים לוֹ רַבִּי מֵאִיר מִדְּזִ'יקוֹב הַנֶּכֶד שֶׁל ר' נַפְתָּלִי רוֹפְּשִׁיצֶע'ר הוּא הִגִּיעַ, הוּא אָמַר לִי תֵּרָגַע תֵּרָגַע, הַשִּׁדּוּךְ הוּא טוֹב אֲנִי מַמְלִיץ עָלָיו, אֲבָל שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֵיךְ הַשִּׁדּוּךְ טוֹב? רוֹאִים אֶת עֵשָׂו; "וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" הוּא אוֹמֵר תִּסְמֹךְ עָלַי, הַנֶּכֶד שֶׁל ר' נַפְתָּלִי רוֹפְּשִׁיצֶע'ר אַתָּה יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו, הוּא נָתַן אֶת הַשִּׁדּוּךְ, כָּל הַשִּׁדּוּךְ זֶה הָיָה בִּגְלָלוֹ. לָמָה? כָּתוּב בָּאִמְרֵי נֹעַם, הַאִמְרֵי נֹעַם אוֹמֵר, הוּא מַרְגִּיעַ אֶת הָרוּחוֹת, כֻּלָּם בְּפַחַד רוֹאִים אֶת עֵשָׂו, – "וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" זֶה עֵשָׂו.
כִּי רוֹאִים עַל הַבֵּן אָדָם אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְהָבִיא, הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר בְּתוֹרָה ס"ט; שֶׁהַצַּדִּיק יוֹדֵעַ [אֶת] כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהָבִיא, הוּא רוֹאֶה אוֹתָם. וְרוֹאִים עַל הַמָּסָךְ אֶת הַנְּשָׁמוֹת – רוֹאִים אֶת עֵשָׂו, רוֹאִים אֶת עֵשָׂו. אַז הִגִּיעַ רַבִּי מֵאִיר מִדְּזִ'יקוֹב הַנֶּכֶד שֶׁל ר' נַפְתָּלִי רוֹפְּשִׁיצֶע'ר וְהוּא אוֹמֵר לֹא; אַתֶּם לֹא רוֹאִים טוֹב, אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים לְהִסְתַּכֵּל, תִּסְתַּכְּלוּ טִפָּה יוֹתֵר טוֹב, יוֹתֵר עָמֹק, מָה תִּרְאוּ? תִּרְאוּ גַּם אֶת יַעֲקֹב! הֵם רַק רָאוּ אֶת עֵשָׂו, אֱלִיעֶזֶר וַאֲנִי רָאִינוּ אֶת עֵשָׂו. אֲבָל רַבִּי מֵאִיר מִדְּזִ'יקוֹב הוּא רָאָה גַּם אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ, הוּא אוֹמֵר לֹא, יִהְיֶה לָהּ תְּאוֹמִים, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עֵשָׂו זֶה רַק הַקְּלִפָּה, הַבֵּן הָאֲמִתִּי זֶה יַעֲקֹב. אֵיךְ הוּא רָאָה אֶת זֶה? אֵיךְ הוּא רוֹאֶה אֶת יַעֲקֹב!? הוּא אָמַר אֲנִי רוֹאֶה גַּם אֶת יַעֲקֹב, אֲנִי רוֹאֶה תְּאוֹמִים, אֲנִי רוֹאֶה שְׁנַיִם. כָּךְ אוֹמֵר רַבִּי מֵאִיר מִדְּזִ'יקוֹב אֵיךְ הוּא רוֹאֶה שְׁתַּיִם? אַז הוּא אוֹמֵר פָּשׁוּט; כָּתוּב "הָאִישׁ מַחֲרִישׁ" מָה זֶה "מַחֲרִישׁ"?
הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר יֵשׁ לְךָ קֻשְׁיָא? "שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא" (תְּהִלִּים כ"ז ז')! יֵשׁ לְךָ קֻשְׁיָא לָמָּה עֵשָׂו? עֵשָׂו זֶה "שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא", קֻשְׁיָא זֶה תּוֹרָה מ"ו שֶׁהִיא מַסְבִּירָה לָנוּ מָה קָרָה כָּאן, מָה קָרָה עִם עֵשָׂו, מָה קָרָה עִם אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא רָאָה אֶת עֵשָׂו, כָּאן תּוֹרָה מ"ו: מָה זֶה קֻשְׁיָא? יֵשׁ לְךָ קֻשְׁיָא תִּצְעַק לַה', אָדָם יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיָא הוּא מִתְמָרֵד, נִהְיָה חִלּוֹנִי, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה, אֲנִי רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ לֹא… קֻשְׁיָא הָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר תִּתֵּן [צְעָקָה], תֵּלֵךְ לַשָּׂדֶה תִּצְעַק לַה', מָה אַבְרָהָם לֹא רָאָה שֶׁיֵּשׁ פֹּה עֵשָׂו, אַבְרָהָם שָׁלַח אוֹתִי, אַבְרָהָם רוֹאֶה עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אַבְרָהָם בֶּטַח רָאָה! יֵשׁ לְךָ קֻשְׁיָא עַל אַבְרָהָם, קֻשְׁיָא עַל הַשִּׁדּוּךְ לֹא צָרִיךְ לְבַטֵּל אוֹתוֹ, לֹא מְבַטְּלִים סְתָם שִׁדּוּךְ, צְרִיכִים לַחְשֹׁב, לָלֶכֶת לְשָׂדֶה לִצְעֹק לַה'; "שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא" אַל תְּבַטֵּל אֶת הַשִּׁדּוּךְ, יֵשׁ לְךָ קֻשְׁיָא? "שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא"!.
אַז מָה הוּא עָשָׂה "מַחֲרִישׁ" – הוּא הִתְחִיל לִצְעֹק לַה'. "מַחֲרִישׁ" זֶה גִּמְטַרְיָא יַעֲקֹב וְ־עֵשָׂו. מַחֲרִישׁ זֶה בְּדִיּוּק – ר' ש' זֶה חָמֵשׁ מֵאוֹת, מ' י' זֶה חֲמִשִּׁים, עוֹד ח' זֶה חֲמֵשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה. כַּמָּה זֶה יַעֲקֹב וְ־עֵשָׂו? יַעֲקֹב זֶה מֵאָה שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם, עֵשָׂו שָׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וְשֵׁשׁ, שָׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְעוֹד מֵאָה זֶה אַרְבַּע מֵאוֹת, שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעִים זֶה מֵאָה חֲמִשִּׁים, הִגַּעְנוּ עַכְשָׁו לְחָמֵשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים, נִשְׁאַר לָנוּ עוֹד ב' ו' זֶה חֲמֵשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה.
