שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
בליל שישי אור ל־ו' תמוז פרשת חוקת. זכו בחורי החמד דחבורת פאר בני הנעורים – ישיבה גדולה. להכנס אל מעונו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א לחבורה מיוחדת – כינוס חיזוק לקראת סוף זמן הקיץ בהשתתפותו הטהורה דמורינו הרב שליט"א.
בשעה 22:20 נכנס מורינו הרב שליט"א אל מעון קודשו ועשרות בחורי החמד קיבלוהו בשירי התעוררות ערגה וכיסופים לה' אוי… "אך לאלוקים דמי נפשי כי ממנו תקותי…", לאחר שירה זו התעצמה התעוררות עם שירת "שיר נעים" המובא בתחילת ליקוטי מוהר"ן, שכתב אותם רבינו הקדוש. הבתים, המתחילים במילים "נפשי החזקה והפקחת", מדברים לנפש היהודית, ומחזקים ומעוררים אותה לזכור את תפקידה ואת עוצם כוחה אל מול הניסיונות לעבודת הבורא. לאחר מכן המשיכו בשירי רגש נוספים בהם: וכי ידיו של משה, און ברסלב ברענט א פעייר. הגלה נא, כי כל מגמתי, על זה היה דווה ליבנו, אני מאמין. עם סיום שירת קבלת האמונה המרטיט את הלב החישו וניגנו את הבקשה הנוראה 'רחם בחסדך' בציפיה לגאולה הקרובה בב"א.
בשעה 22:40 השתרר שקט מוחלט בדביקות עצומה בעצימת עיניו הטהורות ובקול הולך וחזק, מורינו הרב שליט"א החל למסור את אחד השיעורים שיחרטו לדורות בליבם של בחורי החמד. הרב שליט"א החל לדבר מתורה נ' על מעלת הניגונים שע"י זה מתקבלת התפילה, וצריך שלב האבן יהפוך למים וזה רק על ידי הצדיק האמת. וחיזק רבות מלימוד התורה בעיון בפרט לקראת ימי בין הזמנים שאז במקום להתרפות בתורה אפשר ללמוד בשאת עוז ואף בלילה מכיון שאין את סדרי הישיבה. לאחר מכן עסק בפרשת השבוע – חוקת מהשרף ואמר שכל העניין זה להרים את עניו כלפי מעלה. והוסיף לומר שכל זה מחמת חטא לשון הרע והזהיר בזה עד מאוד. לאחמ"כ דיבר על עניין המחלוקת דקרח ועדתו ואמר שמובא בספה"ק כי בעת המחלוקת לא נשאר למשה אף לא מניין אחד, ואמר שבכל דור ודור יש קרח.
בהמשך ביאר את דברי המשנה – "קל כנשר" הוא שלא יתבלבל אדם מעניין הצדיק, "עז כנמר" שיקום לתפילה מוקדם וירוץ לתפילה עם הצדיק. עוד חזר לדבר מימי בין הזמנים המשמשים ובאים וחיזק שצריך לנצל את הלילות כשאין את סדרי הישיבה ללימוד התורה, והביא את הרמב"ם שעיקר הלימוד הוא בלילה וכמובא בתורה ג' בליקו"מ. בהמשך דיבר באגדות הש"ס והביא את המעשה מאבא תחינא חסידא שהשמש נעצרה בעבורו, וכן הוסיף לומר שמעשה "שמש בגבעון דום" עם יהושע אירע בג' תמוז. והחל לדבר מגדולת היום ג' תמוז שאז הוא יום היאצרייט דהרבי האחרון מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון זיע"א. וסיפר בגדולתו על כך היה יושב ארבע עשרה שעות ביממה ולא היה מוזיז את עיניו מהגמרא אף לא לשניה אחת!
לקראת סוף השיעור הביא בעניין בכיותה של אמא, ואמר שכה גדול זה דמעות של אמא, אפילו של אמא גויה כמו שרואים אצל אם סיסרא שכתוב "ותייבב" שבכתה מאה בכיות, ועל כן צריכים מאה תקיעות בכל שנה בראש השנה לבטל את בכיותיה. תוך כדי הדברים חיזק רבות בעניין לימוד הגמרא והביא מקורות רבים מליקוטי מוהר"ן על כך שכל העניין של רבינו הקדוש הוא אך ורק לשבת וללמוד גמרא ש"ס בעיון. לאחמ"כ עסק בעניין שבע הנערות שהיו למרים הנביאה כשירדה עמם לטבול ומצאה את משה בתיבה ומהסודות שיש בעניין. בסיום השיעור חזר לעניין גודל הדיבור והשירה בו החל את השיעור ושזר זאת לפרשת השבוע – חוקת בכך שמשה היה צריך להוציא מים מהסלע על ידי דיבור והיה בזה הבדל מ"קח את המטה" שבפרשת בשלח ששם נבקע הים. כי העיקר הוא הדיבור והשירה.
לאחר קרוב לחצי שעה של דיבורי אש קודש מורינו הרב שליט"א קם מכסאו ויצא לקול שירת "וכי ידיו של משה עושות מלחמה…" עשרות בחורי החמד שרשמי ההוד של דברי אלוקים חיים נכנס היטב בליבם. יצאו מחוזקים ביותר לקראת סוף זמן קיץ ובפרט בהתחזקות יתר בצעידתם מוכנים אל ניצול עד תום דימי בין הזמנים כל דקה ורגע ללימוד התורה הקדושה לעשות רצון קונם בקיום דברי הצדיק המבוררים היטב בשיעור אש הלהבה שזכו לו.
