שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
ההשפעות של פסח ממשיכות עד פסח שני ○ כל מה שנתחדש פסח שני זה רק בזכות שבקשו אותו וצעקו למה נגרע ○ הסיבה שלא רצו להטהר לפסח ראשון זה כי נתחדשה ההלכה שצדיקים במיתתם אינם מטמאים
הפסח ממשיך עד פסח שני
כל שבעת ימי הפסח את זה אומר האר"י שזה ממשיך שבעה ימים אחרי פסח שני. אומר הזוהר בהעלותך: זה ממשיך שבע ימים אחרי פסח שני. שפסח שני זה הזמן שאז אפשר לבקש את כל הבקשות שבעולם הפסח ממשיך עד פסח שני. שהמלכה מחכה למלאות את כל הבקשות, המלכה לא הולכת. המלכנו את המלכה בפסח בליל הסדר זה היה סעודה מלכותית לכבוד המטרוניתא, לכבוד רחל – הגיעה רחל הגיעה השכינה. כי היה גילוי שכינה. ר' נתן ראה את השכינה הקדושה ובמורא גדול זה גילוי שכינה, מורא גדול זה גילוי שכינה זה ממש גילוי שכינה. ר' נתן התעלף הוא ראה את השכינה ממש, הוא כל פעם היה מתעלף כל סדר היה מתעלף כשאומר ובמורא גדול זה גילוי שכינה. אז ר' נתן זכה לגילוי שכינה ממש וכל אחד זוכה לגילוי שכינה. מגיע הפסח זה למעלה מיום הכיפורים זוכים לגילוי שכינה כמו שביום כיפור נמחלים העוונות אבל זה נקרא אומר התיקוני זוהר הרבי מביא את זה בתורה מ"ט זה נקרא יד שמאל יד ימין זה נקרא הפסח א' ניסן, חודש הניסים. אז המטרוניתא היא עכשיו שערי שמים פתוחים היא מקבלת את כל הבקשות כל מה שאדם מבקש עכשיו בפסח זה נמשך לפסח שני ועוד שבעה ימים אחרי פסח שני זה ממשיך וממשיך וממשיך ול"ג בעומר נכלל בזה.
בזכות שבקשו אז התחדש פסח שני
כדי שיהיה פסח שני צריכים לבקש פסח שני ה' אמר אם יבקשו פסח שני יהיה להם פסח שני אדם צריך לבקש כדי אז אם הוא מבקש מחדשים לו הלכה כתוב שכל יום מתחדשת הלכה כל יום אז כתוב שכל הזמן יצרו של אדם מתגבר עליו אז כל יום מחדשים לו הלכה חדשה אדם צריך לבקש שיחדשו לו הלכות עם ישראל ביקש אז ה' חידש להם הלכה וכך כל יום כתוב שיש הלכה שמתחדשת ואברהם ידע את כל ההלכות שהתחדשו עד סוף כל הדורות כתוב שאברהם אבינו ידע את ההלכות כתוב ב-וירא הוא ידע את כל ההלכות שהתחדשו הוא ידע כל יום איזה הלכה מתחדשת כל יום כי ה' מחדש כל יום הלכה חדשה ואדם אם הוא יבקש והוא יתפלל והוא הולך ללמוד 8 שעות גמ' אז מחדשים לו.
כל הפסח שני זה בזכות למה נגרע
פסח שני לא יכול להיות אם לא מבקשים את זה, כל העניין של פסח שני כשמבקשים. יש דברים שאם אדם לא יבקש אותם הוא על ידי שביקשו התחדשה הלכה. זה הלכה שרק שמבקשים ואומרים למה נגרע וצועקים למה נגרע. וגם בנות צלופחד צעקו צעקו למה נגרע. שאדם רואה שכולם מצליחים וכולם פותחים כוללים. וכולם תלמידי חכמים וכולם לומדים. הוא צועק למה נגרע. אפילו שלא מגיע לו על ידי ה'למה נגרע' מזכים אותו. אם אדם צועק למה נגרע אז הוא מתחיל ללמוד ש"ס, מתחיל ללמוד חושן משפט, מתחיל ללמוד לפתוח ישיבה, הוא צועק למה נגרע. יכול להיות שלך אין את השכל לך אין את המזל, לך אין את המזל של עשירות, אבל אתה צועק למה נגרע עם צעקה למה נגרע אתה עושה כלי בשביל שפע חדש לגמרי שאפשר להשפיע לך עשירות, ולפתוח כולל ולפתוח ישיבה ולקבל נחלה בארץ. אז על ידי שהם צעקו למה נגרע, בזה הם חידשו את ההלכה של פסח שני. כי אחרת היה צריך להיות גם כן סוכות שני. למה אין סוכות שני? כי שם לא צעקו למה נגרע. ובסוכות לא שייך דין של טומאה. בשבועות אין דין של טומאה. רק פה יש דין של טומאה.
ובאמת מביא אגרא דכלה הוא אומר חידוש חדש לגמרי בפרשת שמיני הוא אומר שהשאלה שלהם הייתה שקברי צדיקים אינם מטמאים. כי מה הם לא יכלו להיטהר? הרי זה כבר בא' ניסן, זה היה הסיפור [נדב ואביהוא]. אז כולם שואלים את זה הרי בא' ניסן הם נפטרו יכלו כבר להיטהר עד ז' ניסן, יכלו להיטהר וכבר היה פרה אדומה, והיזו על כולם הרי את הפרה כבר שרפו בב' ניסן, אז זה כבר בח' ניסן הם כבר יכלו להיטהר. אלא הם החזיקו שנדב ואביהו לא מטמאים, הם ידעו את ההלכה שצדיקים לא מטמאים. הם החזיקו את ההלכה שקברי צדיקים לא מטמאים ואפשר לגעת אפילו בנפטר אפילו לכהן מותר לגעת בנפטר. אז עכשיו כשהגיע ערב פסח רצו לדעת אם זה אמת אם הם פסקו נכון אז ה' אומר "איש כי יהיה טמא" הוא לא דיבר אליהם. איש כי יהיה טמא והיה בדרך רחוקה, איש אם יהיה לא עליכם. הם היו טהורים. התחדשה ההלכה איש כי יהיה טמא.
אז את כל זה מביא כאן האגרא דכלה בפרשת שמיני ההלכה הייתה לגבי כלל ישראל איש כי יהיה טמא. לא לגביהם לא אתם צריכים לטבול איש כי יהיה טמא אבל אתם עצמכם אתם טהורים אז הם הלכו לברר את ההלכה אז ה' אמר אתם טהורים.
וזה כל העניין של פסח שני שאדם צועק למה נגרע, אז הוא יכול לחדש הלכות, הוא יכול לחדש הלכות. והוא עושה כלים להמשיך קדושה חדשה לגמרי. אז המשיכו קדושה חדשה. כי לכן בסוכות זה לא שייך. כי בסוכות לא שייך טומאה אז אין סוכות שני. ובשבועות גם כן לא שייך טומאה אז אין שבועות שני.
נדב ואביהוא לא מטמאים
השאגת אריה מקשה על הרמב"ם שפוסק את הדין המובא בגמ' פסחים (צג:) איזהו דרך רחוקה מן מודיעין ולחוף, וכמידתה לכל רוח, והגמרא אומרת שזה מרחק 15 מיל, הרמב"ם בהלכות קורבן הפסח (פרק ה' הלכה ט') פוסק איזה נקרא דרך רחוקה, מי שרחוק מירושלים 15 מיל, יוצא שכל אלה שגרים מחוץ לירושלים אין להם חיוב של קורבן פסח, כל זמן שהם לא בתוך 15 מיל של ירושלים. הוא יכול לחייב את עצמו אם הוא בא לירושלים. וקשה מאיפה לקחו את הדין הזה מהתורה, את החידוש הזה ש-15 מיל יש את החיוב של קורבן פסח. אפשר לתרץ את זה עפ"י הזוהר (ח"ב שמות דף ה') שכותב שקדושת מערת המכפלה היא משפיעה 3 פרסאות סביב, וכמו שאומרת הגמרא (מכות יא) על ר' יהושע בן לוי שאליהו הנביא לא בא לבקרו יום אחד, ושאל אותו מדוע, אמר לו כי נהרג ב-3 פרסאות שלך ילד. בן אדם נותן את הדין כאשר מישהו נהרג בשטח שלו, כי הוא היה צריך להגן על מקומו, ששום אחד לא יהרג, אם הוא היה מתחזק בשמירת עיניים לא היה קורה שום דבר. אז רואים ש-3 פרסאות זה נקרא בתוך העיר, וכל חיוב המצוה זה רק בירושלים.
וזה הסבר הספק של משה בדין פסח שני, הרי ידע את הדין הזה של פסח שני, מה היה הספק שלו? המהר"ל מפראג מסביר את זה עפ"י תוס' בקידושין (דף ל"ז) שכל המצוות שנהגו עם ישראל במדבר לא היה להם חיוב על המצוות שנהגו בא"י, אבל זה היה חינוך, כמו שבמקושש אומר רש"י (במדבר לג) שהוא היה בשבת שניה, איך שנצטוו על השבת מיד הוא חילל את זה, כדי להראות לעם ישראל שיש עונש, שלא יחשבו שהחיוב הוא רק בא"י, והספק של משה היה בדין פסח, היות ולא נתחייבו בכלל בני ישראל על קורבן פסח, שזה רק בא"י, בירושלים, אם כן דין פסח שני שהיה עפ"י הדיבור היה רק על א"י, שמי שלא עשה את הפסח יש לו היתר של פסח שני, אבל במדבר, שבכלל אין חיוב על פסח הראשון, ורק עשו את זה מתורת חינוך אז איזה חיוב יש כאן, ואגרא דכלה מתרץ "טמאים לנפש אדם", הרי הגמרא אומרת שהטמאים היו אלו שהתעסקו בקבורת נדב ואביהוא, שמשה סבר שנדב ואביהוא אולי בכלל לא מטמאים, ואם כן הם לא היו טמאים, כי הצדיק מרוב קדושתו, אפילו אחרי פטירתו אינו מטמא.
