מדוע דווקא משה רבינו הקריב ביום השמיני? מה הפירוש שנדב ואביהוא רצו לבטל את מידת אלוקים? והסוד בזה שמשה אמר לאהרון גדולים ממני וממך. חידושים ופנינים לפרשת השבוע שמיני מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א
"מֹשֶׁה זֶה צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת בִּימֵי הַמִּלּוּאִים":
כִּי עַכְשָׁיו זֶה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁזֶּה א' נִיסָן, כִּי הַיּוֹם נִקְרָא "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" זֶה בְּא' נִיסָן, זֶה מַתְחִיל בְּכ"ג אֲדָר, שֶׁאָנוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה שֶׁבּוֹנִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. שֶׁמֹּשֶׁה מֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי הִקְרִיב מֹשֶׁה", מֹשֶׁה זֶה צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת בִּימֵי הַמִּלּוּאִים. לָכֵן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי רַק מֹשֶׁה מַקְרִיב. וְהוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבֶגֶד בְּלִי אִימְרָא, בִּבְגָדִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְגָדִים שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי פָּרָה אֲדוּמָה עוֹשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן, לָכֵן זֶה יוֹצֵא בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי גַּם פָּרָה אֲדוּמָה, שֶׁזֶּה מְשַׁמְּשִׁים בְּבִגְדֵי לָבָן. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עָשָׂה אֶת הַפָּרָה אֲדוּמָה בְּבִגְדֵי לָבָן. כִּי לָכֵן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל – אַהֲרֹן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַפָּרָה אֲדוּמָה, אֲפִילוּ שֶׁגַּם אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁהָיָה אַז סְגַן הַכְּהוּנָה כָּשֵׁר, אֲבָל כָּל הָעִנְיָן שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁהִיא מְתַקֶּנֶת אֶת חֵטְא הָעֵגֶל. כִּי חֵטְא הָעֵגֶל זֶה "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי", "וַיַּפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים" בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר, כִּי בֶּאֱמֶת הַגְּזֵרָה נִדְחֲתָה רַק עַד לְת"ש. פַּרְשַׁנְדָּתָא יֵשׁ ת' קְטַנָּה פַּרְמַשְׁתָּא יֵשׁ ש' קְטַנָּה "וְתִכְתֹּב" שֶׁזֶּה ת' ש', זֶה נִדָּחָה לְה' אֲלָפִים ת' ש'. כָּל הַגְּזֵרָה שֶׁל הָמָן נִדְחֲתָה לְה' אֲלָפִים ת"ש. וְאַחֲרֵי זֶה כָּתוּב שֶׁ[עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה] שָׁנִים קֹדֶם סוֹף הָאָלֶף הַשִּׁשִּׁי אָז יִהְיֶה מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג בְּחֶשְׁוָן. כָּתוּב בְּפָרָשַׁת בָּלָק זֹהַר חָדָשׁ בְּחֶשְׁוָן יִבָּנֶה הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי אַחֲרֵי שֶׁגּוֹג וּמָגוֹג יַתְחִיל בְּחֶשְׁוָן, יִגְמוֹר בְּחֶשְׁוָן, וְאָז יִגָּמֵר הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
"נָדָב וַאֲבִיהוּא רָצוּ לְבַטֵּל כָּל דִּין שֶׁבָּעוֹלָם":
אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בְּפָרָשַׁת שְׁמִינִי "הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" נָדָב וַאֲבִיהוּא רָצוּ לְבַטֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹקִים "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" כִּי אָסוּר בִּכְלָל שֶׁיִּהְיֶה בְּשֵׁם אֱלֹקִים שֶׁהוּא דִּין רַק הֲוָיָ"ה שֶׁהוּא רַחֲמִים, כִּי אָסוּר בִּכְלָל שֶׁיִּהְיֶה דִּין, אַחֲרֵי הָעֵגֶל לֹא הָיָה שׁוּם דִּין הַיְינוּ שֶׁלֹּא נֶעֶנְשׁוּ עַל הָעֵגֶל כְּפִי שֶׁהָיָה רָאוּי לָהֶם, אֶלָּא "בְּיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי". "קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת" הָעֵגֶל שֶׁהִקְרִיב אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי בָּא לְכַפֵּר עַל חֵטְא הָעֵגֶל. כָּל הַשּׁוֹאָה כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה יוֹרִים טִילִים זֶה בָּא לְכַפֵּר עַל חֵטְא הָעֵגֶל. כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא הָיָה "כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" שֶׁרַק יִהְיֶה שֵׁם הֲוָיָה בָּעוֹלָם נָדָב וַאֲבִיהוּא רָצוּ לְבַטֵּל אֶת שֵׁם אֱלוֹקִים כִּי כָּתוּב "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹקִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי", כָּל שְׁנִיָּה שֶׁיֵּשׁ שֵׁם אֱלֹקִים בָּעוֹלָם זֶה דִּין אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְבַטֵּל אֶת כָּל הַדִּינִים עַל יְדֵי הַצַּדִּיק אֶפְשָׁר לְבַטֵּל אֶת כָּל הַדִּינִים בָּרֶגַע שֶׁמַּגִּיעִים לַצַּדִּיק אֲמִתִּי וְיוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל אֶת כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם אֵין דִּין שֶׁלֹּא מְבַטְּלִים עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי עֲקָרוֹת נִפְקָדוֹת שִׁדּוּכִים. שִׁדּוּכִים אָדָם צָרִיךְ לְהַחְלִיט 90 אָחוּז מִתְקַשִּׁים לְהַחְלִיט קָשֶׁה לָהֶם לְהַחְלִיט יֵשׁ לָהֶם מֵאָה הַצָּעוֹת לוֹקֵחַ לָהֶם מֵאָה שָׁנָה לְבָרֵר אֶת הַמֵּאָה הַצָּעוֹת כָּל שָׁנָה הֵם מְבָרְרִים אֵיזֶה הַצָּעָה לְפָחוֹת בְּגִיל מֵאָה עֶשְׂרִים הֵם יַגִּיעוּ לְהַחְלָטָה אַז זֶה גַּם יִהְיֶה טוֹב… אֲבָל הָעֲבוֹדָה שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא זֶה הָיָה לְבַטֵּל כָּל דִּין שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם דִּין שׁוּם צַעַר וְלֹא יִהְיֶה מְסָכִים עַל הַמֹּחַ הָעִקָּר "הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם מְסָכִים עַל הַמֹּחַ שֶׁמַּה שֶּׁאָדָם יִלְמַד הַיּוֹם גְּמָרָא קְצוֹת הַחֹשֶׁן הַכֹּל הוּא יָבִין אוֹטוֹמָטִית כְּמוֹ שֶׁהוּא קוֹרֵא סִפּוּר כָּל הַקְּצוֹת הַחֹשֶׁן זֶה כְּמוֹ סִפּוּר אֵין שָׁם שׁוּם בְּעָיָה כָּל דַּף הוּא חוֹזֵר מֵאָה פְּעָמִים וּמְבָרֵר וּמְפָרֵשׁ מֵאָה פְּעָמִים. (סעודה שלישית פרשת שמיני התשע"ט).
"נָדָב וַאֲבִיהוּא כָּל הַתְּשׁוּקָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה לְהִשָּׂרֵף לְמַעַן ה'":
נָדָב וַאֲבִיהוּא הָיוּ נִשְׁמוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁאֵלּוּ שֶׁטִּפְּלוּ בָּהֶם נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם "טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם", וְהַכַּוָּנָה כָּתוּב שַׁעַר הַפְּסוּקִים שֶׁהֵם הָיוּ נִשְׁמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן, הֵם הָיוּ הַסְּפִירוֹת נֵצַח וְהוֹד. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁגַּם הוּא הָיָה נִשְׁמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן , וּמַה שֶׁכָּתוּב 'וַיִּגַּע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב' אוֹמֵר הַזֹּהַר זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא, הַמַּלְאָךְ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו פָּגַע לוֹ בְּכַף הַיָּרֵךְ זֶה הָיָה נִשְׁמוֹת נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁהֵם בְּחִינַת סְפִירוֹת נֵצַח וָהוֹד שֶׁזֶּה בְּחִינַת רַגְלַיִם, נֶצַח יָמִין וְהוֹד שְׂמֹאל.
נָדָב וַאֲבִיהוּא נִפְטְרוּ 'בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה". כִּי הֵם רַק רָצוּ לְהִתְקָרֵב לַה', הֵם רַק רָצוּ לְהִשָּׂרֵף לְמַעַן ה', כָּל הַתְּשׁוּקָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה לְהִשָּׂרֵף, וְלָכֵן אָמַר מֹשֶׁה 'כֹּה אָמַר ה' בִּקְרוֹבַי אֶקָּדֵשׁ'. מֹשֶׁה אוֹמֵר לְאַהֲרֹן שֶׁנָּדָב וַאֲבִיהוּא גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ, אוֹמֵר הָאֲרִ"י הֵם הָיוּ יוֹתֵר גְּדוֹלִים מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּאִתְגַּלְיָא, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ בְּאִתְכַּסְּיָא, נָדָב וַאֲבִיהוּא הַתְּשׁוּקָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה אֵשׁ לֶהָבָה, הָיְתָה פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת, הַתְּשׁוּקָה שֶׁל מֹשֶׁה לַה' הָיְתָה מֻחְבֵּאת, אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ בְּאִתְכַּסְּיָא וְהֵם הָיוּ בְּאִתְגַּלְיָא. "כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה", עַם יִשְׂרָאֵל חָשַׁב בִּתְמִימוּת שֶׁהֵם יוֹתֵר גְּדוֹלִים, הָאֵשׁ לֶהָבָה שֶׁלָּהֶם כָּבְשָׁה כָּל גְּבוּלוֹת, הָיְתָה לָעָיִן, כָּל הָאַהֲבָה שֶׁלָּהֶם לַה' יִתְבָּרַךְ חָצְתָה כָּל גְּבוּלוֹת, וְלָכֵן הֵם הִתְעַבְּרוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁעָלָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה.(מלווה מלכה מוצש"ק שמיני התשע"ז)
השיעור עבר עריכה ואם נפלה טעות אין לתלותה ח"ו במורינו הרב שליט"א אלא בכותב "ואיתנו תלין משוגתנו".
הציור באדיבות הצייר ר' יהושע ויסמן לרכישה: www.yehoshuawiseman.com