מאמרים קשורים
היום י"ח אדר־ב' חל יוֹבֵל שנים להסתלקותו של 'המשגיח' בישיבת פונוביז' הגאון הגדול רבי יחזקאל לווינשטיין זצוק"ל. מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א היה לתלמידו בעת שנותיו כתלמיד בישיבת פונוביז' המעטירה. לפניכם קובץ אמרות מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א שנאמרו בשמו ○ ליומא דהילולא:
להרגיש שהוא אשם כשיהודים נהרגים
עכשיו רואים כל יום נהרגים יהודים, היום נהרג יהודי, וכל יום נהרגים יהודים. וכשנהרג יהודי אז ר' יחזקאל לוינשטיין היה מדבר מזה הרבה מאוד: שכל אחד ירגיש שהוא אשם, כשקורה איזה אסון ליהודי, כי אם היינו לומדים תורה כמו שצריך, אז לא היה שום שליטה לאומות העולם עלינו. "כל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ", שעבוד בגשמיות עול מלכות המידות של העכו"ם שזה בחינת עול דרך ארץ עול תורה כי לא לומדים תורה אין אנפין נהירין.
אדם שלא מתקדש ילדיו יהיו פושעים!
ברגע שאדם מתחתן והוא חושב הנה התחתנתי הכל מותר באותו רגע הוא יולד ילדים טמאים ילדי שקר בנים פושעים. אומר את זה ר' יחזקאל לווינשטיין, שילדים יהיו פושעים. לא צריך להיות אפיקורס בשביל זה, מספיק שאדם מתחתן והוא חושב גמרנו. הוא לא יודע שהכל אסור גם אחרי החתונה, הכל אסור אותו דבר! אין שום הבדל לפני החתונה או אחרי החתונה! רק יש עניין שצריכים להוריד נשמות וצריכים להוריד נשמות בקדושה וטהרה, ואחרי חטא אדם הראשון אז צריכים להוריד את הנשמות בצורה הכי טמאה שיכולה להיות, ולפעמים אדם צריך להיטמא חס ושלום עוד טומאות. כי יש לו בעיות חס ושלום, ואז הוא יולד ילדים ילדי שקר, אומר הזהר ילדים טמאים ילדים שמורדים בה', והם עושים את כל החילול ה', מורידים את הפאות ונהיים בנים ממרים לאביהם ואימם. והכל זה כי אנשים לא התקדשו!
אדם מגיע לבית שילמד קודם עם אשתו ולא יטע זמורה – לא ילך ישר לתאוותיו
אמר הזוהר שנח היה צריך להוליד את מלך המשיח, וחם שראה את זאת פחד שאם עכשיו משיח יבוא, אז יותר לא היה לו תאוות והרהורים רעים, לכן קלקל את זה. אז נח בגלל מסירות נפשו בתיבה שלא הייתה לו שום שעת מנוחה, כי יש חיה שאוכלת בשעה זו, ויש שאוכלת בשעה אחרת. זה בשקיעה וזה בזריחה. אם כן מדוע לא זכה להביא את משיח? אמר ר' יחזקאל לוינשטיין מפני שהתעסקו במטע תחילה, שאפילו שזה זמורה מגן עדן. אבל דבר ראשון היה צריך להתעסק בדברים אחרים, אבל דבר ראשון הוא נטע זמורה ליין.
אדם בא הבית הוא יושב, הוא הולך לתאוות. צריך קודם שבא בבית ללמוד משהו עם האשה מדרשים ליקוטי הלכות. ר' חיים זוננפלד היה לומד כל יום עם אשתו שעה, וחצי שעה מסילת ישרים, חצי שעה קיצור שלוחן ערוך. כתוב בספר חסדים שאדם צריך שילמד עם אשתו. רק פילפול שלא ילמד, משום שזה תיפלות. אפשר ללמוד איתה מדרשים, אגדות, הלכות, הלכות פורים. אז באמת מסביר ר' יחזקאל לווינשטיין שהפגם שלו (של נח) היה שמיד שהגיע הזמורה, מיד התעסק בה ראשונה. וזה הייתה בעיה. מה מיד מתעסק עם גפן? הוא היה צריך להתעסק עם תאנה קודם לכן. ולכן חטא עץ הדעת היה בתאנה, אדם מגיע הביתה הוא לא צריך מיד ללכת לתאוות שלו.
אומר ר' יחזקאל לוינשטיין דבר של תאוה, דבר שהוא טעים – גלידה מגישים בסוף, לא מגישים בהתחלה. דבר שהוא הכי טעים, מגישים בסוף. את הדבר הכי טעים תשאיר לסוף, אתה רץ אחרי דבר טעים, אפילו שזה מותר אפילו שזה מצוה, אתה רץ אחרי זה, אז זה יביא אותך לאסון. אתה מפסיד את [הנשמה] של משיח בן דוד. ככה מסביר ר' יחזקאל לוינשטיין 'שהתעסק במתנה תחילה' תתעסק ברימונים, יש שבעת המינים עוד שש מינים. תטע שעורה, מה אתה רץ לדבר הזה (לגפן)? אתה רץ לדבר הזה, אפילו לדבר מצוה יש בזה איזה תאוה, איזה הנאה גשמית, תשאיר את זה! כמה שיותר לדחות את זה, כמה שיותר שזה יהיה מאוחר! ובגלל הטעות הזאת אומר ר' יחזקאל לוינשטיין הוא הפסיד את הבחינה של עלי זית. "ואני כזית רענן בבית אלקים בחסד אלקים בטחתי בל אמוט" אז הוא הפסיד את הבחינה של "ואני כזית רענן" של משיח בן דוד!.
את הדברים הבטלים שאתה רוצה לדבר תדבר עם האשה תחזק תשמח ותרומם אותה
רבנו אומר: רבי אליעזר אומר 'משבח אני את העצלנים ברגל', שבחג צריך להיות בבית, לשמח את האשה, ועי"ז זוכים להקבלת פני רבו ברגל. ע"י שהאדם משמח את אשתו, עי"ז מאיר לו האור של רבינו. בחג אז זה הזמן לפייס את האשה על כל השנה, לשתות איתה תה ולאכול איתה עוגה. מה האשה רוצה כבר? היא רק רוצה שתשתה איתה כוס תה ותאכל איתה עוגה. אם אתה לא יכול לעשות את זה אז תבוא פעם ביומיים. ובחג זה הזמן לפייס אותה. לצאת איתה לטיולים, לנסוע יום אחד לקבר רחל, יום אחד למירון, יום אחד לחברון, יום אחד לדן בן יעקב, ויום אחד שהיא תלך עם המשפחה שלה לטייל. אם יטייל עם אשתו בחג, אח"כ חצי שנה יהיה לו חופש. וע"י שמשמח את אשתו ברגל, עי"ז דווקא מקבל פני רבו ברגל. וע"י האשה ניצל מגאוה. כל החתונה זה הכל לשבור הגאוה, כי כשהוא לבד הוא בגאוה. הוא חושב שהוא כמו הקב"ה, כמו שה' יחיד בעליונים כך הוא יחיד בתחתונים. ולכן מתחתנים, לשבור הגאוה. והאשה היא היחידה שבאמת יודעת מי הוא. אנ"ש היו מפרשים על מה שכתוב בזמירות יום שבת "וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ, דַּהֲוַת פְּרִישָׁא", שהאשה היא מפרשת לבן אדם מה שהוא. כשהייתי בפוניבז' שמעתי בשם ר' יחזקאל לוינשטיין שהיה אומר שהדברים בטלים תדבר עם האשה. ש[הרי] למה אדם מגיע מאוחר הבית, ב-12? כי מדבר דברים בטלים מ-10 עם החברים שלו. אז שאת הדברים בטלים האלה תדבר עם אשתך!.
מעשיו מרובים מחכמתו שמקיים מה שלומד!
אז כדי להביא את הגאולה זה רק ע"י לימוד התורה. "ביום ההוא ישליך אדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו" כדי לימוד התורה זה "רוח אפינו משיח ה'" אז אדם זוכה ל"רוח אפינו משיח ה'" שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם. … כל בנין הבית זה תלוי בדעת, תלוי בשכל, "ברוב חסדך אבוא ביתך" "ברוב חסדך" זה לימוד התורה "והדעת הוא בחינת בית" כל הדעת זה הבית. אדם יש לו דעת – ר' יחזקאל לוינשטיין כותב מה פירוש אם חכמתו מרובה ממעשיו דומה לאילן ששורשיו מועטים וענפיו מרובים, באה רוח ועוקרתו. ומי שמרובים מעשיו מחכמתו דומה לאילן ששרשיו מרובים וענפיו מועטים, שבאות כל רוחות שבעולם ולא יכולים לעוקרו מחכמתו? מה שייך מעשים בלי חכמה? אומר ר' יחזקאל לווינשטיין מעשים זה רק שיש רוח חכמה במעשים, מה פירוש המעשים, שמה שהוא לומד הוא מיד מקיים. הוא לומד לבוא מוקדם, הוא לומד ענוה הוא לומד שלימוד התורה זה העיקר, הוא מקיים את זה. אם אדם לומד לימוד תורה זה העיקר, והוא לומד תורה הוא מגיע ב־9 וחצי, אז מעשיו מרובים מחכמתו. אומר ר' יחזקאל לוינשטיין לעשות את המעשים זה מעשים של חכמה. צריך לראות את החכמה במעשים! כשרואים את החכמה במעשים אז אפשר לדעת, שרק ע"י לימוד התורה, יבנה ביהמ"ק הוא יודע שהמעשים פירושו שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה. התורה מעשה, לימוד התורה – המעשה הוא לימוד התורה, שלא ילמוד תורה כמו זה שרק לומד תיאוריה. אלא לימוד התורה זה למעשה! אז זה נקרא שהדעת הוא בחינת בית, הדעת זה הבית. אדם לומד תורה הוא לומד תורה יום ולילה, אז הדעת הוא בחינת בית. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה מי שיש בו דעה כאילו נבנה ביהמ"ק בימיו. אם אדם רוצה לבנות ביהמ"ק, כל אחד רוצה שיבנה ביהמ"ק, זה רק ע"י לימוד התורה. ע"י לימוד הגמרא בעיון, רק זה יכול לבנות את ביהמ"ק. זה מה שמביא כאן בתורה ע"ב, חלק ב' שהבית יבנה רק ע"י לימוד התורה.
האמונה בה' מתחילה אחרי החתונה
אל תאמין בשום דבר! אף אחד לא יעזור לך! חוץ מה', אף אחד לא יעזור לך! אין "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" – תאמין רק בה'. עד עכשיו היית בחור, הכל הלך לך. עכשיו גמרנו עכשיו אתה צריך להתכונן לחיות באמונה. ר' יחזקאל לוינשטיין היה אומר בפוניבז' שהאמונה מתחילה רק אחרי החתונה! כשאני נהייתי חתן עברתי לפוניבז', כשאני הייתי חתן למדתי בפוניבז', מיד אחרי האירוסין. אז אמרו שר' יחזקאל אמר שאמונה ובטחון מתחיל אחרי החתונה. לפני החתונה יש כסף, אין כסף, נוסעים בטרמפים, נוסעים ככה, אוכלים פה, אוכלים שם. עכשיו [לאחר החתונה] מתחיל עבודת הבטחון והאמונה!. אז "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני" [פירושו] אל תאמין באף אחד חוץ מהקב"ה!
