מה קרה כשהנשים הביאו את המראות לבנות את המשכן? ומדוע נדב ואביהוא לא רצו ליטול ידיים מהכיור? וכיצד הנשיאים הביאו אבנים מגן עדן אם צריך להיות "ועשו משכן"? חידושים ופנינים לפרשת השבוע ויקהל מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א
"מַרְאוֹת הַצֹּבְאוֹת":
"וַיָּבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כָּל נְדִיב לֵב" (שְׁמוֹת לה, כב) הַגְּבָרִים בָּאוּ בְּחָמֵשׁ בְּשֵׁשׁ אָמְרוּ רָצִיתִי לְהַגִּיעַ בַּנֵּץ, הַנָּשִׁים כְּבָר הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹשׁ. לָכֵן זֶה "מַרְאוֹת הַצֹּבְאוֹת" (שָׁם לח, ח) שֶׁאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר שֶׁכָּל אֶחָד יָבִיא אֶת תְּרוּמָתוֹ לִבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן, וְהָבִיאוּ הַנָּשִׁים אֶת הַמַּרְאוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיוֹת מִנְּחֹשֶׁת חֲלָקָה, מֹשֶׁה אוֹמֵר לָקַחַת קְרָשִׁים לִשְׁבֹּר לָהֶם אֶת הָרַגְלַיִם, כָּל אַבָּא יִקַּח קְרָשִׁים יִשְׁבּוֹר אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁל בִּתּוֹ וְאִשְׁתּוֹ עַל שֶׁהֵבִיאוּ כָזֶה דָּבָר טָמֵא לִבְנוֹת בּוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁעָשׂוּי לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְאָז יוֹצֵאת בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת לוֹ מֹשֶׁה מֹשֶׁה אַתָּה לֹא רוֹאֶה אַתָּה לֹא מֵבִין, זֶה חָבִיב עָלַי מֵהַכֹּל, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה אֶת הַבַּת קוֹל חָזַר בּוֹ, מֵהַמַּרְאוֹת הָאֵלּוּ עָשׂוּ אֶת הַכִּיּוֹר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת" (שָׁם). וְנָדָב וַאֲבִיהוּא בְּנֵי אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ אֶת הַבַּת קוֹל אוֹמְרִים, מַה קָרָה לַדּוֹד שֶׁלָּנוּ – מֹשֶׁה? הוּא הִשְׁתַּגֵעַ? מַתְחִיל לְהָבִיא מַרְאוֹת? הֵם לֹא נָטְלוּ יָדַיִם מֵהַכִּיּוֹר, חַס וְשָׁלוֹם! שֶׁהֲרֵי הֵם נַעֲשׂוּ מִדָּבָר טָמֵא. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוֹאֵס בָּהֶם גַּם נָדָב וַאֲבִיהוּא מָאֲסוּ בָּהֶם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, זֶה חָבִיב עָלַי מִן הַכֹּל, אֲבָל נָדָב וַאֲבִיהוּא לֹא שָׁמְעוּ אֶת הַבַּת קוֹל, הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהֵם יוֹתֵר חֲכָמִים מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, הֵם הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהֵם יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ. וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ אֶת הַבַּת קוֹל שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה בְּשִׁבְחָן שֶׁל אוֹתָן מַרְאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסּוּף תַּנְחוּמָא פִּקוּדֵי, שֶׁיָּצְאָה אַחַר שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לָקַחַת קְרָשִׁים לִשְׁבֹּר לַנָּשִׁים אֶת הָרַגְלַיִם, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁזֶּה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל.
וְזֶה הַפָּרָשׁוֹת וַיַּקְהֵל פְקוּדֵי וּתְרוּמָה תְּצַוֶּה זֶה – שֶׁמַּעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן מוּבָא פַּעַם אַחַת בְּפָרָשׁוֹת תְּרוּמָה תְּצַוֶּה, וַיַּקְהֵל זֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאַחֲרֵי זֶה פְקוּדֵי יֵשׁ לָנוּ עוֹד שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. כִּי הַמִּשְׁכָּן זֶה הַכֹּל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי לְחַבֵּר אֶת הַפִּשְׁתָּן אֶת הַשֵּׁשׁ, כָּל חוּט זֶה שֵׁשׁ, לוֹמְדִים מֵהַשֵּׁשׁ, הַשֵּׁשׁ זֶה גַּם בּוּץ גַּם פִּשְׁתָּן, וְיֵשׁ בַּמְּגִלָּה "רִצְפַת בַּהַט 'וָשֵׁשׁ' וְדַר וְסֹחָרֶת" (אֶסְתֵּר א, ו) כִּי בְּפוּרִים כָּל אֶחָד מְקַבֵּל רִצְפָּה מִיַּהֲלוֹמִים, וְ'רִצְפַּת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת' כָּל הָרִצְפָּה הָיְתָה מְאִירָה כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ.
אִם רוֹאִים שֶׁהַפָּנִים מְטֻשְׁטָשׁוֹת מִיָּד לֵךְ הַבַּיְתָה תַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה
מֹשֶׁה בָּנָה אֶת הַמִּשְׁכָּן כָּל אֶחָד הֵבִיא אֵיזֶה נֶזֶם, עָגִיל, טַבַּעַת, כָּל עַם יִשְׂרָאֵל 60 רִבּוֹא אֶחָד הֵבִיא אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁל אִשְׁתּוֹ, אֶחָד הֵבִיא אֶת הֶעָגִיל שֶׁל אִשְׁתּוֹ, אֶת הַנֶּזֶם שֶׁל אִשְׁתּוֹ, שַׁרְשֶׁרֶת. עַד שֶׁכְּבָר לֹא נִשְׁאָר שׁוּם דָּבָר ,הֵבִיאוּ אֶת כָּל הַתַּכְשִׁיטִים, הֵבִיאוּ אֶת כָּל הַזָּהָב, לֹא נִשְׁאָר שׁוּם זָהָב. בַּנָּשִׁים לֹא מָחוּ, הַנָּשִׁים הִמְשִׁיכוּ לְהָבִיא כָּל הַזְּמַן, כְּבָר לֹא נִשְׁאָר זָהָב. טוֹב, הִתְחִילוּ לְהָבִיא מַרְאוֹת. אֶת הַכִּיּוֹר עָשׂוּ בְּ"מַרְאוֹת הַצֹּבְאוֹת".
מַרְאוֹת זֶה הַדָּבָר הֲכִי יָקָר וַהֲכִי בָּזוּי, כִּי אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה יוֹתֵר מִשְּׁתֵי דַּקּוֹת. אִשָּׁה צְרִיכָה לָדַעַת שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים בַּמַּרְאָה יוֹתֵר מִשְּׁתֵי דַּקּוֹת. אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּמַּרְאָה? אַרְבַּע שָׁעוֹת אֶפְשָׁר לִגְמוֹר פַּעֲמַיִם אֶת הַתְּהִלִּים! אָז אִשָּׁה שָׁאֲלָה אֵיךְ יִהְיֶה לִי זְמַן לְהַגִּיד תְּהִלִּים? תִּסְתַּכְּלִי פָּחוֹת בַּמַּרְאָה, אַז יִהְיֶה לְךָ זְמַן בִּמְקוֹם אַרְבַּע שָׁעוֹת, שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת…
אַז הַמַּרְאוֹת זֶה הַדָּבָר הֲכִי בָּזוּי, אֲבָל מִזֶּה בָּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן! דַּוְקָא מֵהַמַּרְאוֹת!! אַז נָשִׁים הֵבִיאוּ מַרְאוֹת, וּמֹשֶׁה נִבְהַל מַה נִּבְנֶה מִשְׁכָּן מִמַּרְאוֹת?! מַרְאָה זֶה הַדָּבָר הֲכִי בָּזוּי, הֲכִי מְגֻנֶּה. ה' אָמַר אֲנִי רוֹצֶה דַּוְקָא מֵהַמַּרְאוֹת!. מֵהַמַּרְאוֹת בָּנוּ אֶת הַכִּיּוֹר, וְכָל מִי שֶׁמֵּבִיא קָרְבַּן, הוּא נֶעֱמַד מוּל הַכִּיּוֹר. הַכִּיּוֹר הָיָה עָשׂוּי מִמַּרְאוֹת, אִם רוֹאִים שֶׁהַפָּנִים מְטֻשְׁטָשׁוֹת, מִיָּד לֵךְ הַבַּיְתָה תַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, תָּבוֹא עוֹד פַּעַם. אִם הַפָּנִים מְטֻשְׁטָשׁוֹת סִימָן שֶׁהַתְּשׁוּבָה לֹא הִתְקַבְּלָה. אָדָם בָּא לָעוֹלָם שֶׁהַתְּשׁוּבָה תִּתְקַבֵּל, בְּלִי תְּשׁוּבָה ה' לֹא מְקַבֵּל אֶת הַקָּרְבָּן!. "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה" (יְשַׁעְיָהוּ א, יא) מָה אַתֶּם מְבִיאִים לִי קָרְבָּנוֹת? כָּל הַיּוֹם קָרְבָּנוֹת? תַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה! אַל תַּעֲשׂוּ עֲבֵירוֹת! תִּתְנַהֲגוּ בִּצְנִיעוּת, תִּמְאֲסוּ בַּעֲבֵרוֹת, תִּמְאֲסוּ בָּזֶה, זֶה דָּבָר מַגְעִיל! הֲכִי מַגְעִיל זֶה עֲבֵירָה! תִּמְאֲסוּ בָּזֶה!. ה' אוֹמֵר אַתֶּם מְבִיאִים לִי קָרְבָּנוֹת? קֹדֶם תַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, תַּפְסִיקוּ לַעֲשׂוֹת עֲבֵירוֹת.
בֵּית מִקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ עַל יְדֵי הַזְּמִירוֹת
וּבְתַרְגּוּם אוֹמֵר שֶׁהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ אֶת הַכֹּל מִגַּן עֵדֶן, אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים הַכֹּל הַכֹּל, הָלְכוּ לַפִישׁוֹן וְהֵבִיאוּ אֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַבְנֵי הַשֹּׁהַם אַבְנֵי הַחֹשֶׁן תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֶה וְאֶת הַקְּטֹרֶת. הַתַּרְגּוּם אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל הֵבִיאוּ מִגַּן עֵדֶן. שׁוֹאֲלִים הַכֹּל צְרִיכִים שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה מַעֲשֵׂי אָדָם הֲרֵי הֵבִיאוּ אֶת זֶה מִגַּן עֵדֶן הַכֹּל. שׁוֹאֵל הַסְּטַיְפְּלֵר אִם יֵרֵד בֵּית מִקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ אַז יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וְקָשֶׁה הֲרֵי צְרִיכִים 'וְעָשׂוּ מִשְׁכָּן', הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ זֶה וְעָשׂוּ מִשְׁכָּן וְאִם יֵרֵד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ אֵיךְ יִתְקַיֵּם וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ? אֶלָּא זֶה הַזְּמִירוֹת, הַרֶבֶּ'ה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי הַזְּמִירוֹת בּוֹנִים מִשְׁכָּן, אֲפִילוּ שֶׁיֵּרֵד בֵּית מִקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ אֲבָל הוּא יֵרֵד בִּזְכוּת הַזְּמִירוֹת עַל יְדֵי הַזְּמִירוֹת נִהְיָה 'וְעָשׂוּ מִשְׁכָּן'!.
השיעור עבר עריכה ואם נפלה טעות אין לתלותה ח"ו במורינו הרב שליט"א אלא בכותב "ואיתנו תלין משוגתנו".
הציור באדיבות הצייר ר' יהושע ויסמן לרכישה: www.yehoshuawiseman.com