שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
החיזוק היומי – כל נשיאי השבטים במרגלים היו ענווים, אבל לא רצו לוותר על המתנות במדבר ולכן טעו
יום ו', ט' אייר תשפ"ד
אומר האר”י הקדוש שהתוכנית היתה להרוג את יהושע בן נון.
בני ישראל אמרו שיהושע בן נון הוא הבעיה – הכל כבר בסדר הבעיה זה הצדיק. התלמיד של משה זה הבעיה, הוא עושה את כל הבעיות.
בני ישראל לא רצו להיכנס לארץ ישראל. הם אמרו, משה הוא “ציוני” הוא רוצה להיכנס לארץ ישראל, זה בעיה צריכים לחסל אותו.
כתוב בשער הפסוקים להאר”י הקדוש שכל התוכנית היתה – איך מחסלים את יהושע. ארבעים יום הוא ירדם רגע, הוא לא ישים לב.
"מִי וָמִי הַהֹלְכִים" (שמות י ח) גימטריה יהושע. יהושע גימטריה 391, ו”מִי וָמִי הַהֹלְכִים" גימטריה 216. אומר בעל הטורים שלא אומרים יהושע, אלא אומרים בן נון. אם אומרים בן נון אז זה יוצא בדיוק.
'בן נון’ עם ’כלב', או להגיד ‘כלב’ ‘ובן נון', צריכים להוסיף ’ו'.
משה לא ידע את סוד הוָוִים, "וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים (שמות לח כח). סוד הוָוִים (קץ הגאולה) נעלם לו, כי ה- ‘ו’ זה כבר בעתיקא. הוָוִים זה בעתיקא ואת זה משה לא יכל להשיג.
עכשיו אנחנו לומדים גמרא סוטה (לד ע"ב), מה קרה שכלב שתק (במרגלים)? הרי יהושע כן דיבר ורצו להרוג אותו. אמרו לו, אתה מדבר, אתה פותח פה? בא נהרוג אותך, נפתור את הבעיה.
אומר האר”י הקדוש שפה היתה ממש תוכנית שלימה איך לחסל את יהושע בן נון.
"וכדי חמא משה ענוותנותיה של יהושע" (תרגום יונתן על במדבר י”ג ט”ז), איזה ענווה? מה ענווה? הרי כל נשיאי השבטים במרגלים היו ענווים! סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל (לְמַטֵּה אָשֵׁר) זה ענווה. נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי (לְמַטֵּה נַפְתָּלִי), נַחְבִּי, כי הוא מתחבא. זה הכל שמות קדושים, רק שהם לא רצו לותר על המן (שקיבלו חינם במדבר), לא ויתרו גם על הענני כבוד (שיפסקו עם הכניסה לארץ), ולא ויתרו על בארה של מרים.
אבל האר”י כותב בשער הפסוקים (פרשת ויצא) את סדר מדרגתם של העשרה בנים. מעיד רבי חיים ויטאל, שמעתי ממורי ז”ל, זְבֻלוּן (הכי גבוה) מגיע לכתר, אחרי זְבֻל נמצא יששכר בחכמה.
והשאלה למה דווקא זְבֻלוּן מגיע לכזה מקום גבוה עד לכתר? הוא בסה”כ היה סוחר, סוחר מצליח, עובד בנדל”ן, מוכר קצת תאנים, קצת רימונים. כי על זבולון כתוב, "יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי" (בראשית ל כ), זְבֻל, "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ" (מלכים א ח יג), הוא בזְבֻל – זְבֻלוּן מביא את כולם לבית המקדש, הוא מביא את כל אומות העולם לבית המקדש.
ו
