לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א – אתמול לאחר תפילת מעריב יום שני פרשת ויקהל ליל כ"ה אדר־א':
"כל יום זה מאה הרוגים, כולם צריכים ללכת ארוך, כל הבנות. כל הבנים מכנסיים רחבות, לא צרות. אסור לראות [את ה]רגליים. מיכל העיפה את דוד מהבית [על כך שפיזז מול ארון הברית והתרומם מעילו]. גלגלה אותו מכל המדרגות. נתנה לו כזה בעיטה, כזה פראסק. שמעו את זה עד כאן.
כמו אחשוורוש קיבל פראסק מהמלאך, מסכן, כמה בכיתי בשבילו. שמעו את זה עד אומן את הפראסק הזה. אחרי שהוא ראה שהשרביט התארך מאתיים אמה, הוא אמר [ש]הוא לא מתפעל מניסים. הוא נגד שובו בנים, הוא החרים את שובו בנים שמאמינים בניסים. הוא אמר, הוא לא מאמין בניסים, הוא רוצה את הדין. "יקוב הדין את ההר". ואז בא מלאך, נתן לו כזה פראסק, כולם שמעו את הפראסק [ואז הסכים שלא להרוג את אסתר המלכה על אף שנכנסה שלא כדת].
כי כל אחת צריכה להאריך את השמלה, בין חצאית בין שמלה, כל יום יש שמלות חדשות, זה לא משנה איזה שם יתנו לשמלה; חצאית, או שמלה, זה לא משנה. חייב להגיע עד הקרסול. אם לא נהרגים כל רגע עוד מאה חיילים, לשבור את השאומי. ואז כל בת תהיה מוקפת בלהבות אש, כמו דבורה הנביאה אשת לפידות. שברה את השאומי, והייתה מוקפת בלהבות אש!".