לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א – אתמול לאחר תפילת מעריב יום שלישי פרשת תצווה ליל י"ב אדר־א':
"אז אהרון הכהן היה צריך למסור את הנפש ולקפוץ לתוך האש, כמו אברהם אבינו שקפץ לתוך האש. אברהם אבינו מאוד כעס שהוא לא נשרף, הוא אמר למה לא נשרפתי? מה חטאתי מה פשעי?.
כמו ששואל יעקב אבינו ללבן; "מה חטאתי ומה פשעי כי דלקת אחרי" אפילו מחט לא מצאת! אז מה אתה רודף אחרי, הוא חיפש מחט, היו מביאים מביאים לו מחט. יש לגבי שבת, יש שאלה אם זה מחט נקודה, לא נקובה. אז לאשה מותר לצאת עם מחט נקובה ואסור לצאת עם מחט לא נקובה. אז הוא חיפש מחט, הוא חיפש אצל יעקב מחט. הוא הלך באוהל רחל, באוהל לאה, באוהל האמות – בלהה זילפה.
כי האחים אמרו שמגיע לו כל הירושה, האחים היו צודקים בעצם. כמה אנחנו – שמונה אחים, לא שתיים עשרה. יוסף התווכח איתם; "והוא נער את בני בלהה ובני זילפה" הוא אמר אנחנו שתים עשרה. [אמרו לו האחים]: מה פתאום שתים עשרה? אנחנו רק שמונה. זה נפקא מינה גדולה. כי אם יעקב "ויפרוץ האיש מאוד מאוד" היה לו מיליון כבשים – מיליון עיזים, מיליון פרות, אז היה לו מיליארד מאתיים. עכשיו הוא נפטר בגיל מאה עשרים ושבע, הוא השאיר ירושה מיליארד מאתיים, אז יוסף אמר אנחנו שתים עשרה אחים, כל אחד יקבל מאה מיליון. מאה מיליון זה קצת, זה לא מספיק, בקושי שתי פיצות אפשר לקנות בזה… אבל האחים אמרו: אנחנו רק שמונה, מה פתאום מאה מיליון כל אחד? איזה שטויות אלה!?, נקנה פיצה וחצי… כמה נקנה בזה… מגיע לנו מאה חמישים מיליון. אם מחלקים מיליון מאתיים לשמונה. אומרים שדן ונפתלי, גד ואשר לא בחשבון של האחים. אז מקבלים מאה חמישים מיליון, אפשר לקנות בזה אפילו שלוש פיצות… אז במלווה מלכה יחלקו שלוש פיצות לכל אחד… אז האחים צדקו. אי אפשר לוותר על חמישים מיליון, זה לא, עוד פיצה זה המון. במיוחד במלווה מלכה, ואפשר להביא שווארמה ואפשר להביא קצת מנגל. יום העצמאות יום המנגל, אפשר לעשות קצת מנגל. יש עוד מאה חמישים מיליון, נעשה מנגל. יוסף אמר לא.
כי רבי מאיר אומר בגיטין דף מ', אומר רבי מאיר, שאם אדם כותב שטר קידושין לשפחתו. היה להם דין שפחות, היו בנות של לבן, אבל שפחות. שטר קידושין אז זה [שטר] שחרור. אז הגמרא מתקנת צריך להגיד לה "צאי בזה", בסדר אבל שטר אחד זה מספיק. לא צריך שתי שטרות, מי המציא שתי שטרות. מה פתאום שתי שטרות? למי יש שתי שטרות? שטר אחד "צאי בו" וגמרנו. יוסף אמר מה אתם רוצים מאבא שלנו? אבא שלנו אדם הכי כשר בעולם, הוא כתב שטר קידושין אז זה שטר שחרור גם כן. כי לבן כתב ליעקב אתה לא משחרר את בלהה וזילפה. כי זה היה המנהג, כל אחד היה לו שתי נשים – אחת הייתה פילגש, אחת הייתה אשה אמיתית, גבירה, מלכה, נסיכה, יושבת בקתדרה כל היום מתאפרת. והבנים של הפילגש צריכים לשרת את הבנים של הגבירה. אז לבן כתב [ליעקב] בכתובה; שאני נותן ללאה את זילפה, והיא תהיה שפחת עולם. ואני נותן לרחל את בלהה והיא תהיה שפחת עולם. ואין לך רשות לשחרר אותם, כי [אם ישוחררו, אז] מי ישרת את רחל? מה רחל תעשה ספונג'ה עכשיו? תתחיל לבשל בישולים? תעשה פיצות? שבלהה תעשה את הפיצות. ומה עם לאה היא תעשה פלאפלים? שהיא תעשה את הפלאפלים – זילפה. וזילפה הייתה נמוכה, הייתה קטנה, הייתה ילדה בת שתים עשרה, וככה יעקב חשב שהוא יתחתן עם רחל והוא יתחתן עם לאה. כי זילפה הייתה קטנטונת, פיצפונת, נמוכה. אבל הוא לקח אותה, לא חשוב. יעקב לא הסתכל, יעקב החליפו לו, בחתונה – בחופה החליפו לו את הכלה, ויעקב הוא בחיים לא פתח עינים, יעקב בחיים לא הסתכל מה נותנים לו.
כמו מירב [בת שאול] שהייתה בגימטריא משיח בן דוד משיח בן יוסף (עם הכולל). כי האשה היא מאור הגנוז, הבנות של שאול היו מאור הגנוז, שאול עצמו היה מאור הגנוז – "משכמו ומעלה", "בן שנה … במלכו" הוא לא ידע כלום, הוא בחיים לא ראו לו רגלים, לא ראו לו זה… שבר את השאומי שלו. כל בת צריכה לשבור את השאומי שלה ואז יהיה עליה עמודא דנורא, כמו דבורה הנביאה ששברה את השאומי, אז היה עליה עמודא דנורא. הייתה מוקפת באש! בלפידי אש! קראו לה "אשת לפידות". כל בת ששוברת את השאומי, תהיה מוקפת בלפידי אש. תהיה נביאה!
כמו שרח בת אשר, הייתה נביאה! כי מי שאמרה שיוסף חי, הייתה מתה על המקום! תוך שניה הוא היה מת!. היא [שרח בת אשר] אמרה אני אומרת שיוסף חי, שאני אמות! מה עשרים ושתים שנה מענים את האבא, בכאלה עינויים? יושב על הארץ, בוכה, השכינה הסתלקה ממנו, הוא לא ראה כלום. הוא לא ראה מסוף העולם ועד סופו, הוא לא ראה מילימטר הוא לא ממטר!. ושרח אמרה אני רואה כל מה שקורה, אני רואה שהוא כבר נהיה מלך. היא אמרה אני אספר לסבא שלי. אבל את תמותי על המקום, יהרגו אותך, יש נאצים, יש חמאסניקים, יהרגו אותך על המקום, אוי ואבוי אם תגלי את זה. היא אמרה; לי לא אכפת! שיהרגו אותי, שישחטו אותי! יהיה נהרות דם, לא מעניין! אני צריכה להגיד לסבא שלי שהוא יקום מהארץ, שכבר מצאו את יוסף, שהוא מלך במצרים, שיש לו שתי בנים – מנשה ואפרים. אז שרח בת אשר שהייתה מהאור הגנוז. כל אשה היא מהאור הגנוז, כל אשה הנשמה שלה זה מאור הגנוז.
לכן נשים זה גימטריא אליהו הנביא, שכל אשה היא ניצוץ מאליהו הנביא, לכל אשה יש גילוי אליהו. כמו דבורה הנביאה שהיה לה גילוי אליהו, כמו יעל היה לה גילוי אליהו. ולכן שירת דבורה יותר גדולה משירת הים! הזוהר כותב בדף י"ט עמוד ב' שירת דבורה, ותפילת חנה, יותר גדולים משירת הים. כי שירת הים היו ענני כבוד, וזה היו אבני בליסטראות, כל אבן זה שלוש טון, והעננים העיפו את זה בחזרה. כמו בר כוכבא שכתוב בגיטין נ"ו; שהיה הודף את האבנים, כל אבן שלוש טון, הודף אותה בחזרה לרומאים, והרומאים 'חפים מפשע' 'בלתי מעורבים', כל יום נהרגו שם עשרות אלפים אנשים.
כמו עכשיו בעזה נהרגו עשרים וחמש אלף מוסלמים וחברי כנסת יהודים כתבו להאג שמתעללים בחמאסניקים הורגים בלי סוף. לפיד גנץ ואייזנקוט אמרו נכון, מתעללים. היהודים… עכשיו אחד מהחברי כנסת התלונן בהאג, אז רצו להעיף אותו. אז אמרו [החברי כנסת שלא תמכו בהצעה להדיח את עופר כסיף] לא, לא, לא, מסתבר שלפיד חמאסניק, אייזנקוט חמאסניק, גנץ חמאסניק. כולם ברוך ה' מזדהים, כולם ברוך ה' מחכים שהמלחמה תגמר כבר. היא לא תגמר לעולם, כי ביידן לא מרשה לעשות מלחמות יותר הוא אומר די תפסיקו כבר. אנשים 'חפים מפשע' אנשים 'בני מיעוטים'.
אבל כל זה רק תלוי שבת תלך עם שמלה ארוכה, עד הקרסול, באותו רגע המלחמה תגמר כל בת תשבור את השאומי שלה, את הסמרטפון שלה, המלחמה תגמר ותהיה הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן!".