החיזוק היומי – "אם ראובן היה מרכיב את יוסף על כתפיו מיד היה מגיע משיח"
יום ד', י"ד אייר תשפ"ד
"בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (שמות י א), ואז פרעה אומר, "מִי וָמִי הַהֹלְכִים" (שם י ח)
מה זה "מִי וָמִי הַהֹלְכִים"?
'מי' זה 50 בגימטריה, 'ומי' זה 56, ‘ביחד 106. עם ’הולכים' יוצא 216 – גימטריה יהושע.
יהושע: שי”ן זה 300, עיי”ן זה 70, עוד יו”ד זה 380, ה”י, ו”ו זה 391, בדיוק 216 (הרב מסביר בהמשך).
אז איך יוצא "מִי וָמִי הַהֹלְכִים" גימטריה יהושע?
צריך ללמוד בעל הטורים שמסביר את זה, לעשות על (פירוש בעל הטורים) מבחנים. יש שם חידושים כאלה שאין בעולם.
בעל הטורים אומר שפרעה כבר ראה, הוא אמר, "רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם" (שמות י י), אף אחד מכם לא יכנס לארץ. משה חבל על העבודה שלך, אני אומר לך שאף אחד לא יכנס לארץ, יכנסו רק 2.
פרעה אומר למשה בדיוק מה יהיה, הוא היה גדול האיצטגנינים, המכשף הכי גדול בעולם. פרעה ידע כל מה שיהיה עוד 40 שנה, הוא ידע שאף אחד לא יכנס לארץ. אני אומר לך חבל על כל העבודה שלך.
כי היו צריכים לחכות עוד 50 שנה עד 260 – שזה 10 הויות. משה 'סָר' (260) לִרְאוֹת (שמות ג ד).
משה אמר, ריבונו של עולם איך הגאולה 'סָר' לִרְאוֹת. סָר זה 260, "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג יד) – כבר נשלם 10 אהי”ה, 210 (עשר פעמים אהי”ה), תיקנו את השם אהי”ה.
כל שבט היה צריך לתקן את השם (אהי”ה הפרטי שלו), כי היו 10 שבטים, העשר שהיו במכירה של יוסף. יוסף ובנימין לא היו במנין השבטים שבמכירה.
יוסף הרי לא מכר, הוא רק נמכר, הוא לא היה שותף למכירה, אז היו רק 10 אחים.
ראובן אמנם גם לא היה בזמן המכירה, אבל הוא היה צריך לשמור על יוסף. לכן הוא גם נחשב ב- 10 שבמכירה, ראובן מה אתה הולך? אתה הולך אז ימכרו את יוסף. תשב על הבור ובלילה שלא יראו תקח את יוסף לאבא.
ראובן היה צריך להרכיב את יוסף על כתפיו, היה בא המשיח מיד.
הרמב”ם אומר שנבנה ביהמ”ק הבית דין הגדול היו יושבים בלשכת הגזית, אז אנחנו מאמינים שהוא יבנה כל רגע. א’ שבט זה הרגע שצריך להבנות ביהמ”ק ביום שמשה ביאר את התורה. תוך 40 יום עד ז’ אדר משה גילה להם את כל התורה, כל מה שהם למדו 40 שנה הוא חזר על הכל ב- 30 יום – הצדיק יכול ללמד את כל מה שהוא לימד במשך 40 שנה, הוא מלמד עכשיו ב- 30 יום.
מ- א’ עד ז’ משה התחנן – "וָאֶתְחַנַּן" (דברים ג כג) 515 תפילות. מסביר התולדות רבי עקיבא מה זה "וָאֶתְחַנַּן", ו’ אלפים, צדי”ק ו”ו. איך הוא הגיע לתאריך הזה? מה פתאום? מה?
מובא ברבי מאוז'רוב (הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר"ן 1889- תשל"א, 26 בינואר 1971) היה האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, חבר מועצת גדולי התורה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח, 1968) הוא מסביר, אף אחד אחר לא יודע להסביר את זה. יש שמנסים להסביר, אבל אף אחד לא יודע, לכן האדם צריך לעבור על כל הספרים. כל ספר מסביר משהו אחר, מדרש אחר.
אז כאן (ברבי מאוז'רוב) באות ב' כתוב שבשנת 6 אלפים 93, מה שייך התאריך הזה? איך אנחנו מגיעים ל- 6093 שנה?
אז הוא מסביר, כמה זה "ואתחנן"? 515, זה כולם יודעים, גימטריה שירה. זה אומר שצריך להגיד שירה – אתה רוצה שהתפילה תתקבל תגיד שירה לפני התפילה. תשיר אודה לקל, תשיר קה ריבון, תשיר ידיד נפש.
בלי שירה התפילה לא מתקבלת.
אומר בעל הטורים במקום, "אתחנן", שרק ע”י שירה, ע”י שהוא שר, ע”י שירה התפילות יתקבלו. אבל ה’ אמר למשה, אתה לא יכול להמשיך להתפלל.., אז כמה זה ואתחנן? ואתחנן יוצא בדיוק 6093, למה? כי ואתחנן היה ב-ב’ אלפים תפ”ח.
תפ”ח יצאו ממצרים, אחרי 40 שנה הם הגיעו לגבול ערבות מואב, ואז היה ואתחנן, שאם הם היו נוסעים מתפ”ח עד 6093 זה בדיוק 3605 (6093-2488=3605).
3605 זה מתחלק ב- 515 (ואתחנן). אם עושים 515 כפול 7 יוצא 3605, מכוון שכל תפילה שהתפלל משה זה היה ל- 7 שנים. כל תפילה שמשה רבינו התפלל, הנה עכשיו יש כבר בעזה.., הוא התפלל על עוד 289 שנה.