החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – למה ההורים לא רצו את השידוך של רבי שמואל שפירא?
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי לא ל)
"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (במדבר יב ג)
יום ו', א' אלול תשפ"ג – מה קרה למורינו הרב ברלנד שליט"א שהתחיל ללמוד ספרי רבינו?
אלה דברי קודשו:
אדם אסור לו להסתכל על היופי, "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי לא ל) – היופי בא אחרי החתונה.
אחרי החתונה הכלה נהיית כמו שמש בצהריים, כמו הסיפור של ר' שמואל שפירא. כשרבי שמואל שפירא היה ליטאי ההורים שלו לא הסכימו לשידוך עם פרידה, כי היה לה כתם אדום על הפנים. צד שלם מהפנים היה מלא אדום כמו סלק, ההורים אמרו, עכשיו שנהיית ברלסב לא אכפת לנו.
רבי שמואל שפירא לא הסתכל, אמר, עכשיו לא אכפת לי כלום, אפילו ההורים מתנגדים אותי לא מעניין, אני רוצה את השידוך הזה.
איך שעשו את האירוסין למחרת בבוקר הכתם נעלם – כל הכתם נעלם, ראו נס ממש.
פרידה קראה את שבחי הר"ן בגיל 13 ואז היא אמרה, אני רוצה חתן כמו שכתוב בשבחי הר"ן. ככה היא קיבלה, אחד כמו רבינו ממש, מהשידוך הזה יצאו כל משפחת שפירא וכל הפרנקים.
הרבנית ברלנד כבר בגיל 16 סיימה את כל ליקוטי מוהר"ן. הרבנית סיימה שם את כל הספרים, כל מיני ספרים היו שם, משיבת נפש, שבחי הר"ן, כל זה היא כבר סיימה.
היא שאלה אותי בתחילת הנישואין לפני השביעי של פסח, כשחזרנו מחיפה ברכבת, אתה קורא ליקוטי מוהר"ן קצת? היא התחילה לבחון אותי אם אני יודע, ואני בכלל לא יודע על מה היא מדברת (הרב היה קודם ליטאי). לא היה לי ברירה, התחלתי ללמוד.
אז בשביעי של פסח פתחתי את הסיפורי מעשיות – הרגשתי כמו שוק חשמלי. פתאום אדם בשעה אחת יודע את כל החוכמות והוא בורא את היום. לומדים שע"י הצדקה בוראים את היום, איך בוראים את היום החדש ושצריך לברוא את היום עם כל החוכמות.
הצדיק בורא את היום עם כל החוכמות שבעולם, הוא יכול בשעה אחת ללמוד מה שאנשים לומדים באלפיים שנה. ולכן, "מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם" (במדבר יב ג), משה אמר, כל מה שלמדתי 80 שנה אני יכול ללמד בשעה אחת. מה שאדם למד ב- 70 שנה לומדים בשעה אחת.
היום בחמש דקות לומדים, כל מה שלמדו במשך כל ה- 6 אלף שנה כמעט. כל הנוסחאות של ניוטון ושל אריסטו ב- חמש דקות למדת את הכל.
בילדותי, בחופש הגדול סיימתי את כל חומר הלימודים, לכן בזמן הלימודים כבר לא היה לי מה לעשות. אמרתי, עכשיו נלמד גמרא תחת השולחן, עד שהמורה תפס אותי ואמר, שתלך לישיבה תלמד גמרא, אבל עכשיו אתה בבית הספר.
אמרתי, מה, אתה מצמצם לי את הגמרא? הלכתי לבית הכנסת ולמדתי שם שבוע, בכלל לא באתי לבית הספר. המורה אמר לי שאני חייב לבוא, אז כבר נשארנו עד סוף השנה, עד י"ז בתמוז – ב- י"ז בתמוז עברנו לכפר חסידים.