מדוע השמש והירח לא רוצים לזרוח בכל יום? ואיך זה קשור למה שאמר ראובן במכירת יוסף "אנה אני בא"? ועל ידי מה זוכים שכל תפילותינו יעלו? את התשובות לשאלות תמצאו במאמר היומי שלפניכם שכתב אותו הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א מלא וגדוש בחידושים נפלאים שלא שמעתם אוזן.
לפניכם המאמר המלא לקריאה ולהורדה:
"שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ" (חבקוק ג' י"א)
"ונֹגה כאור תהיה קַרנים מידו לו ושׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה" (ג, ד'), כי השמש והירח לא רוצים לזרֹח עד שתעשה דין לגוים, ולכן אומרים כל בוקר ב"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו": "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע". כי השמש לא רוצה לזרוח יותר אלא רק אם ה' ינקֹם את נקמת דם עבדיו השפוך.
ולכן כשאמר ראובן במכירת יוסף: "אנה אני בא" (בראשית ל"ז, ל'), כבר התבשר על הריגת עשרה הרוגי מלכות, ועל כל ההריגות והשואות והחֻרבנוֹת שיהיו כבר עד שיבֹא משיח בן דוד. וזה ראשי תבות של "אנה אני בא" – אל נקמֹת י־ה אל נקמות הופיע", שאנו אומרים בכל בוקר ובוקר את שירת השמש – "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".
"אל נקמות ה' אל נקמות הופיע" – כי רק כשמתקשרים לכל עשרה הרוגי מלכות, ובפרט לנשמת רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, רק אז ה' שומע את תפלותינו ויש עליה לתפילה שלנו. ורק אז נחזור לאדמה אשר נשבע ה' לאבותך, לאברהם יצחק יעקב. ואז "נתן תהום קולו רום ידיהו נשא" (חבקוק ג' י').
Loading...
Loading...