החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – "הרב'ה אומר שאין דין שאי אפשר להמתיק"
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אתָם" (דְּבָרִים ז)
יום א', י"א ניסן תשפ"ג – "אדם צריך לחיות 120 שנה".
אלה דברי קודשו:
היינו רוקדים שעות, היינו גומרים את התפילה ב 4 אחר הצהריים.
הרב'ה אומר שהעיקר זה הניגונים והריקודים, העיקר להקפיץ את העקביים (לקוטי מוהר"ן קסט: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אתָם", דְּבָרִים ז).
לכן לא אכלו לאִיזֶבֶל את הרגליים (אִיזֶבֶל בת אתבעל מלך צידונים, אשת המלך אחאב כחלק מברית הידידות שנכרתה בין מלכות צור וישראל, כפי שמסופר בספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ל"א).
איזבל הייתה גלגול של כזבי (" כזבי היא איזבל", גלגולי נשמות אות כ) ואת הרגליים לא אכלו לה (מלכים ב' ט' לו) ולא את הידיים ולא את הראש, היא הייתה מנענעת עם הראש. היא הייתה יודעת לנענע את הראש כשרקדה בחתונות, עשתה תנועות עם הידיים, עם הרגליים, עם כל הגוף.
עם הניגונים והריקודים אפשר להמתיק כל דין שבעולם, הרב'ה אומר שאין דין שאי אפשר להמתיק.
רבי נחמן מהורדנקא שאל את הבעש"ט אם אפשר להמתיק משהו, ענה לו הבעש"ט, וודאי שאפשר להמתיק, רק שאתה לא יודע.
וודאי שאפשר להמתיק, אדם יכול לחיות 120 שנה, אין גזר דין שאי אפשר להמתיק. אדם בפוטנציאל צריך לחיות עד 120 שנה – אם הוא מרקד ורוקד אז כל יום הוא ממתיק את הדין של אותו היום.
לכן צריך לקום תמיד לפני שנהיה כחול בשמיים. כשנהיה כחול אז גוזרים את הדינים שיהיו באותו היום שחו"ש, לא תהיה תאונה, הילד יהיה חולה, שיהיה משהו, פתאום האוטובוס דורס אותו, הכל גוזרים כשנהיה כחול בשמיים. אז מי שקם לפני הכחול ממתיק את הדין.
לכן בציצית יש פתיל תכלת, רש"י אומר (סוף פרשת שלח) שהפתיל תכלת על שם שכול בכורות – מלשון תכלית. הגמרא אומרת שאצל רב חסדא היה 60 קערות עם פסולת בכל ארוחה ("רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין – רבה חיה ארבעין, בי רב חסדא שיתין הלולי, בי רבה שיתין תיכלי. בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי, בי רבה נהמא דשערי לאינשי, ולא משתכח", מועד קטן, כח ע"א) ואצל רבה היה 60 לוויות. רבה חי 40 שנה, רב חסדא חי 92 שנה.
תכלת מלשון תכלית, מלשון שִׁכּוּל, מלשון שְׁכוֹל, שהפתיל תכלת מחסל את כל האויבים – אדם הולך עם פתיל תכלת אז אי אפשר להרע לו, אף אחד לא יכול להרע לו, אף אחד לא יכול להזיק לו.
שמונה חוטים זה שמונה ימים מי"ד עד כ"א ניסן, משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים – פתיל תכלת מחסל את כל השונאים שבעולם' לכן הולכים עם פתיל תכלת' וצריכים ללכת לפני שנהיה בשמיים כחול. תמיד, תמיד להיות ער קודם, אז אין גזר דין שלא מבטלים אותו.
אמר הקב"ה לירבעם בא אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן ביחד ("אמר ר' אבא אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן אמר לו מי בראש בן ישי בראש", סנהדרין קב א). ירבעם שאל אותו, מי בראש? כלומר, בראש של מי זה? כי כל ההרהורי תשובה שיש לנו עד סוף כל הדורות באים מדוד המלך. דוד זה הצדיק שכלול מכל השבעה רועים, דוד כלול מכל השבעה רועים.
לכן הרב'ה אומר שהעיקר זה התורה עם הניגון והריקוד, כל התפילה זה העיקר הניגון והריקוד ("אָמַר: הָעוֹלָם לא טָעֲמוּ אוֹתִי כְּלוּם עֲדַיִן. אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ, הָיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּבִּיטּוּל גָּמוּר. הַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲפִילּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַכּל הָיוּ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגּדֶל עצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא וְהַמֻּפְלָג מְאד מְאד". חיי מוהר"ן בחלק מעלת תורתו אות א').
התפילה עצמה זה 10 דקות וגמרנו, אבל רוקדים קצת לפני התפילה, קצת אחרי זה, שרים, רוקדים – שרים, רוקדים, אז זה מעלה את כל האותיות.
יש 3 קופי"ם ב 3 הפרשיות, קרח, חקת, בלק, בכל אחת מהן קו"ף אחת. בקרח הקו"ף היא ראשונה, בחקת הקו"ף היא שניה ובבלק הקו"ף היא השלישית – כי הקו"ף ממונה על הגיהנום.
הזהר אומר (דף רמ"ב בויקרא) שהאות טי"ת זה בלוז – בירושלים כל האותיות מאירות, בהר הבית יש את כל האותיות.