החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – "ברגע שיגמר 70 בבל תיפול ויבנה הבית"
"כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ" (ישעיהו מה א).
"וְדָרְיָוֶשׁ מדיא [מָדָאָה] קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין" (דניאל ו א)
"כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (דניאל ו א)
יום ג, י"ד אדר תשפ"ג – "שומר הסוסים של אבי היה שותה אלף כוסות ולא השתכר".
אלה דברי קודשו:
"כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ" (ישעיהו מה א) – כורש נקרא משיח, כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ, כורש קוראים לו משיח.
הוא אומר את הנבואה 200 שנה קודם, מאתיים שנה לפני החורבן הוא אומר עוד 200 שנה יבוא אחד בשם כורש והוא יבנה את בית המקדש.
דניאל אומר לכורש כל יום, אתה תבנה את בית המקדש. דניאל ודריווש היו מאבטחים, דריווש קיבל מלכותו בגיל 62 ("וְדָרְיָוֶשׁ מדיא [מָדָאָה] קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין", דניאל ו א). כתוב בפירוש את הגִּילָאִים, הכל הולך מדוייק עם תעודת לידה, הגיל, התאריך לידה.
"כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (דניאל ו א), שבעים שנה – ברגע שיגמר 70 בבל תיפול ויבנה הבית.
בלשאצר פתאום רואה כתובת על הקיר, יד עם 5 אצבעות יוצאת מול הנברשת, מול המנורה, וכותבת: "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" (כתובת פלאית שהופיעה על הקיר ורמזה על סופו של מלך בבל. דניאל פירש אותה כמשחק מילים: ה' מנה ושקל את מלכותך, מלך בבל, וגזר שדינה להיחרב ולהיות מחולקת בין מדי ופרס. מארמית: מְנֵא – משקל של חמישים או שישים שקל; תְּקֵל – שקל; פְּרָסִין – מחצית השקל).
הכתובת אומרת שה' מנה את מלכותך, היום מלאו 70 שנה לתחילת מלכות בבל, לתחילת מלכות נְבוּכַדְנֶצַּר.
לנְבוּכַדְנֶצַּר היה מאבטח בשם דריווש, עכשיו כשבלשאצר נהרג הוא בן 62. והיה לו עוד מאבטח בשם כורש שהיה חתנו, הוא התחתן עם הבת של דריווש. שניהם שומרים על בלשאצר – הוא שותה אלף כוסות יין, אלף, אלף, אלף, אבל הוא נשאר רגוע, הוא לא משתכר בכלל.
וַשְׁתִּי אומרת לאחשוורוש: שומר הסוסים של אבי היה שותה אלף כוסות ולא השתכר, אפילו אלף חביות ובכלל לא ראו עליו כלום, הוא נשאר שפוי, נשאר צלול.
אדם ששותה יין בפורים, שישתה, אבל שישאר צלול – רק מי שצלול יכול לשתות יין בפורים.
הוא צלול, מח בהיר והוא קולט כל דבר, מבין את השיעור.