שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א ביום שני ליל כ"ח מרחשון פרשת תולדות לאחר תפילת מעריב:
בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כָּתוּב הַמִּילָה "אַדְמוֹנִי" (בְּרֵאשִׁית כ"ה כ"ה), וְאַחֲרֵי זֶה בִּשְׁמוּאֵל א' עוֹד פַּעַם "אַדְמוֹנִי" (שְׁמוּאֵל-א' ט"ז י"ב), שֶׁרַק שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל הַתַּנַ"ך כֻּלּוֹ, כָּתוּב פְּעָמִים אַדְמוֹנִי. אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ רַבָּה שֶׁיִּצְחָק חָשַׁב, שֶׁעֵשָׂו זֶה דָּוִד כִּי כָּתוּב "אַדְמוֹנִי", גַּם אֵצֶל דָּוִד כָּתוּב "אַדְמוֹנִי". וּשְׁמוּאֵל חָשַׁב הָפוּךְ שֶׁדָּוִד זֶה עֵשָׂו, כִּי הוּא אָמַר אֲנִי בְּשׁוּם אֹפֶן הוּא לֹא יִהְיֶה פֹּה מֶלֶךְ, אֲנִי לֹא יִתֵּן לְזֶה. הוּא אָמַר אֲנִי לֹא יִתֵּן בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁדָּוִד יִהְיֶה פֹּה מֶלֶךְ. הוּא שׁוֹאֵל אֶת יִשַׁי אֵין לְךָ עוֹד יְלָדִים, בֶּטַח… הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי אֶחָד שֶׁאוֹתוֹ אֵין מָה לְהָבִיא, חֲבָל עָלָיו הוּא לֹא שָׁוֶה כְּלוּם, רַק יוֹדֵעַ לִרְעוֹת עִם הַכְּבָשִׂים. הוּא לֹא יוֹדֵעַ א' ב', הוּא לֹא יוֹדֵעַ לִקְרֹא לֹא יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ. טוֹב הוּא אָמַר אַז יַאלְלָה תָּבִיאוּ אוֹתוֹ, אֵיךְ שֶׁהוּא בָּא הוּא אוֹמֵר זֶה בֶּטַח לֹא, זֶה כָּזֶה יֶלֶד גָּרוּעַ עוֹד לֹא רָאִיתִי בַּחַיִּים שֶׁלִּי. אֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים שֶׁהַיֶּלֶד הָכִי גָּרוּעַ הוּא הַיֶּלֶד הָכִי צַדִּיק, כַּמָּה שֶׁהַיֶּלֶד יוֹתֵר גָּרוּעַ הוּא יוֹתֵר צַדִּיק (- הָרַב שְׁלִיטָ"א הִסְבִּיר בְּשִׁעוּרִים אֲחֵרִים שֶׁבִּילָדִים אֵלּוּ נִמְצָאִים נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת מְאוֹד). ה' אוֹמֵר לוֹ קוּם, קוּם כְּבָר, יַאלְלָה תָּקוּם! קוּם, מָה אַתָּה יוֹשֵׁב!? קוּם! קוּם! "קוּם… כִּי זֶה הוּא" (שְׁמוּאֵל-א', ט"ז י"ב) זֶה – זֶה מָה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהֲכִי רָשָׁע, שֶׁהוּא הָכִי פָּגוּם הוּא הָכִי מְפַגֵּר, זֶה הַיֶּלֶד הָכֵי מֻצְלָח שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הַהִיסְטוֹרְיָה, כְּזֶה מֶלֶךְ לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה. כִּי מָשִׁיחַ זֶה דָּוִד עַצְמוֹ. וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְלִפְנֵי יָבוֹא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְהִלָּחֵם עִם הָעֲרָבִים, הָעֲרָבִים יִכְבְּשׁוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל זֶה רַק יִהְיֶה בְּעוֹד מֵאָה תִּשְׁעִים – מֵאָה שְׁמוֹנִים וְתֵשַׁע שָׁנָה, תקע"ב. כָּתוּב בְּפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּרֶק כ"ח, עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה לִפְנֵי סוֹף הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי – תקע"ב. הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר תקע"ב צָרִיךְ לָבוֹא מָשִׁיחַ, הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר כִּי זֶה הַשָּׁנָה שֶׁל מָשִׁיחַ – תקע"ב. אַז הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר שֶׁמָּשִׁיחַ וַדַּאי יָבוֹא, הוּא אוֹמֵר יֵשׁ לָנוּ קַבָּלָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִגָּלוּת יְרוּשָׁלַיִם, שְׁבְּתקע"ב כְּבָר יָבוֹא מָשִׁיחַ בָּטוּחַ. וְלָכֵן זֶה הוֹלֵךְ עַל הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, שֶׁזֶּה נִקְרָא הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי שֶׁאַז זֶה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה לִפְנֵי הַסּוֹף. וְאַז יִהְיֶה "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם" (יוֹאֵל ג' א') כֻּלָּם יִהְיֶה לָהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
כִּי פַּעַם כָּל בַּת הָיָה לָהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל בַּת, כְּמוֹ שֶׂרַח בַּת אָשֵׁר הָיָה לָהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְכָל בַּת, כָּל הַבָּנוֹת – הַנְּכָדוֹת שֶׁל יַעֲקֹב יָדְעוּ שֶׁיּוֹסֵף חַי. עוֹד מְעַט נִקְרָא פָּרָשַׁת וְיֵשֵׁב. אַז בִּנְיָמִין יָדַע שֶׁיּוֹסֵף חַי, אֲפִלּוּ שֶׁאַף אֶחָד לֹא סִפֵּר לוֹ, כִּי הוּא לֹא הָיָה בַּמְּכִירָה הוּא לֹא יָדַע כְּלוּם. אֲבָל לֹא מְשַׁנֶּה, אַז הוּא יָדַע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. יִצְחָק יָדַע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, יִצְחָק יָדַע, גַּם הוּא לֹא הָיָה בַּמְּכִירָה, אֲפִלּוּ שֶׁהַחֵרֶם שֶׁלֹּא מְסַפְּרִים, אֲבָל כַּנִּרְאֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ זֶה לֹא שַׁיָּךְ לְחֵרֶם. אַז יִצְחָק יָדַע, כָּל בַּת יָדְעָה שֶׁיּוֹסֵף חַי, כָּל הַבָּנוֹת יָדְעוּ שֶׁיּוֹסֵף חַי. הֵם לֹא הֵעֵזּוּ לְסַפֵּר לַסַּבָּא, אִם יְסַפְּרוּ לְסַבָּא כָּל הָאַחִים יָמוּתוּ בְּאוֹתוֹ רֶגַע. בְּרֶגַע שֶׁאַבָּא יֵדַע שֶׁיּוֹסֵף חַי, וְחַיָּה רָעָה לֹא אֲכָלָתְהוּ – הוּא לֹא נִטְרַף עַל יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת. סִימָן שֶׁהָאַחִים מָכְרוּ אוֹתוֹ, אַז כָּל אֶחָד פָּחַד לְסַפֵּר שֶׁ[מָּא] כָּל הָאַחִים יָמוּתוּ. יָמוּתוּ תִּשְׁעָה אַחִים, גַּם רְאוּבֵן יָמוּת. "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת" (דְּבָרִים ל"ג ו'), לָכֵן כָּתוּב "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת", כִּי רְאוּבֵן הָיָה צָרִיךְ לְהַרְכִּיב אוֹתוֹ עַל הַכְּתֵפַיִם. כִּי רְאוּבֵן שָׁמַע אֶת הַבַּת קוֹל – "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וְיַצִּילֵהוּ" כָּתוּב בַּפָּנִים מְאִירוֹת לְר' פִּנְחָס מֵנִיקֵלְשְׁבּוּרְג הוּא הָיָה רַב בִּפְרַנְקְפוּרְט אַז כָּתוּב בְּרַבִּי פִּנְחָס – פָּנִים מְאִירוֹת; שֶׁרְאוּבֵן שָׁמַע בַּת קוֹל 'יוֹסֵף צַדִּיק תָּבִיא אוֹתוֹ הַבָּיְתָה' זֶה הַכֹּל עֲלִילוֹת הַכֹּל שְׁקָרִים הַכֹּל דִּמְיוֹנוֹת. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לָכֵן צָרִיךְ לְהַגִּיד "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת". וְעַכְשָׁו הוּא בָּרַח לְסַמְבַּטְיוֹן, כִּי בְּרֶגַע שֶׁעֵשָׂו עֶגְלֵי זָהָב, עָשׂוּ עֲגָלִים. כִּי זֶה רָאָה אֱלִיעֶזֶר.
אֱלִיעֶזֶר הָיָה לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא רָאָה עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, הוּא רָאָה אֵיךְ עוֹשִׂים עֵגֶל. הוּא יָצָא מִדַּעְתּוֹ! זֶה אֲנִי מֵבִיא לְיִצְחָק – אִשָּׁה שֶׁמִּמֶּנָּה יֵצֵא הָעֵגֶל. הוּא רוֹאֶה מָה יִהְיֶה בְּעוֹד שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים שָׁנָה, עַכְשָׁו יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים, שֶׁיִּצְחָק… אַחֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אָז תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה ( – גְּאֻלַּת מִצְרַיִם), תּוֹךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים עָשׂוּ עֵגֶל. הוּא אָמַר אֲנִי רוֹאֶה עֵגֶל, אֲנִי רוֹאֶה שְׁבִירַת לוּחוֹת, אֲנִי רוֹאֶה רִקּוּדִים מְחוֹלוֹת. אֲבָל אָז הוּא רָאָה שֶׁמֹּשֶׁה עוֹלֶה בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, פִּתְאֹם מֹשֶׁה עוֹלֶה בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית. אַז הוּא לָקַח אֶת שְׁנֵי הַצְּמִידִים שָׂם עַל רִבְקָה, כִּי הַלּוּחוֹת זֶה רַק בִּזְכוּת רִבְקָה. אַז הוּא שָׂם הַצְּמִידִים שֶׁזֶּה הוּא אָמַר אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַלּוּחוֹת חוֹזְרִים, בִּזְכוּת רִבְקָה הַלּוּחוֹת חוֹזְרִים.
כִּי מָה שֶׁהַלּוּחוֹת חוֹזְרִים זֶה רַק בִּזְכוּת הָאִשָּׁה, שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם אִשָּׁה צַדִּיקָה, אַז הַלּוּחוֹת חוֹזְרִים. כִּי הַגֶּבֶר מִצַּד עַצְמוֹ הוּא כְּבָר הִתְיָאֵשׁ, הוּא כְּבָר רָאָה שֶׁהַלּוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ. כֻּלָּם רָקְדוּ עִם הָעֵגֶל, מִי שֶׁלֹּא רָקַד שָׂמַח שֶׁאֲחֵרִים רוֹקְדִים – אָמַר לְאִשְׁתּוֹ; רַק לָרִקּוּדִים תָּרְשִׁי לִי לָלֶכֶת אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה עֵגֶל אֲנִי לֹא מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, לָרִקּוּדִים זֶה רִקּוּדִים שֶׁל שׁוּבוּ בָּנִים, תְּנִי לִי לָלֶכֶת… הָאִשָּׁה הָיְתָה צְרִיכָה לָתֵת לוֹ שְׁתֵּי סְטִירוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִיא לֹא נָתְנָה שְׁתֵּי סְטִירוֹת נִשְׁאֲרָה אַלְמָנָה, כִּי כָּל מִי שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה לְעֵגֶל רָקַד לָעֵגֶל כֻּלָּם מֵתוּ אִשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרוּ אַלְמָנָה. זֶה הָיָה עֹנֶשׁ שֶׁלֹּא נָתְנָה שְׁתֵּי סְטִירוֹת. הָאִשָּׁה צְרִיכָה לָתֵת שְׁתֵּי סְטִירוֹת לְבַעֲלָהּ לְהָעִיף אוֹתוֹ מֵהַבַּיִת, לְהָעִיף אוֹתוֹ מֵהַבַּיִת – מָה אַתָּה חוֹלֵק עַל שׁוּבוּ בָּנִים אַתָּה חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק. כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת, קָנְתָה לוֹ שַׁמְפַּנְיָה. כָּל אִשָּׁה שֶׁרוֹאֶה שֶׁבַּעְלָהּ חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק תִּקְנֶה לוֹ שַׁמְפַּנְיָה, שֶׁיֵּרָדֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת וְיֵצֵא לוֹ הַשִּׁגָּעוֹן – הַדִּבּוּק יֵצֵא לוֹ. זֶה הַכֹּל דִּבּוּקִים, נִכְנָסִים דִּבּוּקִים בִּבְנֵי אֲנָשִׁים חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק, חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק זֶה הַכֹּל דִּבּוּקִים. אַז אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח הִיא נָתְנָה לְהִקָּהֵל כָּל הַלַּיְלָה, כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עָשָׂה כָּל עַם יִשְׂרָאֵל. נִשְׁאֲרוּ לְמֹשֶׁה פָּחוֹת מִמִּנְיָן, רַק אַהֲרֹן וּשְׁתֵּי בָּנָיו כִּי נָדָב וְאָבִיהוּ כְּבָר מֵתוּ, שְׁלוֹשָׁה, וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם זֶה עוֹד שְׁתַּיִם, וְעוֹד שְׁתֵּי הַבָּנִים שֶׁלּוֹ זֶה שֶׁבַע, זֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר. אַז הָיוּ צְרִיכִים לְצָרֵף אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁיִּהְיֶה מִנְיָן, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁיִּהְיֶה מִנְיָן, שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל עַם יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הָיָה עִם קֹרַח, רַק אוֹן בֶּן פֶּלֶת לֹא הָיָה עִם קֹרַח, אוֹן בֶּן פֶּלֶת – אִשְׁתּוֹ קָנְתָה לוֹ שַׁמְפַּנְיָה, וְכָכָה הוּא נִצָּל מִקֹּרַח. אַז תַּפְקִיד הָאִשָּׁה זֶה לִדְאֹג שֶׁבַּעְלָהּ לֹא יַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק, שֶׁבַּעְלָהּ לֹא יְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק, וְאִם הוּא מְדַבֵּר אַז קוֹנִים לוֹ בַּקְבּוּק יַיִן הוּא יֹשֶׁן, שְׁיִשַׁן עַד סוֹף הַחַיִּים.
לצפיה בשידור החוזר – השיעור בדקה 35:45:
