החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – כשמדברים על מישהו הוא לוקח את כל התורה של המדברים
"אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" (שמות טו ט)
"מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי" (תהלים ס י)
"אמר רבי יצחק בר אלעזר: מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענוה סנדל לעקבה: עטרה לראשה – שנאמר (תהלים קיא י): "ראשית חכמה יראת ה'" סנדל לעקבה – שנאמר (משלי כב ד): "עקב ענוה יראת ה'". לכך נאמר: "יראת ה' מוסר חכמה"." (מדרש משלי ט״ו:ו׳)
יום ג', י"ד חשון תשפ"ג – כשאדם רודף בשם התורה אין סוף לרשעותו
אלה דברי קודשו:
"אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" (שמות טו ט), "עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי" (תהלים ס י).
מה זה נעלי? למה לא חרבי? אָרִיק חַרְבִּי כתוב, לא כתוב אריק נעלי, תגיד אריק חרבי, אשליך חרבי, לא נעלי. אלא, ברגע שיתחברו הנעליים של לאה עם הכתר של רחל.
כתוב, מה שעשתה הענווה עקב לסולייתא עשתה החכמה עטרה לראשה, החכמה זה רק העקב של הענווה – כשאדם הוא בענווה, משפילים אותו, מבזים אותו הוא לא עונה (למבזים אותו), ברגע שהאיש לא שומע את התוכחות, הוא לא עונה.
לא שמעתי בכלל (את הבזיונות נגדי), לא שמעתי זה דברי כבוד, תורה נ"ה ליקוטי מוהר"ן – שכול הדיבורים בעולם זה דברי כבוד, רק הצירופים מתחלפים.
הרב'ה אומר שהצדיק בונה מהמחלוקת את התורה שלמדת. כשאתה חולק על מישהו, כשאתה מדבר על מישהו – אז אתה מקיא את התורה שלמדת.
מה בוער לך? הבוער זה התורה! כי אדם חושב שזה מצווה (לרדוף את האחר). החזו"א כותב במידת הביטחון שאם האדם מקנא על פי התורה אז אין גבול לרשעות שלו.