שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – השואה הייתה בגלל העבודה זרה של הדורות הקודמים
"וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם" (דברים ג כו)
יום ב', י"ג חשוו תשפ"ג – אם ר' עקיבא היה מגיע לשיעורו של ר' אליעזר היו נמנעים ממנו הייסורים
"וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם" (דברים ג כו), זה היה הכול למענכם, כי ישראל היו צריכים לקבל את עשרת הדברות, כי כל השואה זה היה גלגולים.
כל השואה הייתה, כי פעם עבדו עבודות זרות, במשך 850 שנה עבדו עבודה זרה, אין כמעט יהודי שלא עבד עבודה זרה.
אנחנו פה כבר 50 גלגולים, אם נחלק 6 אלף שנה מתחילת הבריאה ל 50 זה 75 גלגולים, בעוד שעד המבול חיו רק 2 גלגולים, לא יותר -אין אישה שלא עבדה עבודה זרה, זרקו את הילדים לתוך האש. לא מבינים מדוע איך אפשר לקחת ילדים ולזרוק אותם לתוך האש?
ממש כפשוטו הנאצים, אבל את זה אתה עשית כשהיית עובד עבודה זרה! כל אחד תפס את הילד שלו וזרק אותו לאש, שמח, רקד.
למה קראו לזה גֵּיא בֶן הִנֹּם? שהיו נוהמים הילדים! והתופת על שם התופים!
הִנֹּם, שהילדים היו צועקים, צורחים, שורפים אותם אז היו דופקים בתופים, מכים בתופים בכדי לא לשמוע את הצרחות של הילדים. קראו לזה גם גיא התופת על שם התופים, וגם גֵּיא בֶן הִנֹּם על שם הנהמות והצעקות שהילדים היו צועקים.
אנשים היו בשיא השמחה זורקים את הילדים לאש, או שרקדו מסביב לעגל. הגויים אמרו, רוצים רק לראות את הריקודים, הם היו פעם כולם שובו בנים, אהבו לרקוד. היו רוקדים, הוי, בואו נלך לריקודים – הנשים היו צריכות לתת שתי סטירות לכול בעל.
מה אתה הולך לריקודים? איזה ריקודים? זה ריקודים לעגל!
הנשים לא נתנו את הנזמים (לעשיית העגל), בסדר, אבל זה לא הספיק, הן נשארו אלמנות. כל אישה נשארה אלמנה, שש מאות אלף נשים נשארו אלמנות כשכולם מגיל 20. בגיל 60 אדם היה אומר שלום לאשתו, ואשתו הולכת וחופרת איתו קבר. הוא צריך לשכב בקבר ובבוקר הוא לא קם האישה יודעת כבר שגמרנו. יש לה את הבעל שלה עד גיל 60, אם היא חיה עד 120 אז עוד 60 שנה אין לה בעל, האישה נשארת בלי בעל.
כי הנשים היו צריכות להחזיק את הבעלים שלא ילכו לריקודים, למחולות. רוקדים, תזמורת, נשמע קצת ניגונים נצא קצת מהעצבות, מהיאוש – אבל זה ריקודים לעגל. אנשים 850 שנה זרקו את הילדים לתוך האש בשמחה, רקדו, תקעו בתופים שלא לשמוע את הצעקות שלהם.
כל אישה זרקה את הילד לאש, ילד שלישי.., עשירי בטח, מעשר חייבים לתת. היו כאלה שהידרו, אפילו אחרי שלושה ילדים, כבר הילד השלישי זורקים לאש.
אבל התקנה הייתה לקרוא את פרשת בחוקותי זה 49 קללות, לקרוא את זה תמיד ביום העצרת. ולקרוא גם את כי תבוא זה צ"ח קללות – יחד זה 147 גימטריא נחמן ( 148 עם הכולל ).
אם אדם יודע מהצדיק הוא מבטל את כל הקללות, הרב'ה מבטל את כל הקללות.
ר' אליעזר אמר לר' עקיבא אם היית בא אליי לכול השיעורים (לא היית עובר את כל הייסורים), היה לר' עקיבא ניצוץ מזמרי, הוא היה צריך לתקן את הניצוץ של זמרי – לכן סרקו את בשרו במסרקות של ברזל.
כל השואה הייתה לתקן את ה 850 שנה שעבדו עבודה זרה.
