מאמרים קשורים
קהילת שובו בנים דימונה זכו להכנס לשיעור בקודש פנימה ○ פעילת הקהילה בעיר הדרומית ○ תקציר השיעור בבית מורינו הרב ברלנד שליט"א
זכו תושבי דימונה מתפללי בית הכנסת 'שובו בנים דימונה' בראשות הר' שחר בן זקרי הי"ו להכנס לשיעור מיוחד בקודש פנימה, עבור קהילת 'שובו בנים דימונה'.
הקהילה הוקמה לפני למעלה מחמש עשרה שנה, ובמקום יש בית הכנסת 'שובו בנים'. הקמת בית הכנסת לפני ארבע שנים בדימונה הינה סיפור מופלא בפני עצמו; סיפור של השגחה, השזור בראייתו של הצדיק למרחוק עוד לפני שתים עשרה שנים. בית הכנסת ממוקם על שטח מרווח, ובו פעילות שוטפת בכל ימות השבוע של שיעורי תורה ותפילות בניגונים ובחיות. שיאו של המניין הוא בליל שבת, אז מגיעים למקום כששים עד שמונים מתפללים כ"י, לקבלת שבת ותפילת ערבית בניגוני שמחה.
מלבד השיעורים הנמסרים במקום מגיעים מפעם לפעם גדולי תלמידי מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, כמו הרה"ח רבי מאיר מלכה הרה"ח רבי משה צנעני, הרה"ח רבי עופר ארז, הרה"ח רבי יוסף גל הרה"ח רבי מאיר סעדה ועוד רבים, למסור שיעורי תורה. הגבאי הרה"ח ר' שחר בן זקרי מציין שגדולי תלמידי מורינו הרב שהגיעו למקום, ציינו באזניהם את התפעלותם ממקום קדוש זה, שמורגשת בו התעוררות מיוחדת. מורינו הרב ברלנד שליט"א הגיע למקום פעמיים ומסר בו שיעורי תורה מחזקים ומעוררים במשך יותר משעתיים בכל פעם.
לשיעור המיוחד לקהילת "שובו בנים דימונה" נכנסו כארבעים תלמידי מורינו הרב ברלנד שליט"א, בשיעור מורינו הרב ברלנד שליט"א דיבר מענייני הפרשה שהברכה והקללה נתנו על הר גריזים והר עיבל, לאחר מכן דיבר על התכלת ועל ההבדלים בסוגים. בסוף השיעור מורינו הרב ברלנד שליט"א חיזק על עניין שלום בית.
לפניכם קטע קצר מהשיעור בו מורינו הרב ברלנד שליט"א הקריא קטע קצר מדברי הזוהר כיצד אדם צריך לכבד את אשתו ולומר לה מילים יפות ומחזקות:
אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיד לְאִשְׁתּוֹ: "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה" (בְּרֵאשִׁית ב' כ"ג), אֶת הָאִשָּׁה הַיְּחִידָה בָּעוֹלָם אֵין עוֹד אִשָּׁה חוּץ מִמֵּךְ. לֹא לְהַגִּיד אַתְּ הֲכִי גְּרוּעָה אַתְּ יוֹתֵר גְּרוּעָה מֵאִמָּא שֶׁלִּי מֵאֲחוֹתִי. לֹא! "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה" אַתְּ! אַתְּ הָאִשָּׁה הַיְּחִידָה! אֵין כְּמוֹתְךָ! 'לֹא נִמְצְאָה כַּוָּתָהּ…' הַזֹּהַר אוֹמֵר אֵיזֶה מִלִּים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לִמֵּד אֶת הַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ שֶׁבְּכָל דּוֹר, בְּכָל דּוֹר מֵחָדָשׁ. אָדָם כּוֹעֵס עַל אִשְׁתּוֹ, כִּי יֵשׁ לוֹ בְּעָיָה בַּכּוֹלֵל אֵין לוֹ כֶּסֶף… רַק שֶׁאִשְׁתּוֹ לֹא תִּשָּׁבֶר! רַק לְהָרִים אוֹתָהּ! אֵין כְּמוֹתֵךְ! אֵין כְּמוֹתֵךְ בָּעוֹלָם! אֵין אֵין! אַתְּ הָאִשָּׁה הַיְּחִידָה בָּעוֹלָם! כָּל הַנָּשִׁים בָּעוֹלָם כְּמוֹ קוֹפִים לְיָדֵךְ! מָה הֵם בִּכְלָל… כָּל הַנָּשִׁים הֵם כְּלוּם לְיָדֵךְ! אַתְּ הָאִשָּׁה הֲכִי מֻשְׁלֶמֶת "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה" אַתְּ הַשְׁלֵמוּת. 'וְלֹא אַחְרָא' רַק אַתְּ הַמֻּשְׁלֶמֶת. וּלְהַגִּיד לָהּ רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה (מִשְׁלֵי ל"א כ"ט), לְהַגִּיד לָהּ כָּל פַּעַם אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה.
