שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
סיום מסכת יבמות על ידי מורינו הרב ברלנד שליט"א במסגרת הדף היומי שעל ידי מפעל התורה שובו בנים:
במסגרת מפעל התורה שע"י קהילת שובו בנים, ישנם מבחנים מידי שבוע על החומר הנלמד בדף היומי. ברוך ה' זכו ויחד המשתתפים במסגרת הדף היומי ב'מפעל התורה', עם רבבות עמך בית ישראל לסיים היום ח' תמוז מסכת יבמות שהיא אחת מהמסכתות הארוכות בש"ס.
זכינו ולאחר תפילת ערבית ברוב עם כבכל ערב יחד עם מורינו הרב ברלנד שליט"א, מורינו הרב סיים את המסכת כשהוא מתבל את דברי סיום המסכת יחד עם דברי אגדה וקבלה ופירושים נפלאים. לאחר סיום המסכת מורינו הרב ברלנד שליט"א הורה לילדים היתומים לבית משפחת מריאן לומר את הקדיש של הסיום. ולאחר מכן חולק כיבוד קל – יומא טבא לרבנן לרגל הסיום.
כמו"כ מ'מפעל התורה – שובו בנים' נמסר: כי החל משבוע הבאיהיה ניתן להצטרף מחדש למסגרת המבחנים השבועיים נושאי המלגות במסגרת הדף היומי, יש להתעדכן ביתר הפרטים בלוח המודעות בבית מדרשינו "שובו בנים" בנשיאות מורינו הרב שליט"א.
הסיום בדקה 44:40
לפניכם הסיום כפי שנמסר הערב לאחר התפילה על ידי מורינו הרב ברלנד שליט"א:
אָז מַעֲשֶׂה בְּפֻנְדָּקִית עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים, פֻּנְדְּקָאִית. שֶׁהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ חוֹלֶה מְאוֹד, זֶה הָיָה בִּירִיחוֹ. כִּי הָעִקָּר זֶה לִסּוֹעַ לִירִיחוֹ, שָׁם זֶה הַבֵּית כְּנֶסֶת הָכִי עַתִּיק עִם רִצְפַּת פְּסִפַס. עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים הָיְתָה, וְסִפְּרָה הִנֵּה הַמַּקֵּל הִנֵּה הַתַּרְמִיל הִנֵּה הַסֵּפֶר תּוֹרָה. הָעִקָּר זֶה הַסֵּפֶר תּוֹרָה, שֶׁלָּכֵן אָדָם תָּמִיד צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, כָּל אֶחָד חַיָּב לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. אֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁקְּשׁוּרָה לוֹ כָּאן מִתַּחַת לְבֵית הַשֶּׁחִי, סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהוּא קוֹרֵא בָּהּ כָּל יוֹם. וְאַחֲרֵי זֶה בְּשַׁבָּת יִהְיֶה גַּם סֵפֶר תּוֹרָה. וְעַכְשָׁו הוּא בָּא וְאוֹמֵר עֵדוּת, אֵיךְ – שׁוֹאֵל רַבִּי טַרְפוֹן אֵיךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת הַבֵּן אָדָם, מֵאֵיפֹה אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ? הוּא אָמַר מָה פֵּרוּשׁ הִגִּיעַ גְּדוּד רוֹמָאִים, אֵיזֶה אֶלֶף רוֹמָאִים הִגִּיעוּ, הוּא תָּפַס עָנָף שֶׁל עֵץ תְּאֵנָה, דַּוְקָא תְּאֵנָה וְהוּא הִתְחִיל לָתֵת לָהֶם בָּרֹאשׁ, כָּכָה לִפְתֹּחַ לָהֶם אֶת הָרֹאשׁ. פָּתַח לְכֻלָּם אֶת הָרֹאשׁ יֵשׁ עַל זֶה אֶלֶף כִּתְבֵי אִשּׁוּם, כִּי הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים חַפִּים מִפֶּשַׁע. וַאֲנִי מַכִּיר הֲכִי טוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַכְשָׁו הוּא נִפְטָר מִסְכֵּן. אָז הוּא אָמַר בְּסֵדֶר אָז אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת, הֶחְזִיר. לָקַח דַּוְקָא תְּאֵנָה, הָעִקָּר זֶה לָקַחַת תְּאֵנָה. כִּי כָּתוּב אֵצֶל שִׁמְשׁוֹן שֶׁ"תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים" (שׁוֹפְטִים י"ד ד') אָז מַסְבִּיר הָאֲרִ"י שֶׁהוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן. כָּתוּב שִׁשָּׁה הָיוּ דֻּגְמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן: שִׁמְשׁוֹן, יֹאשִׁיָּהוּ הָיָה לוֹ חוּשׁ רֵיחַ שֶׁל מָשִׁיחַ, עֲשָׂהאֵל בְּרַגְלָיו, וְשָׁאוּל מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, וְאַבְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ אֶת הַשֵּׂעָר הָכִי יָפֶה, עִם הַשֵּׂעָר הָכִי יָפֶה שֶׁהוּא הָיָה מִתְגָּאֶה בַּשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ, הוּא נִתְפָּס בְּאִילָן. בְּדִיּוּק בְּאִילָן הוּא נִתְפָּס. זֶה הָיָה הַכֹּל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הוּא נִתְפָּס בְּאִילָן הוּא נִשְׁאַר תָּלוּי בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אָז מָה הוּא עָשָׂה? הוּא יְכַל לַחְתֹּךְ אֶת זֶה, הוּא אָמַר אֲנִי לֹא אֲנִי נִשְׁאָר תָּלוּי, כָּכָה אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת. חָטָאתִי בְּאַבָּא שֶׁלִּי, מָרַדְתִּי בְּאַבָּא שֶׁלִּי.
לֹא כְּמוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה אָמְרָה אַבָּא תַּחֲזִיר אֶת אִמָּא, בַּסּוֹף נָתָן שְׁתֵּי יְרִיקוֹת כָּתוּב "יָרֹק יָרַק" (בַּמִּדְבָּר י"ב י"ד). וְאָז הִיא הִתְחַבְּאָה בַּסּוּף, וְהִיא רָאֲתָה אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ בָּאָה עִם שֶׁבַע נְעָרוֹת. פִּתְאֹם הֵם רָאוּ יֶלֶד יְהוּדִי בַּיְּאוֹר, הֵם אָמְרוּ הוֹ יוֹפִי יֵשׁ פֹּה יֶלֶד יְהוּדִי, בּוֹא נִשְׁחָט אוֹתוֹ, נָבִיא אֶת הַדָּם שֶׁלּוֹ, לְמִי? לְפַרְעֹה. כָּל יָלְדָה הָיָה לָהּ כַּד הָיְתָה רוֹאָה יֶלֶד יְהוּדִי, שׁוֹחֶטֶת אוֹתוֹ הָיְתָה מְבִיאָה אֶת הַדָּם לְפַרְעֹה, מַתָּנָה לְפַרְעֹה.
אָז לָכֵן מִרְיָם זָכְתָה שֶׁכָּל עִם יִשְׂרָאֵל זֶה בִּזְכוּתָהּ, וְכָל הַמַּחֲנֶה לֹא נוֹסֵעַ "עַד הֵאָסֵף מִרְיָם" (בַּמִּדְבָּר י"ב ט"ו). עַד שֶׁמִּרְיָם לֹא נִצֶּבֶת בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה בְּאַפִּרְיוֹן. כִּי שׁוּם אִשָּׁה לֹא חָטְאָה, לֹא בְּחֵטְא הָעֵגֶל לֹא בְּחֵטְא הַמְרַגְּלִים. זֶה נִקְרָא בַּפָּרָשָׁה הַבָּאָה בְּפִנְחָס, "לֹא הָיָה אִישׁ" (בַּמִּדְבָּר כ"ו ס"ד) שׂוֹרְפִים אֶת כֻּלָּם, כִּי כָּל הַגְּבָרִים מֵתוּ, חוּץ מִיְּהוֹשֻׁעַ וְכַּלֵּב. אֲבָל אִשָּׁה אֲפִילּוּ אַחַת לֹא מֵתָה, כִּי הָאִשָּׁה לֹא חָטְאָה בְּשׁוּם חֵטְא, לֹא בַּמְּרַגְּלִים לֹא בְּקֹרַח. אֲפִילּוּ [אִשְׁתּוֹ שֶׁל] אוֹן בֶּן פֶּלֶת אָמְרָה לוֹ תִּשְׁתֶּה הַרְבֵּה יַיִן. אִשָּׁה צְרִיכָה לִקְנוֹת לְבַעֲלָהּ בַּקְבּוּק יַיִן, כָּל אִשָּׁה עַד שַׁבָּת בַּקְבּוּק יַיִן טוֹקַאי – הוּנְגֵרְישֵׁע וַויִין, וּלְהַשְׁקוֹת אוֹתוֹ שִׁישַׁן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. הוּא אָמַר מָה יִהְיֶה עִם שַׁחֲרִית וּמִנְחָה? הִיא אָמְרָה אַתָּה פָּטוּר מֵהַכֹּל, אִם אַתָּה חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק אַתָּה פָּטוּר מִתְּפִלָּה, מִתְּפִלִּין!
אָז יֵשׁ פֹּה שְׁנֵי סִפּוּרִים עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שְׁנֵי סִפּוּרִים שֶׁאֶחָד בָּא לְהָעִיד עֵדוּת לֹא עָלֵינוּ וְלֹא עֲלֵיכֶם. הוּא שָׁאַל אוֹתוֹ אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ? הוּא אָמַר מָה פֵּרוּשׁ אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ, הוּא לָקַח דַּוְקָא יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה. כִּי הָעִקָּר זֶה לָקַחַת אֶת הַתְּאֵנָה, עֲלֵי תְּאֵנָה, לְתַקֵּן אֶת הַתְּאֵנָה כִּי הַתְּאֵנָה אֵין בָּהּ שׁוּם פְּסֹלֶת. הַתְּאֵנָה זֶה הַפְּרִי הַיְחִידִי שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת, שׁוּם פְּסֹלֶת. יָשָׁר בּוֹלְעִים אוֹתוֹ כָּכָה "בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה" (יְשַׁעְיָהוּ כ"ח ד'), כָּתוּב "כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ… בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה". בּוֹלְעִים אֶת כֻּלָּהּ אֶת כָּל הַתְּאֵנָה. לַמְּרַגְּלִים הָיָה תְּאֵנָה חֲצִי טוֹן, סָחֲבוּ אֶת זֶה עַל הַכָּתֵף. אֲבָל תְּאֵנָה רְגִילָה בּוֹלְעִים אוֹתָהּ יָשָׁר. אִם רוֹאִים תְּאֵנָה יָשָׁר בּוֹלְעִים אוֹתָהּ, רַק צָרִיךְ לִבְדֹּק אוֹתָהּ מִתּוֹלָעִים. פַּעַם לֹא הָיָה תּוֹלָעִים, הַיּוֹם צָרִיךְ לִבְדֹּק אוֹתָהּ מִתּוֹלָעִים, אֲבָל תְּאֵנָה "בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה".
וְלָכֵן שִׁמְשׁוֹן שֶׁהוּא הָיָה נִשְׁמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן, שִׁשָּׁה הָיוּ מִנִּשְׁמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן, שִׁשָּׁה מַמָּשׁ. גַּם צִדְקִיָּהוּ בְּעֵינָיו, הוּא הָיָה רוֹאֶה בַּחֹשֶׁךְ. הוּא הָלַךְ מְעָרָה שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה קִילוֹמֶטֶר וְהוּא רָאָה, עַד יְרִיחוֹ. הָעִקָּר לְהַגִּיעַ לִירִיחוֹ.
אָז הוּא [רַבִּי טַרְפוֹן] אָמַר מִי אַתָּה? הוּא [אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהֵעִיד] אָמַר אֲנִי אַרְיֵה מִכְּפָר שִׁיחְיָא, אַרְיֵה. אָז שָׁאַל אוֹתוֹ [-] עוֹד סִפּוּר, אֶחָד אַרְיֵה מִכְּפָר שִׁיחְיָא, הוּא אָמַר לוֹ אַתָּה אַרְיֵה. בָּאוּ אֵלָיו אֶלֶף גּוֹיִים אֶלֶף רוֹמָאִים, גְּדוּד שָׁלֵם עִם עֲנַף שֶׁל תְּאֵנָה הוּא פָּתַח לְכֻלָּם אֶת הָרֹאשׁ, הִשְׁקָה אֶת פַּרְעֹה בַּדָּם שֶׁלָּהֶם.
אָז אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא שֶׁבָּאִשָּׁה [הַמַּסַּחַת לְפִי תֻּמָּהּ] לֹא צְרִיכִים דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, וּלְהַתִּיר אִשָּׁה, לְהַתִּיר אִשָּׁה לְנִשּׂוּאִין לֹא צָרִיךְ דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה [דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר בּוֹדְקִין וְקָמִפַּלְגִי בִּדְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא דְּבַר תּוֹרָה אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, וּמָה טַעַם אָמְרוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת אֵין צְרִיכִין דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת] …בִּפְנֵי לֹוִין. מַר סָבַר אִם יֵשׁ כְּתֻבָּה, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ פֹּה כְּתֻבָּה אָז זֶה שַׁיָּךְ לְדִינֵי מָמוֹנוֹת. וְאֶחָד אוֹמֵר לֹא שַׁיָּךְ לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ". עַכְשָׁו אוֹמְרִים סִיּוּם, הַיְּלָדִים יָבוֹאוּ לְהַגִּיד אֶת הַסִּיּוּם.
