שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
לפניכם השיעור המלא מאמש – לאחר תפילת ערבית וספירת העומר יחד עם אנשי שלומינו:
לא להסס אפילו לרגע לבוא לעזור לצדיק
אָז הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם [שְׁתֵּי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים] – הוֹד שֶׁבְּתִפְאֶרֶת, הוֹד זֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, הוֹד שֶׁבְּנֶצַח – שָׁבוּעַ הַבָּא כְּבָר יִהְיֶה הוֹד שֶׁבְּנֶצַח הַיּוֹם הוֹד שֶׁבְּתִפְאֶרֶת. וְיוֹם רְבִיעִי יִהְיֶה נֶצַח שֶׁבְּנֶצַח – שְׁלִישִׁי בַּלַּיְלָה. 'נֶצַח שֶׁבְּנֶצַח' רַבֵּינוּ אָמַר "נִצַּחְתִּי וַאֲנַצַּח" כִּי כָּל אֵלֶּה שֶׁמִּתְקָרְבִים לְרַבֵּינוּ – נִיצוֹצוֹת שֶׁל רַבֵּינוּ. וְלָכֵן כָּתוּב בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת דִּינֵי מִילָה ד' שֶׁכָּל הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת הֵם נִיצוֹצוֹת מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, מִדְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה. כָּל אִשָּׁה הַיּוֹם הִיא נִיצוֹץ מִדְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה שֶׁנִּצְּחָה אֶת סִיסְרָא. 'נִצַּחְתִּי וְאֶנְצַח' – "מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחֲמוּ הַכּוֹכָבִים" (שׁוֹפְטִים ה' כ') כָּל הַכּוֹכָבִים בָּאוּ לַעְזוֹר לִדְבוֹרָה. כָּל הַכּוֹכָבִים נִלְחֲמוּ לְמַעַן דְּבוֹרָה, הָיוּ כַּמָּה כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא בָּאוּ הֵם נֶהֶפְכוּ לְכוֹכָבִים שְׁחֹרִים – "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה'" (שָׁם כ"ג) הַמַּלְאָךְ מְקַלֵּל מִי שֶׁלֹּא בָּא לַעְזוֹר לַצַּדִּיק, מִי שֶׁלֹּא בָּא לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצַּדִּיק, לַעְזוֹר לַצַּדִּיק הַמַּלְאָךְ בְּעַצְמוֹ מְקַלֵּל אוֹתוֹ. אָז "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה'", דְּבוֹרָה אוֹמֶרֶת זֶה הַמַּלְאָכִים קִלְּלוּ אוֹתָם לֹא אֲנִי, הַמַּלְאָכִים קִלְּלוּ אֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ. וְהֵם נֶהֶפְכוּ לְכוֹכָבִים שְׁחֹרִים שֶׁלֹּא יוֹצֵא שׁוּם אוֹר מֵהֶם. הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהָאִיר, כִּי מִי שֶׁלֹּא לַצַּדִּיק אָז אֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת קִיּוּם. שׁוּם זְכוּת לְהָאִיר בָּעוֹלָם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. רַק מִי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק, לַעֲזֹר לַצַּדִּיק, לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצַּדִּיק, לְהִלָּחֵם עִם הַצַּדִּיק.
וּבְרֶגַע שֶׁבָּרָק הִסֵּס, הוּא רַק אָמַר לָהּ תָּבוֹאִי גַּם אַתְּ אִתִּי. הוּא אָמַר לְךָ לָלֶכֶת לָמָּה אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ!? כְּבָר אִבַּדְתָּ אֶת הַזְּכוּת לְנַצֵּחַ אֶת סִיסְרָא – "לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ… כִּי בְּיַד-אִשָּׁה, ה' יִתֵּן אֶת-סִיסְרָא" (לשה"כ שָׁם ד' ט') כִּי הִסַּסְתָּ. אִם אָדָם מְהַסֵּס כֵּן אֲנִי יֵלֵךְ עִם הַצַּדִּיק, לֹא יֵלֵךְ עִם הַצַּדִּיק… יֵשׁ לוֹ רַק הַסּוּס קַל, אוּלַי לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצַּדִּיק, לֹא לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצַּדִּיק… אֲפִלּוּ הִסּוּס הִסּוּס של מַשֶּׁהוּ הוּא מִתְלַבֵּט כָּל הַיּוֹם, לָמָּה הוּא מִתְלַבֵּט? כִּי הוּא מִתְבַּלֵּט כִּי הוּא בְּגַאֲוָה, לֹא מַתְאִים לוֹ לָלֶכֶת עִם הַצַּדִּיק. זֶה לֹא לַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצַּדִּיק אָז הוּא מְאַבֵּד אֶת הַכֹּל, אִבֵּד אֶת כָּל הַזְּכוּיוֹת שֶׁלּוֹ, אִבֵּד אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ אֶת כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלּוֹ, גַּם לְנַצֵּחַ אֶת סִיסְרָא הוּא לֹא יָכוֹל שׁוּם דָּבָר הוּא לֹא. יֵשׁ לוֹ רַק הִתְלַבְּטוּת קַלָּה, סָפֵק אֶחָד אִם לִשְׁמֹעַ לַצַּדִּיק, אָז הוּא נִדְחֶה מִכֹּל וָכֹל זוֹרְקִים אוֹתוֹ הַחוּצָה.
השיעור בדקה 1:04:46
הנשים לא חטאו ולא חלקו על הצדיק
אֲבָל כָּל הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ עִם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, כִּי שׁוּם אִשָּׁה לֹא חָטְאָה בַּמִּדְבָּר, שׁוּם אִשָּׁה. לֹא חֵטְא הָעֵגֶל וְלֹא חֵטְא הַמְרַגְּלִים הָיָה עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת עֶשֶׂר חֲטָאִים, אֲבָל הַנָּשִׁים לֹא חָטְאוּ, הַנָּשִׁים הָלְכוּ עִם הַצַּדִּיק אוֹתָם לֹא עִנְיֵן כְּלוּם. 'מֹשֶׁה רַמַּאי מֹשֶׁה מְכַשֵּׁף… מֹשֶׁה…' קֹרַח הִסְבִּיר "לָמָּה תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (לשה"כ בַּמִּדְבָּר ט"ז ג') "לָמָּה הֲמִיתֵם" (לשה"כ שָׁם י"ז ו'). פִּתְאֹם הָאֲדָמָה נִפְתְּחָה כֻּלָּם נִבְלְעוּ, אָז הוּא אָמַר זֶה רַק זֶה כִּשּׁוּף כָּזֶה, זֶה לֹא מֵה' בִּכְלַל. אֶת הַנָּשִׁים זֶה לֹא עִנְיֵן, הַנָּשִׁים יָדְעוּ שֶׁמֹּשֶׁה הוּא הַצַּדִּיק, הוֹלְכִים אַחֲרֵי מֹשֶׁה בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם! הוּא קָרַע אֶת הַיָּם, הוּא הֵבִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת, הוּא הֵבִיא לָהֶם תּוֹרָה מֵהַשָּׁמַיִם. קֹרַח אָמַר גַּם אֲנִי יָכוֹל לְהוֹרִיד תּוֹרָה מֵהַשָּׁמַיִם, מָה הַבְּעָיָה? אֲנִי יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם גַּם אֲנִי יוֹרִיד תּוֹרָה. מֹשֶׁה עָלָה לַשָׁמַיִם, לָמָּה הוּא עָלָה לַשָּׁמַיִם? כִּי כֻּלָּם הִתְפַּלְּלוּ כֻּלָּם עָבְרוּ אֶת הַיָּם, [כִּבְיָכוֹל בְּכֹחַ הַצִּבּוּר הוּא הוֹרִיד תּוֹרָה, וְזֶה לֹא בָּא מִכֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ]. הִנֵּה דָּתָן וַאֲבִירָם נִבְקַע לָהֶם הַיָּם, דָּתָן וַאֲבִירָם הַיָּם נִבְקַע לָהֶם.
פרשת המקלל
מָה הַסִּפּוּר עִם הַמְקַלֵּל, לָמָּה הַמְקַלֵּל פִּתְאֹם הִתְחִיל לְקַלֵּל פִּתְאֹם? הֲרֵי הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר – מִּדְרָשׁ רַבָּה שֶׁבַּעְלָהּ שֶׁל שְׁלוֹמִית הָיָה דָּתָן. הָיָה לָהּ בַּעַל נֶחְמָד מָתוֹק קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, הוּא רַק חֲלַק עַל הַצַּדִּיק, זֶה הָיָה הַבְּעָיָה שֶׁלּוֹ. אֲבָל חוּץ מִזֶּה הוּא הָיָה בַּעַל טוֹב מָסוּר הוּא רָחַץ כֵּלִים עָשָׂה סְפּוֹנְגָּ'ה, הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת כָּל הַבִּשּׁוּלִים, הִיא הָיְתָה נָחָה אוֹמֶרֶת תְּהִלִּים. הוּא הָיָה עוֹשֶׂה לָהּ הַכֹּל רַק דָּבָר אֶחָד הוּא הָיָה עוֹשֶׂה חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק. זֶה הָיָה דָּתָן הוּא הָיָה הַבַּעַל שֶׁל שְׁלוֹמִית. וְכַמּוּבָן שֶׁהַיֶּלֶד הַזֶּה לֹא הָיָה הַיֶּלֶד שֶׁלּוֹ, וּפִתְאֹם כֻּלָּם נִבְלְעוּ בָּאֲדָמָה כֻּלָּם פִּתְאֹם, כֻּלָּם נִבְלָעִים בָּאֲדָמָה – דָּתָן אֲבִירָם קֹרַח הַיְלָדִים הַנְּכָדִים הַנִּינִים, אֲפִלּוּ הַנִּינִים נִבְלְעוּ בַּאֲדָמָה, עִם הַנָּשִׁים עִם הַתִּינוֹקוֹת. אֶחָד לֹא נִבְלַע בַּאֲדָמָה, זֶה הָיָה הַמְקַלֵּל, הַמְקַלֵּל לֹא נִבְלַע בָּאֲדָמָה. כֻּלָּם שָׁאֲלוּ לָמָּה אַתָּה לֹא נִבְלַעְתָּ בָּאֲדָמָה?! לָמָּה? הַאֲדָמָה לֹא בּוֹלַעַת אוֹתְךָ, לָמָּה?! הוּא אָמַר אֲנִי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, אֲנִי צַדִּיק. לֹא, לֹא יֵשׁ לְךָ סִבָּה אַחֶרֶת, מַשֶּׁהוּ… בָּא נֵלֵךְ לְמֹשֶׁה נִשְׁאַל אוֹתוֹ. הָלְכוּ לְמֹשֶׁה הוּא סִפֵּר אֶת כָּל הָאֱמֶת, מִיָּד הוּא הִתְחִיל לְקַלֵּל. אָז הוּא הָיָה, בֶּאֱמֶת הוּא חָשַׁב שֶׁהוּא הַבֵּן שֶׁל דָּתָן, הוּא חָשַׁב שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לְשֵׁבֶט רְאוּבֵן בִּכְלַל. הוּא בִּכְלָל לֹא יָדַע מֵהַסִּפּוּר, פִּתְאֹם הִתְגַּלָּה הַסִּפּוּר, מִיָּד הוּא קִלֵּל אֶת מֹשֶׁה אֶת הַצַּדִּיק, נִדְחַה מֵהַצַּדִּיק. וְזֶה הָרֶגַע שֶׁהוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, זֶה הָרֶגַע שֶׁהוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת קָדוֹשׁ, כָּזֶה גָּדוֹל כְּמוֹ מֹשֶׁה. אִם הוּא הָיָה מַחֲזִיק מַעֲמָד, אָז הוּא הָיָה עוֹלֶה לְדַרְגַּת מֹשֶׁה. אִם הוּא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַבִּזָּיוֹן בְּאַהֲבָה, הוּא הָיָה עוֹלֶה לְדַרְגַּת מֹשֶׁה, הוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת מֹשֶׁה. לָכֵן כָּתוּב "וְיִקֹּב" (וְיִקְרָא כ"ד י"א) לֹא כָּתוּב וִיקַלֵּל, "וִיקַלֵּל" זֶה אַחַר כָּךְ [בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק]. "וְיִקֹּב" שֶׁהוּא עָשָׂה חוֹר בֵּין עוֹלָם הַיְּצִירָה לַעֲשִׂיָּה. הוּא הִמְשִׁיךְ אוֹרוֹת מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת, הוּא הָיָה כָּזֶה גָּדוֹל.
"מִי וָמִי הַהֹלְכִים" המרכבה הולכת אתך!
כִּי הָכִי קְטַנָּה, הָאִשָּׁה הָכִי קְטַנָּה הָיְתָה כְּמוֹ יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי. הָרַמְבַּ"ם מֵבִיא בְּהִלְכוֹת שְׁמוֹנָה פְּרָקִים פֶּרֶק רְבִיעִי בָּסוֹף, שֶׁהָאִשָּׁה הָכִי קְטַנָּה אֲפִילּוּ שִׁפְחָה מִצְרִית "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שְׁמוֹת ט"ו ב') הִיא רָאֲתָה דְּבָרִים יוֹתֵר מִיְּחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי. אָז אָדָם הֲכִי קָטָן יָכַל לִרְאוֹת אֶת הַמֶּרְכָּבָה כְּמוֹ יְחֶזְקֵאל הוּא יָדַע אֶת כָּל הַמֶּרְכָּבָה, כָּל הָעִנְיָן שֶׁל הַמְקַלֵּל הוּא רָצָה לִרְאוֹת אֶת הַמֶּרְכָּבָה מַמָּשׁ!
אָז אָדָם הוֹלֵךְ עִם הַמֶּרְכָּבָה, "מִי וָמִי הַהֹלְכִים" (שָׁם י' ח') אֲבָל פַּרְעֹה שָׁאַל מִי הוֹלֵךְ אִתְּכֶם? הָאַרְיֵה בַּמֶּרְכָּבָה, הַשּׁוֹר הַמֶּרְכָּבָה, נֶשֶׁר בַּמֶּרְכָּבָה, אֵיזֶה… מִי הוֹלֵךְ אֶתְכֶם? "מִי וָמִי הַהוֹלְכִים" אָמְרוּ "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ" (שָׁם פָּסוּק ט'). מָה הַפֵּרוּשׁ? כָּל הַמֶּרְכָּבָה הוֹלֶכֶת.
כמה מלאכים מלווים את האדם בשבוע אחד?
כָּתוּב 'שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רִבּוֹא אֲרָיוֹת', כָּתוּב בַּזֹּהַר וָאֶתְחַנַּן "וַיְהִי בִּנְסֹעַ אַהֲרֹן" (בַּמִּדְבָּר י' ל"ה) כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, נוֹסֵעַ לַצַּדִּיק, אָז יוֹרֵד אַרְיֵה שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה, שׁוֹר שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים אֶלֶף רִבּוֹא אֲרָיוֹת, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים אֶלֶף נְשָׁרִים, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים אֶלֶף שְׁוָרִים, זֶה הַכֹּל מַלְאָכִים. אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, אָז "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תְּהִלִּים צ' י"א) – כָּל הַמַּלְאָכִים מְלַוִּים אוֹתוֹ, כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה כָּל מַלְאֲכֵי הַמֶּרְכָּבָה. וְאָז אוֹמְרִים 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' וְאָז בְּיוֹם שִׁשִּׁי עוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת צְרִיכִים לָשִׁיר 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם'. צְרִיכִים לָשִׁיר 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם', לְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמַּלְאָכִים הָאֵלֶּה, שֶׁמְּלַוִּים כָּל הַשָּׁבוּעַ שֶׁנּוֹצָרִים. כִּי אָדָם לוֹמֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וָחֵצִי שָׁעוֹת, הוּא בּוֹרֵא שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים. כָּל שָׁעָה הוּא בּוֹרֵא אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אֶלֶף מַלְאָכִים, עֶשֶׂר שָׁעוֹת – אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים אֶלֶף, שְׁתַּיִם וָחֵצִי שָׁעוֹת עוֹד מֵאָה עֶשְׂרִים [אֶלֶף], אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים [אֶלֶף] וְעוֹד מֵאָה עֶשְׂרִים [אֶלֶף] זֶה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מַלְאָכִים בּוֹרְאִים כָּל יוֹם. וְאֵלֶּה הַמַּלְאָכִים שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים אוֹתָם, אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים אוֹתָם, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בָּאִים הַבָּיְתָה לַעֲשׂוֹת קִדּוּשׁ. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים הַבָּיְתָה, צְרִיכִים לְהַגִּיד עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים הַבָּיְתָה. אִם מְבָרְכִים אוֹתָם בַּבֵּית כְּנֶסֶת, לְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁבָּרָאנוּ, כָּל יוֹם בָּרָאנוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף [זֶה] שָׁלוֹשׁ מִילְיוֹן, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מַלְאָכִים בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׁשָּׁה יָמִים, וְכָל הַמַּלְאָכִים מְלַוִּים אוֹתָנוּ.
"לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" – שהמלאכים שלך ילוו אותי
וְאֶת הָאִשָּׁה מְלַוִּים מַלְאָכִים, אֵיפֹה שֶׁהָאִשָּׁה הוֹלֶכֶת, אָז הַמַּלְאָכִים מְלַוִּים אוֹתָהּ. כִּי הַמַּלְאָכִים שֶׁל הָאִשָּׁה הֵם לֹא בּוֹרְחִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לְשָׂרָה – כָּתוּב בְּזֹהַר תַּזְרִיעַ דַּף נ"ב – אַבְרָהָם אָמַר לְשָׂרָה… אַבְרָהָם רוֹאֶה שֶׁהַמַּלְאָכִים שֶׁל שָׂרָה לֹא בָּרְחוּ. מִמֶּנּוּ בָּרְחוּ כָּל הַמַּלְאָכִים, אֲפִלּוּ מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאָבוֹת שְׁאוֹמְרִים 'מָגֵן אַבְרָהָם' הוּא הָרֹאשׁ לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֲבָל הַמַּלְאָכִים בָּרְחוּ לוֹ! אוֹמֵר הַזֹּהַר כִּי הוּא יוֹרֵד לְמִצְרַיִם, מָה אַתָּה יוֹרֵד לְמִצְרַיִם? תֹּאכַל עֵשֶׂב כְּמוֹ כֻּלָּם. בְּמָצוֹר אָכְלוּ עֵשֶׂב בִּשְּׁלוּ עֵשֶׂב, הַנָּשִׁים הָלְכוּ בַּשָּׂדוֹת אָסְפוּ עֲשָׂבִים בִּשְּׁלוּ אוֹתָם. לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ – עוֹד מָאתַיִם שָׁנָה, אָז כֻּלָּם יֵלְכוּ לְמִדְבַּר סוּרְיָה וְשָׁם יֹאכְלוּ עֵשֶׂב. תֵּשַׁע חֳדָשִׁים יִשְׁתַּלְּטוּ פֹּה, אֱדוֹם יִשְׁלְטוּ עַל הָאָרֶץ יִצְטָרְכוּ לִבְרֹחַ לְמִדְבַּר סוּרְיָה, לֶאֱכֹל עֲשָׂבִים. אָז כָּתוּב בַּגְּמָרָא בְּיוֹמָא הַגְּמָרָא בְּסַנְהֶדְרִין, וְזֶה עֶשֶׂר גְּמָרוֹת שֶׁכֻּלָּם יִצְטָרְכוּ לִבְרֹחַ. אָז מָה אַתָּה בּוֹרֵחַ לְמִצְרַיִם? תֹּאכַל עֵשֶׂב כְּמוֹ כֻּלָּם. כֻּלָּם מִסְתַּדְּרִים, גַּם אַתָּה תִּסְתַּדֵּר. יָרַד לְמִצְרַיִם, בָּרְחוּ לוֹ כָּל הַמַּלְאָכִים. אֲבָל עִם שָׂרָה נִשְׁאֲרוּ הַמַּלְאָכִים. מֵהָאִשָּׁה הַמַּלְאָכִים לֹא בּוֹרְחִים, אוֹתָהּ הַמַּלְאָכִים מְלַוִּים. לָכֵן הוּא אוֹמֵר לוֹ "אִמְרִי נָא אֲחוֹתִי אַתְּ" (בְּרֵאשִׁית י"ב י"ג) הוּא מְדַבֵּר עִם הַמַּלְאָךְ. אוֹמֵר "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ". "בַּעֲבוּרֵךְ – בַּעֲבוּרֵךְ" הַמַּלְאָךְ שֶׁהֹלֵךְ אִתָּךְ, יִשְׁמֹר עָלַי.
כל מה שיש לאדם זה בזכות אשתו
כִּי כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם זֶה הַכֹּל בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ, כִּי הַמַּלְאָכִים שֶׁל אִשְׁתּוֹ לֹא עוֹזְבִים אוֹתָהּ אַף פַּעַם. חוּץ מֵאִם הִיא עוֹשָׂה עֲבֵרוֹת כַּמּוּבָן, אֲבָל אִשָּׁה צִדְקָנִית שֶׁלֹּא עוֹשָׂה עֲבֵרוֹת אָז הַמַּלְאָכִים הוֹלְכִים אִתָּהּ, שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים הוֹלְכִים אִתָּהּ. לְכֹּל צַעַד וְשַׁעַל לְאָן שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת, הַמַּלְאָכִים מְלַוִּים אוֹתָהּ לֹא עוֹזְבִים, מֵהַגֶּבֶר עוֹזְבִים אוֹתוֹ – הַמַּלְאָכִים עוֹזְבִים אוֹתוֹ, כִּי הוּא נִכְשָׁל בִּרְאִיָּה אֲסוּרָה, אָז הַמַּלְאָכִים בָּרְחוּ לוֹ. הוּא שׁוֹמֵעַ שִׁעוּר הוּא יוֹצֵא הַחוּצָה, הוּא אִבֵּד אֶת כָּל הַמַּלְאָכִים. אֲבָל מֵהָאִשָּׁה לֹא הָאִשָּׁה הַמַּלְאָכִים הוֹלְכִים אִתָּהּ, שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים, לְאָן שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת. עַל כָּל צַעַד כָּל יוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים חֳדָשִׁים. 'זֶה כְּבָר' שָׁלוֹשׁ מִילְיוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, הַמַּלְאָכִים לֹא עוֹזְבִים אוֹתָהּ לְעוֹלָם לָכֵן הוּא אוֹמֵר לָהּ, "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" אוֹמֵר הַזֹּהַר שֶׁהַמַּלְאָכִים שֶׁל אַבְרָהָם עָזְבוּ אוֹתוֹ אֲבָל שֶׁל שָׂרָה הֵם לֹא עָזְבוּ אוֹתוֹ.
