החיזוק היומי של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – למה התורה עוזבת באמצע העניין של נדב ואביהוא ומתחילה לעסוק בענייני 'תזריע מצורע'?
יום ה', ד' אייר ניסן תשפ"ב – "דיברת על מישהו שפכת נהרות של דם", אלה דברי קודשו:
כתוב בכול הספרים הקדושים, בנועם אלימלך, שפתאום באמצע (הפרשה) שובו בנים הכניסו את 'תזריע מצורע' באמצע הפרשה!
אתה מדבר על נדב ואביהוא, רוצים לדעת מה קרה איתם, פתאום עוברים ל'תזריע מצורע'. נהיה צרעת פה, צרעת שם, צרעת בראש, צרעת בכתף.
מי עשה את זה? עד היום יש לי קושיות.
שוחטים את הציפור ושמים אותה בתוך הדם – מה בתוך הדם?
אלה ברגע שאתה דיברת על מישהו שפכת נהרות של דם. אומרים לו, כמה דם שפכת שדיברת על מישהו אחד!
אמרת: כן, ככה, נכון. לא צריך לדבר ממנו בכלל, גמרנו – עשית נחל של דם, נחל של דם עשית.
ואנשים מתרחקים ממנו, אתה לא שם לב, אבל אנשים מתרחקים – נחל של דם.
אז צריכים לקחת את הציפור ובתוך הדם להטביל אותה. ואז אחרי שמספרים לנו על כל סוגי הצרעת שבעולם, חוזרים עוד פעם לסיפור.
אלה שנדב ואביהוא רצו להישרף, נדב ואביהוא ידעו שהם ישרפו, כתוב פה שהם ידעו שהם ישרפו – אבל פה באמת היה אסור להם להישרף!
פה היה אסור להם להישרף, כי משה ואהרן לא הסכימו לזה.
הם עשו את זה לא על דעת משה ואהרן, אז הם באו שוב כאליהו הנביא. אבל, מה שהם זכו שהתעברו באליהו הנביא והוא הוריד אש מהשמיים.
האש הזו שהייתה צריכה עכשיו לרדת והם לא הצליחו להוריד אותה, אהרן הוריד אותה.
דווקא אהרן הוריד אותה, אחרי שאהרן עשה את העגל הוא הוריד את האש הזו. אבל הם זכו לבוא בתור אליהו הנביא ולהוריד אש מהשמיים.
וזה הגילוי שכינה שאנחנו אומרים בליל הסדר.
שנזכה לגילוי שכינה ויבנה ביהמ"ק במהרה בימנו אמן.
הסרטון לכשרים…