שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
החיזוק היומי של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – יום ה' כ"ז ניסן תשפ"ב
נערך מהשיעור שמסר מורינו הרב שליט"א בכ"ה ניסן, אלה דברי קודשו:
מה שייך התפוח לחרוסת? הרי חרוסת זה טיט, צריך להיות בה טיט, שקעו בתוך הטיט שירדו בתוך הטיט.
כמו רחל בת בנו של שׁוּתָלַח (פרקי דרבי אליעזר מ"ח – "ר' עקיבא אומר, נוגשי פרעה היו מכין לישראל לעשות תוכן לבנים בכפל, שנ' ואת מתכונת לבנים אשר הם עושים תמול שלשום והמצרים לא היו נותנים תבן לישראל שנ' תבן אין נתן לעבדיך והיו ישראל מקוששין את הקש במדבר והיו עומסין אותו בחמוריהם ונשיהם ובניהם ובני בניהם ובנותיהם והקש של מדבר היה נוקב את עקיביהם והדם היה יוצא ומתבוסס בחמר, רחל בת בנו של משותלח היתה הרה ללדת ורמסה בחומר עם בעלה ויצא הולד מתוך מעיה ונתערב בתוך החומר ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד ובאותה הלילה ירד מיכאל המלאך והעלהו לפני כסא הכבוד ואותו הלילה ירד הב"ה והכה בכורי מצרים שנ' ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור.") בזמן שהייתה רומסת בטיט התינוק התערבל בטיט.
וזה לִבְנַת הַסַּפִּיר, "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד י), לִבְנַת הַסַּפִּיר היה מעוז ידידות, אלא התפוח זה "תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ" (שיר השירים ח ה).
כתוב בהגהות מיימוניות, "תַּחַת הַתַּפּוּחַ" – שלא הייתה שום אישה עקרה, "לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ" (דברים ז יד) – שום עקרה לא הייתה בכול ארץ מצרים, כל הנשים נפקדו."
"כל הנשים נפקדו הן רצו לשדות, המצרים שמו שומרים על כל יולדת, בשניה שהתינוק יקפוץ החוצה מיד יגיע הקומנדו, הסיירת, השייטת. יחטפו את הילד ויזרקו אותו ליאור, או יביאו אותו לפרעה לשחוט אותו."
"כמו 7 הנערות של בתיה, ראו ילד יהודי באמצע היאור אמרו איזה כיף. איזה נפלא, נביא אותו לפרעה כדי שישחוט אותו, ירחץ בדם שלו."
"אומר רש"י שבא המלאך גבריאל ומה הוא עשה לנערות? שלח אותם לגן עדן או לגיהנם, זה עוד לא ידוע בדיוק. ברגע שהן רצו לקחת את התינוק – משה, הן רצו לזרוק אותו ליאור, הן אמרו לה את הבת של פרעה מה עם כיבוד אב ואם?
למה היא לא שמעה בקול אבא שלה? כי היא ריחמה עליו, לקחה אותו, הצילה אותו, במקום לחנוק אותו הצילה אותו.
איזה בת זאת? בת סוררת ומורדת! לא שומעת בקול אבא שלה.
באותו יום בתיה התגירה והייתה כולה צרעת, איך שהיא נגעה בתיבה של משה הצרעת נעלמה.
הן תַּחַת הַתַּפּוּחַ, התחבאו תחת השיחים ושם נולד התינוק – "בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא-כָרַּת שָׁרֵּךְ" (יחזקאל פרק טז), יש דגש גם ברי"ש הראשונה וגם ברי"ש השניה. להורות שהמלאכים ירדו, חתכו את חבל הטבור וחיתלו את התינוקות.
"דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר" (דברים לב יג), כולם שחו בים של שמן, בים של דבש.
